נתניהו הכריז על כספים לשיקום תשתיות, אך נהריה שוב מוצפת: "טובעים בהבטחות"

ראש העיר נהריה רונן מרלי נאלץ להכריז היום (ראשון) כי "נהריה שוב נצורה", במקביל לדיווחים על הצפות נרחבות במרכז העיר הצפונית, שאותה חוצה נחל הגעתון. "הנחל עלה על גדותיו בצורה קיצונית", דיווח מרלי, "לצערנו אנחנו חוזרים לאירועים שאנחנו מכירים". דבריו כוונו לשיטפון של ינואר 2020, במהלכו נספה תושב העיר, מוטי בן שבת בן ה-38.

"הייתי מצפה מראש הממשלה שיבוא לעזור לנו", אמר אז מרלי. ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן הגיע לעיר, הכריז על הקצאת 30 מיליון שקלים לשיקום ושדרוג התשתיות שם, כשבמשרד ראש הממשלה הבטיחו כי "הממשלה תחליט על קידום והשלמת הליכי התכנון לתכנית הניקוז, להקמת אתרי ויסות שיטפונות במעלה נחל הגעתון, במטרה למנוע הישנות של מקרים דומים".

עוד הבטיח ראש הממשלה כי "הממשלה תנחה על הקמת צוות היגוי, שיסייע בהסרת החסמים לתכנית ויבטיח את השלמתה במועד". אבל התכניות לא הושלמו במועד, גם לא לאחר ההבטחות המפורשות בנושא. העיר חווה היום אירוע שטפון קיצוני שני לחורף זה, אחרי השיטפון הקודם שפקד את העיר ב-26 בנובמבר. היום נאלצה המשטרה לסגור את כביש 4 מצומת שמרת לכיוון צפון, וכן את כל הכניסות לעיר.

משטרת נהריה הזרימה את התנועה לצירים חלופיים, כבאים סייעו לאזרחים לחצות כבישים באזור שדרות הגעתון והעירייה מסרה כי בשל הגשמים נסגרו לתנועה כמה מרחובות מרכז העיר: שדרות הגעתון בקטע שבין ויצמן לסוקולוב; רחוב סוקולוב בקטע שבין דוד אלעזר לרחל משכית; רחוב שפרינצק מהכיכר מזרחה עד לרחוב נשר, ורחוב ויצמן בקטע שבין צומת המייסדים לצומת סולד.

"תושבי נהריה טובעים בהבטחות של ראש העיר וראש הממשלה", אמרה לוואלה! NEWS חברת מועצת העיר נהריה, אורנה שטרקמן. "שמענו הבטחות אינסופיות מראש העיר וראש הממשלה, אבל התוצאות הן אותן תוצאות. העיר מוצפת זו הפעם השלישית השנה, לתושבי נהריה נמאס לשמוע סיפורים והם מבקשים מעשים", הוסיפה.

"אני פונה לראש הממשלה שיפנה עוד היום תקציבים, או שהוא החליט לוותר על נהריה?", תהתה שטרקמן. "העסקים הקטנים בקושי התאוששו מההצפה בשנה הקודמת, ולמרות שהובטח להם פיצוי עוד בהצפה לפני שנה הם לא קיבלו כלום. אז הכתה בנו הקורונה ועכשיו שוב שיטפונות".

"ההצפות עולות בחיי אדם ובנזק של מאות מיליונים ברכוש", אומרים בעמותת אדם טבע ודין, "נחל הגעתון הוסט לטובת פיתוח ובנייה, ללא התחשבות מספקת בסיכון הצפות וגרם לאי ספיקה של מי גשמים". לדברי העמותה, "התופעה חוזרת ונשנית במקומות שונים בארץ, בעיקר כשמדובר בגשם אלים שיורד בפרק זמן קצר. זו תופעה שנראה יותר ויותר בשנים הקרובות עם החמרת משבר האקלים".

