מהכלא לרחוב - ובחזרה: בהיעדר מסגרות, גורלן של אסירות עם בעיות נפשיות קבוע מראש

שירה חיה ברחוב, התקיימה מזנות וריצתה ארבעה מאסרים, גילה נאסרה בפעם השלישית לאחר שתקפה את הוריה. שתיהן חלק מעשרות נשים הסובלות מבעיות נפשיות מורכבות, שנכלאות שוב ושוב בשל היעדר טיפול מתאים בכלא וחוסר במסגרות טיפוליות. "זה מעגל שלא נגמר"

פסיכיאטרית ופסיכולוגיות מגיעות כיום רק על פי לפי דרישה. בית סוהר נווה תרצה, אוגוסט 2016 (צילום: דרור עינב)

גילה (שם בדוי), כבת 30 מהצפון, כבר הייתה שלוש פעמים במאסר, בפעם האחרונה משום שתקפה את הוריה. היא נידונה לחמישה חודשי מאסר ושוחררה בשחרור מוקדם באוקטובר האחרון לקהילה טיפולית המיועדת לטיפול בהתמכרויות. בשל החמרה במצבה היא הועברה אחרי כן לאשפוז במרכז רפואי לבריאות הנפש. כעת היא כבר לא נחשבת מסוכנת לעצמה או לאחרים ברמה המצריכה אשפוז כפוי, אך לכולם ברור כי היא צריכה מסגרת טיפולית. עם זאת, לדברי הסנגורית שלה והוריה אין אף מסגרתה שמוכנה לקבל אותה, בנימוק שאינה מאוזנת נפשית כנדרש, ובמשרד הבריאות ובמשרד העבודה והרווחה מטילים את האחריות אחד על השני.

"הייתי מצפה שיהיה הוסטל או מסגרת טיפולית שבהם יסכימו לקבל אנשים חריגים, גם עם אלימות, אחרת בשביל מה הם קיימים, בשביל חבר'ה טובים כמונו?", תוהה אמה. היא מסבירה כי בתה סובלת מהפרעות אישיות, ואין מי שנותן לכך מענה. "שיהיה מישהו שייתן פתרון לכאלה, היא בדרגה די מורכבת. זה הפיך אם מטפלים בזה נכון, אבל כמה אנחנו ההורים יכולים לטפל בזה, זה בלתי אפשרי".

מצבה של גילה דומה לאסירות נוספות שגם הן סובלות מבעיות נפשיות ומתקשות למצוא מסגרת, בין היתר משום שבזמן המאסר הן לא מטופלות כנדרש.

עוד בוואלה!

לאחר סגל הסוהרים: שב"ס החל במבצע החיסונים לאסירים

לכתבה המלאה

לפי נתוני שב"ס מחודש נובמבר 2020 יש בישראל כ-125 אסירות פליליות וביטחוניות - והן מהוות כ-1.5% מסך האסירים. מחקרים מראים כי רבות מהאסירות עברו פגיעות בעבר, וכן סובלות מתחלואה נפשית.

לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2017, 52% מהכלואות בכלא נווה תרצה, הכלא היחיד לנשים, נעצרו יותר מפעם אחת. 40% מהנשים היו מכורות לסמים ואלכוהול, ובשב"ס דיווחו על עלייה במספר "האסירות הפסיכיאטריות". מתוך כ-150 נשים שהיו כלואות בנווה תרצה באותה עת, 70 היו במעקב ובטיפול פסיכיאטרי, ובהן נשים הסובלות מסכיזופרניה, הפרעה פוסט טראומטית מורכבת, הפרעות אישיות ועוד. חלקן סובלות גם מהתמכרויות - כלומר מתחלואה כפולה.

עם זאת, נכתב בדו"ח כי בשנים האחרונות היקף משרת הפסיכיאטר בכלא ירד מ-75% משרה ל-50% משרה ואין בכלא טיפול פסיכולוגים, אלא רק עובדים סוציאליים. כעת אומרים בשב"ס כי פסיכיאטרית ופסיכולוגיות מגיעות לפי דרישה.

