בנק ישראל הודיע היום (חמישי) באופן חריג על היקף רכישות מטבע החוץ בשנה הקרובה - 30 מיליארד דולר. מדובר ב-50% יותר לעומת היקף הרכישות בשנה שעברה. הסכום שיירכש הוא הגבוה ביותר שנרכש אי פעם על ידי בנק ישראל בתוך שנה. יתרות המט"ח של ישראל כבר נחשבות גבוהות ביחס לגודל הכלכלה, והן עמדו בסוף השנה על 170 מיליארד דולר.
הדולר נחלש בשנת 2020 ב-7% מול השקל והמשיך להיחלש בשבועיים הראשונים של ינואר. בעקבות הודעת בנק ישראל, הדולר עלה בכ-2.4% ונסחר כעת ברמה של 3.14. במהלך היום הגיע הדולר לרמה של 3.12.
עד היום בנק ישראל לא נהג להודיע על היקף הרכישות כדי לשמור על אפקט ההפתעה במהלך המסחר, שלעיתים תורם בפני עצמו לשינויים בכיוון השוק. ואולם כעת, בשל ההיחלשות חסרת התקדים של הדולר, אשר פוגעת בעיקר ביצואנים, לבנק ישראל חשוב לספק יציבות לשוק המט"ח ולהפגין "נוכחות".
המשנה לנגיד בנק ישראל וחבר הוועדה המוניטרית, אנדרו אביר, הסביר כי "קבענו שנרכוש בשוק סכום של 30 מיליארד דולר במשך שנת 2021 כדי קודם כל לתת ודאות, ושכל אחד יוכל לקבל את ההחלטות שלו אחרי שיש לו את המידע הזה אם הוא רוצה לקנות או למכור". לדבריו, "הודענו על צעד שהוא כן חריג, לא כל שנה יש משבר קורונה, ספק אם משבר הקורונה וההשפעות שלו יסתיימו בקרוב, עם כל האופטימיות לגבי החיסונים, ולכן אנחנו נמשיך להיאבק".
לקריאה נוספת בנושא
"אנחנו לא רוצים שגם שער החליפין יהווה עוד עומס על המשק הישראלי (בגלל פגיעה בייצואנים -ס"ג), וגם ירחיק אותנו מיעד האינפלציה (בשל שער חליפין נמוך משפיע על ירידת הלחצים האינפלציוניים - ס"ג)", הוסיף אביר. "הייסוד של השקל מעיב על המשק הישראלי, נכון שהדולר נחלש בעולם, אבל השקל הישראלי התחזק יותר ממטבעות אחרים מול הדולר. חלק מזה נובע מסיבות טובות במשק, אבל חלק מזה נובע מסיבות זמניות - העודף בחשבון השוטף גדל באופן משמעותי בגלל הצימצום בייבוא"
המשנה לנגיד הבהיר כי "אנו מצפים שבאיזשהו שלב הייבוא יתאושש. בנוסף, לא בטוח שגם זרימות המט"ח בשוק ההייטק יימשכו אם יהיה תיקון בשוק המניות (ירידות בשווקים - ס"ג). אנחנו לא רוצים ששער החליפין ידחוף חברות להפסיק את הפעילות שלהן או להביא להעברת הפעילות בחו"ל. לכן החלטנו על צעד חרגי עבור זמנים חריגים".
לשאלת וואלה! NEWS למה הוחלט דווקא על היקף כזה ולמה בנק ישראל המתין עד השער הנוכחי, אביר השיב: "אנחנו חושבים ש-30 מיליארד זה סכום שצריך לתת ודאות לאנשים - לייצואנים, ליבואנים ולגופים המוסדיים. זהו בוודאי לא סכום שאנחנו נוקטים בו בשנה הרגילה, אלא נוקטים בו בשנה של משבר, אם אנחנו טועים אז אנחנו טועים בכך שנקטנו בסכום גבוה מדי".
הוא הוסיף כי "ההודעה יצאה היום כי הוועדה המוניטרית התלבטה בין כלים שונים, וכרגע הגענו למסקנה שזהו הכלי המתאים. לפעמים בשוק המט"ח צריך לקבל החלטות כשחושבים שמספיק אנשים עשו את העסקאות שלהם ו'להוציא אותם החוצה'. הסיבה שראינו היום את העלייה מ-3.11 ל-3.19, זה כי אנשים יצאו בסטופלוסים (סגרו את הפוזיציה בהפסד -ס"ג)".
שר האוצר ישראל כץ בירך על הודעת בנק ישראל כי בכוונתו לרכוש 30 מיליארד דולר ב-2021. "שוחחתי עם הנגיד מספר פעמים על סוגיה זו ואני שמח על הצעד שנקט. בתקופת משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות יש צורך לתמוך ולחזק ענפים שונים במשק הזקוקים לסיוע מיוחד".
