כשהיא גרה בבקתת עץ במרחק 300 קילומטרים ממוסקבה, אליזבטה מיכאילובה מרגישה לכודה בדיוק כמו באותה גלות כפויה אליה נשלחה משפחתה בימי "הטיהורים הגדולים" בברית המועצות תחת שלטון סטאלין, במהלכם נשלח אביה לאחד ממחנות העבודה הידועים לשמצה - הגולאגים.
מיכאילובה, בת 72, היא אחת מתוך קבוצה הולכת וקטנה של כ-1,500 פנסיונרים, המכונים "ילדי הגולאגים". עם נפילת ברית המועצות, ממשלת רוסיה הבטיחה להם סידורי מגורים בערים בהן גרו משפחותיהם במקור. אך ההבטחה לא מומשה עד היום, 30 שנה מאוחר יותר.
מיכאילובה נולדה בגלות במולדובה, לאחר שאביה גורש ממוסקבה ותויג כ"אויב העם". היא הוחזקה שם במשך שנים, כחלק ממגבלות התנועה של המשטר הקומוניסטי, אך כעבור שנים שבה רוסיה, לאחר שמכרה את דירת המשפחה.
עוד בוואלה!
הכסף הספיק כדי לקנות בקתה קטנה ליד תחנת רכבת המובילה למוסקבה, שם היא גרה עד היום עם שתי בנותיה הבוגרות, וחיה מקצבת פנסיה בסך 220 דולר בחודש. הן מסיקות עצים כדי להתחמם, וחיות ללא קליטה סלולרית ברוב המקומות, וללא מים חמים.
אחותה הגדולה לנינה, חיה שם עד שמתה בשנת 2019, בעיצומו של המאבק לשוב למוסקבה. "אני כל כך מצטערת שהיא לא שרדה כדי לחוות את זה, ייתכן שהיא מתה בשל התנאים הירודים שחיה בהם פה", אמרה מיכאילובה, שפגשה לראשונה בגיל שמונה את אביה, כשחזר מגלות שנייה במחנות העבודה.
בזמן שמספרם הצטמצם עם השנים, מצוקת ילדי הגולאג הלכה וגברה עם השנים, ומאבקם נראה אבוד. אולם, בסוף 2019 זכו מיכאילובה ושתי נשים נוספות בעתירות לבית המשפט החוקתי ברוסיה, שקבע כי הן זכאות לדיור בסבסוד המדינה במוסקבה. בית המשפט פסק כי במקרה של מיכאילובה, אביה היה זה שהוגלה, ואילו אמה יכלה ללדת אותה באותה תקופה בלעדיו.
נכן להיום, הגורל שלה ושל רבים שכמותה נותר לא ברור. עצומות אינטרנטיות החתומות על ידי 80 אלף אזרחים, בהם יותר ממאה אישי ציבור מוכרים במדינה, גרמו לממשלה להתערב בסוגיה. המבקרים טוענים כי הצעת חוק שגובשה על ידי הממשלה ליישום פסק הדין של בית המשפט החוקתי, מותירה מכשולים ביורוקרטיים שעלולים לגרום לתובעים להמתין עוד 30 שנה לדיור.
מחוקקים וארגונים לא ממשלתיים ניסחו הצעה נוספת שלטענתם תזרז את הטיפול בבקשות, והפרלמנט צפוי להתכנס ולדון בהן. לדברי מיכאילובה, היא תעקוב אחרי הדיונים מקרוב. "אנחנו לא נמצאים במקום שאנחנו רוצים או צריכים להיות בו", אמרה, "אנחנו בגלות".