באיחור של שנה: נתניהו יכריז על תכנית חדשה למיגור הפשיעה בחברה הערבית

ועדת הכנסת המיוחדת לנושא מיגור הפשיעה בחברה הערבית תקיים מחר (שני) דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ויו"ר הכנסת יריב לוין. זו הישיבה ה-22 של הוועדה שהוקמה לפני שנה וחצי בראשותו של סגן יו"ר הכנסת, מנסור עבאס מהרשימה המשותפת, והראשונה בה ישתתף ראש הממשלה. היא צפויה לדון בתכנית הממשלה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, על בסיס שלד תכנית שהכינה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ.

עבאס מצפה מראש הממשלה להודיע בדיון כי על בסיס התכנית הוא מנחה את צוות המנכ"לים לגבש הצעת מחליטים סופית שתובא לאישור הממשלה, בתיאום ושיתוף ראש הוועדה המיוחדת וראש ועד ראשי הרשויות הערביות, כדי שאפשר יהיה ליישמה.

• 2017: 34% מהמורשעים בכלל סוגי העבירות - ערבים
• 2018: 93% מעבירות הירי, 64% ממקרי הרצח ו-61% מעבירות ההצתה באוכלוסייה
• 2019: 96 מקרי רצח - עלייה של כ-90% בחמש שנים
• 2020: 88 מקרי רצח - 71 גברים ו-17 נשים

נתניהו הורה על הקמת ועדת המנכ"לים באוקטובר 2019 והורה לה לגבש בתוך 90 יום תכנית לטיפול בפשיעה חמורה ובמניעת אלימות בחברה הערבית יחד עם נציגים של ועד ראשי הרשויות הערביות. בצוות מנכ"לים מהמשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לשוויון חברתי, משרד המשפטים, משרד השיכון, משרד הכלכלה, רשות המסים ואגף תקציבים במשרד האוצר שהסתייעו במחקר בארגונים "מעוז", "יוזמות אברהם", "אמאן", "אגודת הגליל", "עמותת סיכוי" והמכון למחקרי ביטחון לאומי. חלפה יותר משנה. עד כה טרם הציגה ועדת המנכ"לים כל תכנית. גם הדוח טרם פורסם.

הדוח צפוי לאמץ כמה מהתובנות והקריאות שנשמעו עד כה מכיוון הנהגת החברה הערבית, למשל למיקוד מאמץ בגורמי הפשיעה המאורגנת, תוך הבנה שאלו המחוללים העיקריים של תופעת הפשיעה החמורה; להשלמת תכנית בניין הכוח המשטרתי בפריסת תחנות משטרה ביישובים הערביים וגיוס שוטרים, לרבות הסטות לצורכי תגבור יחידות; למענים חדשים להגנה על עדים ומתלוננים ולייעול השימוש באמצעים טכנולוגיים שכיום פועלים בהיקף חלקי בלבד.

כמו כן, עלו קריאות לתיקוני חקיקה ותגבור אמצעים שיתמכו במאמצי האכיפה נגד עבירות אמל"ח; למאמץ אכיפתי כנגד תופעת סחיטת דמי החסות, שפוגעת במיוחד במאמצים לפיתוח כלכלי ביישובים הערביים; בחינת אפשרויות להמיר תקופת מאסר קצר בעבירות ראשונות, בתכניות שיקומיות בקהילה; להעמקת הבקרה בזמן אמת על כספים המוזרמים לרשויות והקמת רשות הבקרה הממשלתית לרשויות מקומיות או בדרכים אחרות; שינויים בהליכי מכרזים רשויות המקומיות באופן שיצמצם את אפשרותם של ארגוני פשיעה להשפיע על בעלי התפקידים ברשות ולזכות במכרזים.

הרקע להקמת הצוות נעוץ בהחמרה והתפשטות תופעות אלימות ופשיעה בחברה הערבית בשנים האחרונות: על פי נתוני "מרכז אמאן" למאבק באלימות, בשנת 2019 התרחשו 96 מקרי רצח בחברה הערבית, עלייה של כ-90% בתוך כחמש שנים. בהשוואה לחברה היהודית, שבה התרחשו 47 מקרי רצח בשנת 2019, שיעור מקרי הרצח לנפש גבוה פי שבעה.

מגמה זו נמשכת ב-2020, בה לפי נתוני המרכז נרצחו עד כה 88 איש בחברה הערבית, בהם 71 גברים ו-17 נשים. זעקת הציבור הערבי ובראשם חברי הכנסת שלהם, ראשי הרשויות הערביות והארגונים האזרחיים, דוגמת ועדת המעקב, בעקבות מקרי הרצח הרבים היא ביטוי להכרה המתחזקת בשנים האחרונות בקרב החברה הערבית, לפיה סוגיית האלימות מהווה איום על איכות החיים, וגובה מחירים אנושיים, חברתיים וכלכליים כבדים.

במסגרת זעקה זו פנה באופן רשמי ועד ראשי הרשויות הערביות למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה וציין כי הניסיון לטפל בבעיית האלימות והפשיעה, הן מצד הממשלה והן מצד הנציגות של החברה הערבית, נכשל.

