מספר המתים מקורונה בישראל חצה אמש (ראשון) את רף ה-4,000 איש - רק כחודש אחד לאחר שנקבע מותו של החולה ה-3,000 בארץ. מבלי להמעיט בחומרת המחלה, רוב המתים היו עם מחלות רקע קשות. חוקרים באוניברסיטה העברית, המייעצים לקבינט הקורונה, אומרים כי לפי מגמת התחלואה כבר במהלך בחודש הבא נגיע ל-5,000 מתים מהנגיף.
יותר מ-3,700 מהמתים, כלומר 93%, הם מעל גיל 60. הגיל החציוני של המתים הוא 81, כך שמבצע החיסונים שתעדף את קבוצת הגיל הזו בראש סדר העדיפויות אמור להועיל בתחלואה הקשה, ואף להוריד את התמותה באופן דרמטי.
280 מהמתים הם מתחת לגיל 60, והם מהווים 87% מהמאומתים. אין דיווח בישראל על מתים מתחת לגיל 18. נתון זה מראה כי ברגע שיתחילו במתן החיסונים גם לטווח הגילאים הצעיר - צפויה להירשם ירידה חדה בתחלואה.
לקריאה נוספת בנושא
המספרים מאחורי המתים מקורונה
- 93% מהמתים מעל גיל 60
- 280 מהמתים מתחת לגיל 60 - ומהווים 87% מהמאומתים
- הגיל החציוני של המתים: 81
- אין דיווח על מתים בישראל מתחת לגיל 18
על פי נתוני משרד הבריאות, מספר הגברים שמתו מקורונה כפול מנשים. מנגד, על פי נתוני ועדת המעקב לחיסוני הקורונה, נשים התחסנו יותר מגברים בכל הגילאים, למעט גילאי הפוריות. הסיבה לכך היא שבתחילה משרד הבריאות המליץ שנשים בהיריון, מניקות או נשים המתכננות להיכנס להיריון לא יקבלו את החיסון.
יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן, טוען כי מספר המתים הוא פונקציה ישירה של מספר החולים קשה ומספר המאומתים. "אני לא רוצה להתנבא מתי נגיע ל-5,000 מתים, גם המספר 4,000 הוא מספיק מטלטל וקשה", אמר פלדמן, שהוא גם מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בבית החולים שיבא ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית. "את אפקט החיסונים נראה במלא עוצמתו בשבוע שבועיים הראשונים של פברואר. בשלב הראשון תהיה ירידה בתחלואה הקשה, ואז זה ישפיע גם על התמותה".
"יש מקום להסיר את התעדוף, ולתת חיסון לכל מי שחפץ בו"
"לאור המוטציות השונות, הבריטית, הדרום אפריקנית ועכשיו הברזילאית, המספרים שדיברנו עליהם בחיסון עדר כנראה כבר לא רלוונטיים. אנחנו צריכים להגיע לחיסון של שבעה מיליון אזרחים, במקום חמישה מיליון כמו שחשבנו בהתחלה", קובע פלדמן. "המטרה של חיסון אוכלוסיות מבוגרות כבר הושגה כשחיסנו 74% מגיל 60 ומעלה. כרגע, כדי למגר את המגיפה כמה שיותר מהר, יש מקום להסיר את התעדוף ולתת חיסון לכל מי שחפץ בו. זה ימנע כל מיני התמרמרויות בציבור".
לדברי פלדמן, "כל עוד המשלוחים של פייזר מגיעים בקצב גדול, לא תהיה בעיה לשחרר את התעדוף. יש הרבה נותני שירותים ואוכלוסיות יעד שמגיע להם חיסונים, יש היגיון בלתעדף אותם, אבל עכשיו, כשיש לנו שפע של חיסונים, זה מיותר". הוא הוסיף כי "המטרה היא להגיע לחיסון של מקסימום אנשים במדינה, ניתן למערכת הבריאות לעבוד במלוא הקצב כדי שנגיע לחיסון עדר כמה שיותר מהר".
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בקבינט המומחים של מגן ישראל, אומר כי ישנם כמה גורמים שיכולים לעזור בהורדת התמותה. "הקורונה מפתיעה אותנו כל הזמן, אבל השילוב של חיסונים, בדיקות, קטיעת שרשראות הדבקה, מניעת התקהלויות ומעבר לניהול חכם ודיפרנציאלי יכולים לשמש כלים להורדה בתמותה", טוען דוידוביץ'.
"המטרה של החיסונים זה להגן על אוכלוסיות בסיכון והצוותים הרפואיים, כך שבוודאי תהיה ירידה בתמותה", ממשיך דוידוביץ' בדבריו. עם זאת, הוא מבהיר כי "לא נגיע לעולם לחיסון כל האוכלוסייה המבוגרת, כי לחלקם אסור וחלקם לא רוצים, בשילוב עם זה שילדים לא יכולים כרגע להתחסן, לא נוכל להגיע לחסינות עדר". לדבריו, "כל עוד לא תהיה חסינות עדר, לא נוכל לחזור לשגרה מלאה, אלא לשגרת קורונה".
פרופ' דוידוביץ' מבהיר כי המוטציות ככל הנראה מביאות להאצה משמעותית בהתפשטות המגיפה, וכי משום כך יש צריך לזרז את מבצע החיסונים. "צריך לנטר בעזרת ריצופים גנטיים את המוטציות ולעקוב אחריהן כדי להבין עם מה אנחנו מתמודדים", מסביר דוידוביץ'. "כרגע אנחנו לא יודעים על מוטציות שחזקות מהחיסונים, אבל יכול להיות שתתפתח מוטציה כזו. זה קורה כשהווירוס פוגש אנשים עם מערכות חיסון חלשות. כמה שנמנע את התפשטות המחלה, אז הסיכוי להתפתחות מוטציות יורד".