הישנות אירועים אלו מהווה מבוכה לכל הגורמים המעורבים. החשש מפני גאות הנחל אינו חדש, וראש העיר מוביל בימים אלה פרויקט לשדרוג שדרת הגעתון שלאורכו. הוא הכריז רק בשבוע שעבר כי "רחובה הראשי של נהריה - בירת הגליל, סבל מהזנחה במשך שנים ועכשיו יוצאים לדרך חדשה, משקמים את מה שנחשב לאחד הסמלים המובהקים של העיר". הוא מסר שבפרויקט יושקעו מיליוני שקלים, והוא ילביש פנים חדשות לרחוב. במסגרת הפרויקט, בין היתר ישוקם אזור החוף, וכן יטופלו תשתיות לאורך הרחוב.

אבל הפרויקטים שאמורים לאפשר שיגרת חיים בטוחה בשדרות הגעתון בפרט ובנהריה בכלל, גם בימי חורף גשומים, רחוקים מלהגשים את יעדם. ראש העיר מרלי הבטיח לתושביו בחודש שעבר כי "השנה ננסה למגר את תופעת ההצפות בנהריה". הוא הסביר כי "אחרי שנים של סבל ארוך ומתמשך ולצערנו הרב גם קורבן בנפש, אנחנו רוצים להביא מזור לאזורים הבעייתיים ולנהריה בפרט".

לדבריו, העירייה חברה לגורמי הממשל ולשותפים רבים נוספים כדי "לצאת לדרך בפרויקט זריז, יעיל ואפקטיבי עם כמה שפחות הפרעה לחיים התקינים באזורים הגובלים בפרויקט, שממוקם בצפון העיר". מהעירייה נמסר כי מרלי "לקח על עצמו את ניהול הפרויקט באופן אישי, הוא זה שדחף, יזם וקידם את הפרויקט שיצא לדרך בימים אלה ממש".

אחד התושבים שציטטה העירייה אמר כי "כשמתחילים לראות דחפורים, מבינים שאלה לא דיבורים אלא מעשים. נסבול קצת מרעש, קצת בוץ אבל לא מחרדות שנקום לילה אחד עם בית מוצף".

בנוסף לפרויקט של העירייה, ביום שלישי שעבר הודיעה רשות הניקוז בגליל המערבי שבימים אלו היא עתידה לסיים שני פרויקטים משמעותיים לקליטת מי הגשמים, ואורלי גבישי סוטו מנכ"לית הרשות, מסרה כי "מדובר בפרויקטים גדולים ומשמעותיים, שיקטינו בצורה משמעותית את סכנת ההצפות בנהריה".

הפרויקט הראשון והמשמעותי הוא פרויקט שימור נגר בנחל הגעתון בקטע מחצבת יחיעם, בפרויקט זה עבדו נציגי רשות הניקוז ביחד עם ועדת היגוי ובהובלת משרד ראש הממשלה ובסיוע של משרד החקלאות, על מנת לייצר במחצבה הישנה מאגר מלאכותי בנפח של כ-300 אלף מ"ק, שייקלוט את מי הגשמים ויווסת את כמויות המים הזורמות בנחל הגעתון.

השלב הראשון של הפרויקט הסתיים וכבר בגשמים הקרובים המאגר יתפקד ויקטין את כמות המים הזורמים בנחל הגעתון, מה שאמור להקטין את הסיכוי להצפות בנהריה, אותה חוצה הנחל בדרכו לים. כעת מתכננים את המשך פרויקט האיגום להגנה מלאה על העיר מפני שיטפונות.

הפרויקט השני, שלדברי רשות הניקוז היה אמור להסתיים עוד בשבוע שעבר הוא פרויקט הקמת מאגרי ויסות בנחל סער, שם רשות הניקוז שילבה ידיים עם עיריית נהריה, ובכוחות משותפים הוקמו שני מאגרי ויסות. המאגר הראשון בסמוך לבית החולים נהריה, והוא יכול לקלוט כ-85 אלף מ"ק של מים, והמאגר השני ממוקם בסמוך לכביש 4 והוא יקלוט עוד כ-19 אלף מ"ק. "בסך הכול שלושת המאגרים יקלטו מעל 400 אלף מ"ק של מים, וימנעו מהם להגיע לנהריה", הבטיחו.