זאת, למרות החלטת ממשלה מאפריל 2016 לשיפור הביטחון האישי בחברה הערבית, שהביאה להקצאת משאבים ותקנים נוספים לטיפול משטרתי בסוגיות האלימות והפשיעה, ולמרות שבשני העשורים האחרונים אושרו כמה החלטות ממשלה משמעותיות שנועדו לטפל בצמיחה חברתית וכלכלית של החברה הערבית.

בין ההחלטות היו תכנית חומש להעצמת דרוזים וצ'רקסים שהקצתה מעל שלושה מיליארד שקלים, תכנית ממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים שהקצתה כ-15 מיליארד שקלים, החלטת ממשלה לפיתוח כלכלי לאוכלוסיית הבדואים בצפון שהקצתה 900 מיליון שקלים ושתי תכניות עוקבות לפיתוח כלכלי חברתי של בדואים בנגב שהקצו יחד יותר מארבעה מיליארד שקלים החל מ-2011. החלטה נוספת, להרחבת הפעילות לצמצום תופעת האלימות במשפחה, קבעה תעדוף בהקצאת המשאבים לחברה הערבית.

ועדת המנכ"לים מצאה נתונים רבים שמשרטטים תמונה עגומה בנוגע לממדי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. כך למשל, 93% מעבירות הירי, 64% ממקרי הרצח ו-61% מעבירות ההצתה בשנת 2018 בוצעו בידי ערבים. זוהי עדות לשיעור הגבוה של מעורבות אזרחים ערבים בפשיעה החמורה בישראל.

בנוסף לכך, 34% מהמורשעים בכלל סוגי העבירות ב-2017 היו ערבים. כלומר, הן בפשיעה חמורה והן ביתר סוגי הפשיעה, שיעור המעורבות של אזרחים ערבים גבוה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסיית ישראל - 21%. הצוות למד שחלקם של צעירים ערבים בעבירות גבוה משמעותית מהשיעור המקביל בחברה היהודית ומניח כי מיקוד מאמץ בקבוצת אוכלוסייה זו - גברים ערבים צעירים - עשוי להביא לשיפור משמעותי בהיקפי תופעות הפשיעה.

נתוני הפשיעה והאלימות בחברה הערבית מתבטאים גם בדיווחיהם של התושבים הערבים בשאלונים וסקרים בנוגע לתחושת הביטחון האישי שלהם. למשל, בסקר ביטחון אישי של הלמ"ס לשנת 2018 עלה כי תחושת הביטחון האישי בקרב הנשאלים הערבים הייתה נמוכה משמעותית מזו של היהודים: 13.4% דיווחו שאינם מרגישים בטוחים באזור מגוריהם, בעוד הנתון המקביל עבור יהודים היה 9.3%. עבור החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים, הפערים גדלים: 8.5% מהנשאלים היהודים ענו כי הם חוששים מכך, לעומת 15.6% שענו זאת בקרב הנשאלים הערבים.

"שנה שלמה חלפה מאז ראש הממשלה נתניהו הודיע על הקמת צוות למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית, שנה שעלתה בחייהם של יותר מ-90 אזרחים ואזרחיות ערבים", אומרים ד"ר ת'אבת אבו ראס ואמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"לים משותפים בעמותת "יוזמות אברהם". "התכנית היא צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל לא נסתפק עוד בתכניות ודיבורים. יישום התכנית ותקצובה היה צריך להתחיל כבר מזמן, ואנו קוראים לראש הממשלה להביאה להצבעה בממשלה באופן מידי ולתקצבה כראוי".

הם הודיעו על הקמת פרויקט לניטור שיטתי של פעולות הממשלה למאבק באלימות ביישובים הערביים. "נוודא שיוקצו לנושא התקציבים והמשאבים הדרושים, ושהתוכנית תיושם כראוי", מסרו השניים והוסיפו כי "זאת, לצד קידום התוכניות הנוספות לטיפול בגורמי העומק המרכזיים המובילים לסכסוכים, לפשיעה ולאלימות בחברה הערבית, אשר כל עוד הם מתקיימים, לא יהיה ביטחון אישי אמיתי לאזרחים הערבים".

לדבריהם, "מדובר בתכנית חשובה, אשר לראשונה מבטאת תפיסה של מאבק מערכתי באלימות ופשיעה, וכוללת מענה מקיף שמתייחס לא רק להיבטים של שיטור ואכיפה, אלא גם של רווחה, תעסוקה, חינוך ופנאי".

עם זאת, סייגו באומרם כי "למרבה הצער, התכנית לא נותנת מענה לשורת נושאים אקוטיים, בהם: יישום התכנית לטיפול באלימות במשפחה; אין בה יעדים ברורים לאיסוף נשק ומלחמה בפשע המאורגן; אין בתכנית מרכיב של בקרה על עבודה המשטרה ביישובים הערביים והעמדה לדין של שוטרים שעברו עבירה פלילית; ואין בה הקמה של מתקני ספורט ופנאי אשר בחשיבותם היא ממעיטה. יש להקים מתקנים מסוג זה בכל יישוב ערבי, על מנת לתת מענה לצעירים חסרי מעש".