האסירות כלא נווה תרצה:

  • 52% מהאסירות נעצרו יותר מפעם אחת
  • כ-40% מכורות לסמים ואלכוהול
  • כ-45% במעקב ובטיפול פסיכיאטרי
  • כ-75% אימהות לילדים
  • כ-75% נידונו לפחות משבע שנות מאסר
  • נתונים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשנת 2017

עצירים ואסירים גברים, הסובלים מבעיות פסיכיאטריות קשות, נמצאים במב"ן - מרכז לבריאות הנפש בכלא מג"ן ניצן שבמתחם כלא איילון, שבו יש מחלקה פתוחה ומחלקה סגורה לאסירים פסיכיאטריים. מדובר במסגרת שבה ניהול המחלקות והטיפול הוא בסמכות משרד הבריאות, בעוד שעל ענייני המנהלת והביטחון אחראי שירות בתי הסוהר. "בבסיס התפיסה הטיפולית קיימת ראיית האסיר/מטופל, קודם כל כאדם בעל צרכים אינדיבידואליים כשתפקידה של המערכת להתמודד ולעזור לו בכל האספקטים השונים הנובעים ממחלתו ומהסטטוס המשפטי", נכתב על המקום.

אולם המרכז אינו מקבל נשים, ובדוח של הסנגוריה הציבורית הזהירו כי כתוצאה מכך אסירות עלולות להיכלא בתנאי הפרדה, במקום להיות מאושפזות בבית חולים פסיכיאטרי וזאת בשל הצורך באבטחה.
"אסירות שוהות בהפרדה לבדן, בתנאים פיזיים לא פשוטים בלשון המעטה. הן אינן משולבות בפעילויות החינוך והטיפול והכל בשל מצבן הנפשי המורכב והעדר פתרונות מתאימים יותר", אומרת עו"ד אריאלה גואטה המייצגת את גילה מטעם הסניגוריה הציבורית בוועדת השחרורים. "בדרך כלל אפשר לשים אסירים רק חצי שנה ואחרי זה צריך אישור של מחוזי כי זה בתנאים קשים, זה לא מיועד לאסירים פסיכיאטרים. אבל עושים את זה, כי בנווה תרצה אין מענה לנשים פסיכיאטריות, אז אם יש אסירה במצב פסיכיאטרי קשה אין מה לעשות איתה, אין איפה לשים אותה כי אי אפשר לשים בתא עם עוד שמונה אסירות. וזה לא משפר את המצב הנפשי זה מחריף אותו".

יש מחלקה פתוחה ומחלקה סגורה לאסירים פסיכיאטריים, אולם המרכז אינו מקבל אסירות. כלא ניצן, פברואר 2020 (צילום: ראובן קסטרו)

אמה של גילה מסבירה את הקשיים שמלווים את המשפחה לאורך השנים בהיעדר מסגרת מתאימה לבתה הסובלת מהפרעות אישיות. "השופטים מכירים אותה, יודעים שהיא לא עבריינית. זה הכול בעיה נפשית", היא אומרת. "אנחנו ההורים לא יכולים לעזור לה, ולא יכול להיות שמשפחה תחיה ככה. אין לה שליטה במה שקורה במוח, נכון שהמצב משתפר אבל אני במתח כל הזמן כשהיא פה. אני בת 67, לא יכולה להיות שמרטף, נכון שהיא צריכה חום ובית, אבל המדינה צריכה לדאוג לה. והיא לא היחידה. כל ההומלסים בגגון בתל אביב, ברחובות הערים הגדולות, הרוב הגדול עם הפרעות נפשיות ללא פתרון".

לדבריה במשרדי הממשלה מפנים אותה מאחד לשני. "משרד הבריאות הפנה למשרד הרווחה, ואז חזר למשרד הבריאות. ואז החליטו בוועדה משולבת שתהיה תחת משרד רווחה, ואז התחילה לטפל בה עו"סית, וכל פעם שהיא מתאשפזת אז מעבירים אותה. ואני אומרת תכינו סל שיקום - שיהיה לה מוכן עם כל ההטבות. כל שאנחנו מבקשים שתהיינה יותר מסגרות מותאמות ואפשרויות טיפול מגוונות, ובכך להעניק להם מסגרת חמה עם חיים טובים".

"אני בת 67, לא יכולה להיות שמרטף, המדינה צריכה לדאוג לה"

לכן גם השחרור הופך למורכב יותר. האסירות משתחררות פעמים רבות לא מאוזנות ובמסגרות רבות יעדיפו שלא לקבל אותן, וגם באלה שמסכימים אין בהכרח מקום. אמה של גילה מתארת כי בכלא "מצבה הידרדר. יש לה עדיין הזיות. היא לא קיבלה שם טיפול כמו שצריך. פעם בשבוע ראה אותה פסיכיאטר, אבל זה לא הטיפול הנכון. הייתה במצב ירוד, לא אכלה ולא שתתה". במקרה שלה, הסכימו לבסוף לקבל אותה במסגרת שמיועדת להתמכרויות, אך לא לתחלואה כפולה. עם זאת, מצבה החמיר.

