דיפלומטיה במקום "אמריקה תחילה": אתגרי מדיניות החוץ של ביידן

התכנית של נשיא ארצות הברית הנבחר ג'ו ביידן לבטל את חזון "אמריקה תחילה" של הנשיא היוצא דונלד טראמפ לטובת "דיפלומטיה תחילה" תהיה תלויה ביכולת שלו להשיב את האמון של בעלות הברית של ארצות הברית, ולשכנע אותן שהטראמפיזם היה רק סטייה ממדיניות החוץ המסורתית של וושינגטון.

זאת עשויה להיות משימה קשה. מאירופה ועד המזרח התיכון ואסיה, סגנון הדיפלומטיה העסקית של טראמפ הרתיע חברים ואויבים כאחד, כך שלביידן נותרו סוגיות ביטחוניות נפיצות במיוחד.

ביידן, שבחודש שעבר אמר כי "אמריקה חזרה, מוכנה להוביל את העולם, לא לסגת ממנו", ירצה להיות ההיפך המוחלט של טראמפ בזירה הבינלאומית ולבטל חלק, אם לא את רוב, המהלכים של קודמו בתפקיד. עם זאת, החותם שהותיר טראמפ על מיקומה של אמריקה בעולם - בין אם הוא נתפס כטוב או רע - לא יימחק במהירות.

בעלות בריתה של ארצות הברית לא עיוורות לתמיכה הרבה בנטיות הלאומניות של טראמפ בקרב הציבור האמריקני, המאמין כי על אמריקה להישאר מחוץ לסכסוכים בעולם. אם מטרתו של ביידן היא להשיב את אמריקה למקומה בעולם, הוא לא יזדקק רק לאמון של בעלות הברית של ארצות הברית, אלא גם לשכנע את הבוחרים מבית שהדיפלומטיה הבינלאומית עובדת טוב יותר מניהול משא ומתן קשוח באופן חד-צדדי.

טראמפ מתעקש שהוא לא מתנגד ליחסים בינלאומיים, אלא רק למוסדות גלובליים לא יעילים. הוא פרש מיותר משישה הסכמים בינלאומיים, משורת סוכנויות של האו"ם והקניט בעלות ברית ושותפות של ארצות הברית.

ביידן, מהצד השני, אומר כי יש צורך בבריתות גלובליות מחודשות כדי להיאבק במשבר האקלים, להתמודד עם מגיפת הקורונה ולהיערך למגיפות עתידיות ולעמוד מול האיום הגדל מצדה של סין. המינויים של ביידן לצוות מדיניות הביטחון והחוץ שלו, שהיו חברים בממשל אובמה, תומכים במולטילטרליות.

"יש כיום ואקום עצום", אמר ביידן. "אנחנו הולכים לקבל מחדש את האמון והביטחון של העולם שהחל לעבוד מסביב לנו או בלעדינו".

הנשיא הנבחר רוצה לחזור להסכם האקלים של פריז ולחדש את שיתוף הפעולה עם ארגון הבריאות העולמי. הוא מתכננן לשקם את היחסים עם אירופה וידידים אחרים ולהימנע מעימותים עם בעלות הברית בנאט"ו. בנוסף לכך, הוא עשוי לשוב להסכם הגרעין עם איראן. עם זאת, רבים מהאמריקנים עדיין תומכים במדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ, במיוחד כשהכלכלה מתקשה להתאושש ממגיפת הקורונה, וכשהרחובות מלאי זעם על גזענות המשטרה ובהיעדר שיח פוליטי מכבד.

"בין אם אנשים אוהבים את זה או לא, טראמפ נבחר על ידי האמריקנים ב-2016", אמרה פיונה היל, שעבדה במועצה לביטחון לאומי תחת טראמפ ועתה חברה במכון ברוקינגס הליברלי. לדבריה, ניצחונו בבחירות ב-2016 ועשרות מיליוני הקולות שקיבל ב-2020 הם שיקוף של הפילוג העמוק במדינה.

"אנחנו צריכים לקבל את העובדה שהתוצאות של הבחירות ב-2016 לא היו במקרה", אמרה היל.

סטיבן בלוקמנס, מנהל מחקר במרכז ללימודי מדיניות אירופית בבלגיה, אמר כי על האירופים לא להשלות את עצמם שהיחסים הטרנס-אטנלטיים ישובו להיות כפי שהיו לפני טראמפ.

