ישראל תחצה היום (חמישי) את רף שני מיליון המתחסנים, לאחר שקרוב ל-200 אלף אזרחים קבעו תור לקבלת חיסון עד סופו - חלקם למנה הראשונה, אבל ביניהם גם אזרחים שיקבלו כבר את המנה השנייה. זאת, בעוד מבצע החיסונים הורחב אל אוכלוסיית בני ה-50 ומעלה וצוותי ההוראה. לצד חצי מיליון המחלימים, ישראל ניצבת למעשה במקום הראשון ביחס המחוסנים לאוכלוסייה.
בשבוע האחרון הורגשה האטה משמעותית במבצע החיסונים, כשרק מאה אלף איש חוסנו בסך הכול. זאת למרות שיש מאות אלפי חיסונים במקררים בישראל - בהם 700 אלף שהגיעו ביום ראשון. לצידם, 400 אלף נוספים צריכים להגיע כבר בראשון הקרוב. בטרם ישראל מתחילה להפיץ את החיסונים, עליה לקבל את האישור של חברת התרופות פייזר שהחיסונים מאושרים לשימוש ולא נפגמו במהלך הטיסה והמעבר למקררים של חברת טבע סל"א. לאחר שחברות השינוע קיבלו את ההיתרים, הם החלו לארוז מחדש את החיסונים במטרה להגיע לכל היעדים מחר בבוקר.
לקריאה נוספת בנושא
עד כה התחסנו 1,905,006 בני אדם במנה ראשונה, מתוכם 85,797 קיבלו כבר מנה שנייה. בנוסף, מהנתונים עולה כי 74% מבני ה-60 ומעלה כבר התחסנו. על פי נתוני משרד הבריאות, תופעות הלוואי השכיחות ביותר הם כאב במקום החיסון וחולשה. המתחסנים בגילאים 40 עד 60 דיווחו על הכי הרבה תופעות לוואי, ואחריהם בני ה-40-20. 15 מחוסנים בלבד אושפזו בעקבות תופעות לוואי של החיסונים, ונמצא כי מרבית האשפוזים נבעו ממחלת רקע כלשהי. מהנתונים עוד עולה כי נשים התחסנו יותר מגברים, אך האחרונים מדווחים פחות על תופעות לוואי.
פרופ' אלון גרוסמן, מנהל מחלקה פנימית קורונה במתחם האשפוז בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, אמר כי כשליש מעובדי בית החולים כבר קיבלו את מנת החיסון שנייה. "אנחנו רואים שתופעות הלוואי במנה השנייה אכן יותר קשות, בדיוק כמו שפייזר פרסמה. הן כוללות כאבי ראש, חולשה וחום, אך רובן ככולן חולפות אחרי 36 שעות", הוא הסביר. "למרות הכול, כשאתה מלווה חולי קורונה כל כך הרבה חודשים - אתה מבין שזה מחיר קטן מאוד לשלם לעומת המחירים שקורונה גובה".
במשרד הבריאות חוששים כי 15% מהמתחסנים במנה הראשונה לא יגיעו לקבלת המנה השנייה. זאת, על רקע הצעות שנויות במחלוקת שהעלו כמה מבכירי מערכת הבריאות, בהם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, להסתפק במתן מנה אחת כדי לחסן במהירות יותר אנשים - ורק לאחר מכן להשלים את מתן החיסונים.
במשרד חוששים משאננות של הציבור, ומתחושה שמנת חיסון אחת בלבד תספיק - אף שהחיסון מורכב משתי מנות. בקופות החולים כבר מדווחים כי לא כל מקבלי המנה הראשונה, שהיו צריכים להגיע בימים האחרונים, התייצבו לקבל את המנה השנייה. כך, לשם השוואה, לפני שלושה שבועות התחסנו קרוב ל-65 אלף מתחסנים, אך אתמול הגיעו לקבל את המנה השנייה רק 45 אלף בני אדם, כשסביר להניח שחלקם של הנעדרים בבידוד או חלו. לפי החלטת משרד הבריאות, המנה השנייה תחכה למתחסן במשך 35 ימים.
"זה עניין מתמטי די פשוט", מוסיף פרופ' גרוסמן. "היעילות של החיסון הראשון הוא 60% והשני 95%. במקרה של אנגליה - שאין מספיק חיסונים - אז ברור שעדיף שארבעה מיליון יהיו מחוסנים 75% מאשר שני מיליון ב-95%. אנגליה לוקחת פה סוג של הימור, במצב של ישראל אין צורך בזה. בכל מקרה, אין מקום לשאננות, וחשוב לקבל את המנה השנייה - שנדע שכולם מחוסנים כמו שצריך".
גרוסמן מציין כי חולים רבים שהגיעו לאשפוז בבית החולים בעקבות הקורונה נדבקו בתור לחיסון או לאחריו. "יש לנו הרבה חולים קשים, שרובם חוסנו. לא יודע אם הם יתאוששו. בבית אבות אחד חוסנו כולם ביום אחד וכנראה התקהלו, ואחרי יומיים 20 מהם חלו. יש רפיון בכללי הריחוק החברתי ואין הקפדה במוקדי החיסונים. יכול להיות שחלקם חלו עוד בטרם קיבלו את החיסון, אבל לצערי, חלקם חלו בזמן החיסון עצמו".
חיסון המורים מתקדם לאיטו
גם מבצע חיסון המורים החל השבוע, אך מתקדם בקצב איטי למדי לעומת חיסוני הקשישים. שרונה מאלול, רכזת מדעים מבית הספר איש שלום בכפר יונה עדיין לא קיבלה תאריך לחיסון, אך שומרת על אופטימיות. "אין לי שום כעס. אני חושבת שיש סדרי עדיפויות", היא אומרת. "אני יכולה להבין שכולם בסיכון, אבל הגיע הזמן של המורים - כדי שנחזיר את המערכת לפעילות תקינה".
"צריך להבין, תלמיד אחד יכול להשבית הרבה מורים ואי אפשר להפעיל ככה מערכת תקינה", הוסיפה. "נכנסתי כבר ארבע פעמים לבידוד. אני מבינה את אלו שחושבים שיש סיכון בחיסון, אבל אנחנו עושים את מה שאפשר כדי להקטין את הסיכונים. זה צו השעה וזה הצורך - ככה ננצח".
מאלול כבר מחכה ליום שאחרי, למרות העובדה שהתלמידים לא יחוסנו בקרוב. "הילדים לא יהיו מחוסנים אבל יגדילו לנו את מספר הקפסולות, והמורים לא יצטרכו יותר בידודים - שזה מקל מאוד. הדבר הכי קשה בקורונה זה החוסר בתקשורת הבין-אישית, השיח והקרבה, ולא דרך מצלמה. הפן האישי מאוד חסר דרך 'הזומים'", סיכמה.