לדברי סוחר בכיר בשוק המט"ח, המהלך ישפיע באופן משמעותי על שער הדולר. "הסכום עליו הכריז בנק ישראל יעזור מאוד. הדולר עשוי לחזור לרמה של 3.3 בעקבות המהלך", אמר.
"בלי התערבות נוספת של האוצר המשק לא יוכל להתאושש"
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר בעקבות הודעת בנק ישראל על רכישת מיליארדי דולרים: "זהו צעד חשוב, ואנו מברכים את בנק ישראל על נקיטת עמדה ברורה שתומכת בייצוא ובהייטק הישראלי. לעומת זאת, על משרד האוצר וממשלת ישראל להתעורר ולנקוט בצעדים פיסקליים כדי למתן את צניחת שער הדולר, כגון הגדלת גידור החוב והפחתת עלויות, ולצאת בתכנית חירום לסיוע ליצואנים המעסיקים מאות אלפי עובדים וסובלים כיום מהשפעות מגיפת הקורונה ומחלת היחלשות הדולר. רק כך נוכל לעצור את ההתדרדרות המהירה של הדולר, ולמנוע את הפגיעה העצומה במשק".
לדברי תומר, "בלי התערבות נוספת של משרד האוצר וממשלת ישראל, המשק לא יוכל להתאושש ממשבר התעסוקה ושיעור האבטלה לא ירד".
דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, אמר כי "הבנק מכריז מראש על סכום רכישה של 30 מיליארד דולר במהלך השנה. מדובר בצעד שנועד לספק ודאות לשוק לגבי היקף ההתערבות. מדובר בהיקף התערבות גבוה בקרוב ל-50% מהיקף הרכישות בשנת 2020 שעמד על כ-21 מיליארד דולר, סכום שהיווה בעצמו את היקף הרכישות הגבוה ביותר מזה מעל לעשור. מדובר בהיקף רכישות של 2.5 מיליארד דולר בממוצע לחודש, היקף גבוה, אך לא בטוח שהיקף כזה יביא לתפנית בשוק המט"ח".
"הכוחות לתיסוף השקל ממשיכים להיות חזקים ובנוסף העובדה כי ישראל מובילה את העולם במגמת ההתחסנות עשויה לפעול להמשך התחזקות השקל בתקופה הקרובה. השקל שנסחר סביב רמה של 3.115 שקל לדולר טרום ההודעה נסחר כרגע סביב רמה של 3.14 שקל לדולר. נראה שגם השוק לא משוכנע כרגע ששינוי המדיניות של בנק ישראל יביא לשינוי משמעותי במסחר במט"ח", הוסיף.
"יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב"
מבנק ישראל נמסר כי "בחודשים האחרונים התעצמו זרמי המט"ח הנכנסים למשק הישראלי, על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה שמבצעים המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים באג"ח של ממשלת ישראל, גם כתוצאה מצירוף ישראל למדד האג"ח הגלובלי WGBI".
"גורמים אלו תרמו לייסוף משמעותי בשער השקל, שהושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. על רקע זה, ועל מנת למתן את ההשפעה השלילית של ייסוף השקל על הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בזמן משבר הקורונה, הגביר בנק ישראל את היקף ההתערבות בשוק המט"ח ורכש בשנת 2020 סך של כ-21 מיליארד דולר", הוסיפו.
"הוועדה המוניטרית מעריכה שעל מנת לתמוך בהשגת יעדי בנק ישראל ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה, ובפרט כדי לתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא, יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב בשנת 2021".
עוד מסר בנק ישראל כי "בתום סדרת דיונים שנערכו בימים האחרונים, החליטה הוועדה המוניטרית על שינוי במדיניות בשוק המט"ח. הוועדה מודיעה, שבשנת 2021 הבנק ירכוש בשוק המט"ח סכום של 30 מיליארד דולר. סכום זה גדול באופן משמעותי מהתערבות הבנק בעבר ומהערכות הבנק לגבי העודף הצפוי בחשבון השוטף בשנה זו כך שהרכישות ימתנו גם כוחות לייסוף הנובעים מגורמים פיננסיים".
"הרכישות יימשכו כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית", הוסיפו בבנק ישראל. "לקראת סוף שנת 2021 יודיע הבנק על מדיניות ההתערבות בשנת 2022, בהתאם להתפתחויות בכלכלה הריאלית ובשוק העבודה בפרט, בשווקים הפיננסיים, ובמגמת האינפלציה, ובהתייחס להערכות לגבי תוואי היציאה של המשק ממשבר הקורונה כפי שיתגבשו באותה עת".