"חוץ מבשם, הקריאה ל'אמריקה תחילה' כאן כדי להישאר", אמר. "ביידן הבטיח להעדיף השקעות בתעשיית האנרגיה הירוקה בארצות הברית, בטיפול בילדים, בחינוך בתשיות על פני כל הסכמי סחר חדשים. הוא גרם קרא להרחבת הגבלות 'קנה באמריקה' ברכש הפדרלי, שזה זמן רב היה קוץ ביחסי הסחר עם האיחוד האירופי".

החשש ממאמציה של סין להשיג שליטה גלובלית גבר עוד לפני כניסת טראמפ לתפקיד. בתחילה, טראמפ היה ביחסים קרובים עם הנשיא האוטוריטרי של סין, שי ג'ינפינג, אבל אחרי שכשל הניסיון לגבש הסכם סחר נרחב, טראמפ הגביר את הלחץ על סין ותלה בה את האשמה במגיפת הקורונה.

הוא הטיל סנקציות על סין, ובכירי הממשל שלו, בנאום אחרי נאום, הזהירו מפני גניבת טכנולוגיה אמריקנית בידי סין, מתקפות סייבר, צעדים תקיפים בים סין הדרומי, דיכוי הדמוקרטיה בהונג קונג ורדיפת האויגורים המוסלמים במערב סין.

החשש מפני האיום הכלכלי והגיאופוליטי משותף לרפובליקנים ולדמוקרטים גם יחד, והוא לא יסתיים עם עזיבת טראמפ.

טראמפ פרש ב-2018 מהסכם הגרעין עם איראן. הוא טען כי העסקה הייתה חד-צדדית, שלא מונעת מאיראן להשיג נשק גרעיני והעניקה לה מיליארדי דולרים לטובת ערערור היציבות במזרח התיכון.

ביידן אמר כי הפרישה מההסכם הייתה פזיזה וכי לאיראן יש כעת יותר אורניום מועשר ממה שמתירה לה העסקה, שנמצאת עדיין בתוקף בין איראן לבריטניה, סין, רוסיה, צרפת וגרמניה.

טראמפ פעל מחוץ לקופסה ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני וביחסים עם מדינות ערב.

הפלסטינים דחו את תכנית השלום של ממשל טראמפ, אך הנשיא היוצא שכנע שתי מדינות ערביות - איחוד האמירויות הערביות ובחריין - להכיר בישראל. זה היה מהלך היסטורי מכיוון שמדינות ערב אמרו במשך עשרות שנים כי לא יכירו בישראל עד להקמת מדינה פלסטינית. מאוחר יותר הכירו גם מרוקו וסודאן בישראל, שרקמה יחסים עם מדינות ערב בשל החשש המשותף מפני איראן.

אתחול היחסים של ארצות הברית עם בעלות בריתה באסיה חיוני לא רק לטובת המאבק בסין, אלא גם בקוריאה הצפונית.

טראמפ פרץ את הדרך בשיחות הגרעין התקועות עם קוריאה הצפונית במהלך שלושת מפגשיו עם המנהיג קים ג'ונג און. עם זאת, זה לא הניב הסכם ששכנע את קים לוותר על הנשק הגרעיני תמורת הקלה בסנקציות וערבויות ביטחוניות. למעשה, קוריאה הצפונית המשיכה לפתח את יכולות הגרעין שלה.

ביידן עשוי להידרש להתמודד עם קוריאה הצפונית בשלב מוקדם, מאחר שמומחים מציינים את ההיסטוריה של פיונגיאנג בעריכת ניסויים ושיגורי טילים בסביבות הבחירות בארצות הברית כדי לזכות בתשומת הלב שלה.

כמעט 20 שנה לאחר שקואליציה בינלאומית בראשות ארצות הברית הפילה את ממשלת טליבאן שתמכה באל-קאעדה, אזרחים אפגנים עדיין נהרגים באלפיהם, וכוחות הביטחון האפגניים, המובילים את הלחימה, ממשיכים לספור מספר רב של נפגעים.

ארצות הברית וטליבאן התיישבו לשולחן המשא ומתן ב-2018, והן גיבשו בסופו של דבר להסכם שנחתם בפברואר אשתקד, שכולל את נסיגת כוחות ארצות הברית ונאט"ו מאפגניסטן.

כחלק מהתחייבותו לסיים את "המלחמות האינסופיות" של ארצות הברית, טראמפ צמצם את היקף הכוחות מ-8,600 ל-4,500 חיילים, ועד ל-2,500 בימים האחרונים. ארצות הברית התחייבה להשלים את הנסיגה עד 1 במאי, חודשים ספורים לאחר כניסתו של ביידן לתפקיד, אך לא ברור אם יעשה זאת.