בתעלת נחל סער נראה שממשיכים לעבוד על הטיית מי הגשמים. אנטון פטריק, מ"מ מהנדס רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי הודיע בשבוע שעבר כי "יצירת שני מאגרי ויסות בתעלת סער הושלם", והבטיח כי "עד יום רביעי הקרוב כל העבודות המשלימות אמורות להסתיים, ובכך יינתן מענה משמעותי לצמצום הצפות ברחובות הסמוכים למוביל הניקוז בתחום העיר".

בינתיים, העיר מוצפת היום כבעבר. "שלושה מאגרים הושלמו ועוד שניים בתכנון, זה הרבה יותר טוב ממה שהיה אילו לא היו המאגרים", אמר גורם בכיר ברשות הניקוז. "לבנות מאגר זה תשתית, לא בן יום".

גם דרומית משם, בחיפה, חוזרת כמידי שנה התופעה המוכרת של גלישת מי הביוב מקו המאסף הראשי של חיפה לנחל סעדיה, וממנו לנחל קישון. מרשות נחל הקישון מסרו שעקב המשקעים הרבים ביממה האחרונה, "מערכת הביוב העירוני הוצפה בשל כניסת מי הגשמים שגרמו לעומס על קו הביוב המאסף של חיפה, ובעקבות זאת הביוב גלש אל נחל סעדיה וממנו לקישון".

ברשות נחל הקישון ציינו שמדובר באירועים חוזרים, בגלל אי התאמת מערכת התשתיות באזור. "מקווים שהרחבת קווי הכניסה למכון טיהור שפכים חיפה תיתן מענה מתאים לאירועי הגשם התכופים", מסרו ברשות הנחל. עוד ציינו כי "הזיהום פוגע במאמצי שיקום הקישון שהושגו במהלך השנים, וכל אירוע זיהום כזה מחזיר אותנו שנים אחורה. הביוב מזהם את מי הנחל, פוגע בחי ובצומח ובהנאת משתמשי הנחל".

מרשות ניקוז גליל מערבי נמסר כי "בעקבות הגשמים יש חשש להצפות נקודתיות בגליל המערבי". הרשות ציינה כי בפעולות חירום שבוצעו בחודשיים האחרונים הושמשו שלושה מאגרים בהיקף של מעל 400 אלף קוב מים, ובימים אלו מתוכננים שני מאגרים נוספים (סכר אשרת ומאגר עברון), ש"אמורים לתת מענה מלא לנגר העילי ולהצפות הנובעות ממנו".

הרשות מסרה כי היא עובדת בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות וגורמי החירום. "לפי הערכת מומחים, לאחר השלמת כלל הפרויקט תיפטר בעיית הנגר העילי באזור", הוסיפו ברשות הניקוז.

מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול, אמרה כי "ראשי הערים לאורך החופים מופתעים מחדש מבוא החורף והגשמים. מה שלא מפתיע הוא שהציבור משלם את המחיר של חוסר האחריות בטיפול בהזרמות עודפי שפכי ונגר עירוני אל הים". היא הוסיפה כי "מחדל הזרמת השפכים לים חייב להיפסק תוך אימוץ תוכנית פעולה ארצית שתעביר שפכים אלו לטיפול הולם".

"הים לא יכול להיות מוצא הביוב של העיריות ולהן האחריות הישירה בהגנה על בריאות הציבור והסביבה הימית", הוסיפה יעקבס. "לא ייתכן שמדינה שלמה אחוזה בפאניקת בנייה ואין התייחסות להיכן הולכים השפכים מהבנייה המואצת. העיריות גובות מיסי ארנונה גבוהים מכל תושב, ובכך הם מחויבים בהגנה על בריאות הציבור ובשמירה על חופי הים".

בעיריית חיפה הפנו לחברת מי כרמל, שמסרה בתגובה כי "כל מערכות העברת השפכים של מי כרמל עובדות כסדרן. בשל כמויות הגשמים ישנה בעיה בקיבולת השפכים במט"ש חיפה, משהשפכים אינם נקלטים שם, ואין להם לאן לזרום, הם חוזרים בחזרה אל הקו ונוצרת דליפה". במי כרמל הוסיפו כי "למרות שהבעיה אינה קשורה אלינו עדכנו בנושא את כל הנוגעים בדבר".