"כשלא עומדת בקריטריונים של אשפוז כפוי של סכנה לעצמה או לאחרים - אז משחררים אותה", אומרת עו"ד גואטה, "אבל היא עדיין במצב נפשי גרוע מדי בשביל לחזור לבית אריאלה או לכל מסגרת אחרת, והיא גם לא במצב מספיק חמור כדי להיות מאושפזת, אז יש איזה פער באמצע שאין פשוט מענים למי שנמצא במצב הזה".

על כל מקום פנוי יש חמש מועמדות

גורם ברווחה מסביר כי ישנו מחסור חמור במסגרות סגורות לנשים הסובלות מתחלואה כפולה. "לנשים הסובלות מתחלואה כפולה יש רק שני מקומות בארץ שמקבלים ופועלים תחת משרד הבריאות במסגרת סל שיקום", הוא אומר ומסביר כי מעדיפים לקבל בהן נשים ברמת תפקוד יותר גבוהה עם יכולת תעסוקתית וללא סימפטומים תוקפניים. "הבעיה היא שעל כל מקום פנוי יש חמש מועמדות, וכדי להיכנס צריך לעבור ועדת סל שיקום. לנשים שלא מאוזנות מבחינה פסיכיאטרית או שהפרופיל התפקודי שלהן ירוד, במיוחד על רקע חוויית הכליאה והטראומה שעברו - כמעט שאין סיכוי להיכנס. יש בעצם ההעדפה לקבל נשים מתפקדות יותר ומאוזנות יותר. ויש הוסטל אחד של משרד הבריאות שמיועד רק לנשים, אך גם שם יש את אותה בעיה".

לפי אותו גורם, במשרד הבריאות אומרים כי להם את הכלים והידע לטפל במקרים המורכבים. "ישנם סימפטומים תוקפניים שנוגעים לפוסט טראומה, וחוסר איזון בא לידי ביטוי לעתים בתוקפנות. ואין אף מסגרת היום במדינה שיודעת ורוצה ויכולה להתמודד עם זה. תמיד בכל מסגרת הם צריכים להיות מאוזנים ויציבים ובלי סימפטומים תוקפניים. אבל כשהמחלה לא מאוזנת והם במצב קצה אז הם לא מתאימים לשום מקום. ומשרד הרווחה אומר שיש מסגרות לנשים מכורות, שורדות זנות עם פוסט טראומה אבל אם יש מרכיבים פסיכיאטריים של מחלות נפש, שמשפיעות על התפקוד ברמה של היגיינה, או תקשורת, או מסוגלות בסיסית, אז צריכות מסגרת של בריאות הנפש. זה התפוח אדמה הלוהט שבין שני הגופים".

כך גם היה במקרה של שירה (שם בדוי), דרת רחוב בת 53, שריצתה ארבע מאסרים ורק לאחרונה נמצאה לה מסגרת, דבר שעו"ד גואטה, שמייצגת גם אותה מתארת כ"נס. זה מקרה יחיד בערך מתוך 100". שירה סובלת מסכיזופרניה ויש לה רקע התמכרותי. "היא חיה ברחוב מגיל הנעורים. אישה הכי אומללה, בזנות, ברחוב במצב פסיכיאטרי נורא נורא קשה והשנה הצלחנו להכניס אותה למסגרת. זו פעם ראשונה שהצלחנו. וזה ממש סיפור הצלחה, היא מאושפזת בלב השרון במצב מצוין ויש אופק. אבל היא הייתה צריכה לעבור מעצרים ולחיות ברחוב", אומרת גואטה.

"יש רק שני מקומות בארץ שמקבלים ופועלים תחת משרד הבריאות במסגרת סל שיקום". עו"ד אריאלה גואטה, ינואר 2021 (צילום: ראובן קסטרו)

פניות של הרשות לשיקום לאסיר לוועדת השחרורים בעניינה של שירה מלמדות כי תנאי הכליאה ללא מסגרת אשפוזית החמירו את מצבה וגם אותה סירבו לקבל במסגרות בשל מצבה הנפשי, דבר שהקשה על בניית תוכנית שיקום עבורה. "אמרו שהיא לא מאוזנת, המעצרים נורא קצרים, ולמצוא מסגרת כזו לאישה פסיכיאטרית זה פשוט נדיר, צריך מאמצי על. זה בין משרד הבריאות למשרד הרווחה, וצריך ועדה בין-משרדית. ואם אין אסירה שיש מספיק זמן אין מי שיעשה את זה, וכשהיא משתחררת לרחוב אין מי שיהיו לו כוחות לטפל בזה", מתארת גואטה.

"במסגרת הייצוג בהליך זה, פעלתי בשיתוף עם רש"א וגורמים שונים ברווחה והפכנו עולמות כדי למצוא פתרון מתאים לאסירה, כדי שהיא לא תמצא את עצמה שוב ברחוב. לצערי, יש קושי למצוא פתרון עבור האסירה הזו ואסירות כמוה, הסובלות מבעיות שונות ומורכבות. נשים הסובלות מבעיות פסיכיאטריות פעמים רבות מגיעות אף לשימוש בסמים, לעיתים נמצאות בשל כך בזנות ונוצר מן מעגל שוטה שכזה - של יציאה וחזרה מהמאסר, בלי שיש מסגרת קולטת שאינה בית הסוהר. זה מעגל שלא נגמר. זה לוקח שנים, אם בכלל, שמוצאים מסגרות", גואטה אומרת ומוסיפה כי במקרים שלא מאתרים מסגרת שיקומית, אותן נשים משתחררות לרחוב ללא תכנית. "ואת יודעת שתראי אותן בסיבוב הבא בעוד חצי שנה".

משב"ס נמסר בתגובה כי "בבית הסוהר 'נווה תרצה' מוחזקות כ-125 כלואות המטופלות באופן קבוע על ידי שבע עובדות סוציאליות. כמו כן, שתי פסיכולוגיות ופסיכיאטרית מגיעות לבית הסוהר על פי דרישה ונותנות מענה בהתאם לצורך. ככל שמתבקש אשפוז, מאושפזות אסירות בבית חולים פסיכיאטרי בקהילה, כפי שמטופלים שאר האסירים בשב"ס. מב"ן הינו שלוחה של בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי באר יעקב הנמצא באחריות משרד הבריאות וההחלטה על אשפוז בו מתקבלת ע"י מנהל בית החולים באר יעקב. בנוסף על האמור, לאחרונה החל גיבוש מתווה לבניית אגף ייעודי לאסירות טעונות פיקוח במטרה לתת מענה מותאם על ידי צוות רב מקצועי".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות פועלת להרחבת מענים לנשים הסובלות מתחלואה כפולה נפשית (התמכרות והפרעות נפשיות). בסוף שנת 2020 נפתחה אשפוזית נפרדת לנשים מכורות העוסקות בזנות, עם הפרעות נפשיות בחומרה בינונית. האשפוזית מופעלת ע"י עמותת "הדרך" וממוקמת בסמוך לקהילה טיפולית "בית אריאלה" בחיפה. בימים אלה בבי"ח פסיכיאטרי "לב השרון" נפתח אשפוז יום לנשים הסובלות מתחלואה כפולה. בתוכנית העבודה לשנת 2021 מתוכננת הרחבת אשפוזית לגמילה מסמים ואלכוהול של מכורים הסובלים מתחלואה כפולה נפשית בבי"ח פסיכיאטרי באר שבע (מ 16 עד ל 30 מיטות). באשפוזית זו 15 מיטות יהיו מוקצות לנשים עם תחלואה כפולה בהפרדה מגברים".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה כי "מדובר במקרים מורכבים ביותר המשלבים התמכרות עם בעיות סוציאליות ונפשיות נוספות ואופן הטיפול בהם נקבע על ידי ועדה בינמשרדית מיוחדת המשלבת מומחים ממשרדי הבריאות והרווחה. תפקידה של הוועדה הוא לקבוע מהי המסגרת ההולמת ביותר את צרכיו האישיים של כל מטופל. כחלק ממערך הטיפול הסוציאלי שיקומי שתחת אחריות משרד העבודה והרווחה, אנו מפעילים מסגרות בקהילה לטיפול באוכלוסייה זו, לצד מסגרות חוץ ביתיות למקרים שבהם דרוש טיפול אינטנסיבי יותר. בימים אלו מקדם המשרד הקמה של שלושה מרכזים חדשים לטיפול ראשוני אבחוני בתל-אביב, בירושלים ובבאר-שבע, זאת לצד הגדלה של מספר המקומות במסגרות החוץ ביתיות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully