85% מכתבי האישום בעבירות ירי ואמצעי לחימה (אמל"ח) בשנת 2020 הוגשו נגד אזרחים ערבים - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (שלישי) המשטרה. בשנה החולפת הוגשו 1,548 כתבי אישום בגין עבירות אלו, עלייה של 18% לעומת 2019. מנגד, ברשויות הערביות מוחים כי למרות נתוני האכיפה - פעילות המשטרה שואפת לאפס.
לפי המשטרה, בכל רחבי הארץ נעצרו בשנה האחרונה 5,713 חשודים בעבירות ירי ואמל"ח - עלייה של כ-22% במספר העצורים בהשוואה לאשתקד. רובה המוחלט של הפעילות המשטרתית נערכה ביישובי החברה הערבית וכ-90% מהחשודים שנעצרו בגין אותן עבירות הם מהמגזר הערבי. עוד עולה מהנתונים כי ב-2020 נתפסו יותר מ-1,150 אקדחים, תתי-מקלע ורובים מסוגים שונים ולפחות 200 רימונים מסוגים שונים, מחסניות וחומרי נפץ וחבלה.
לקריאה נוספת בנושא
"אנחנו משקיעים המון משאבים בלתפוס אמל"ח, יש לנו נוכחות גדולה ביישובי המגזר הערבי", אמר גורם במשטרה בשיחה עם וואלה! NEWS. "אנחנו יודעים שיש שם סכסוכים נפיצים שהחמירו בתקופת הקורונה. נוצר סוג של שעמום, הסכסוכים מתחילים לצוף למעלה ואנחנו מגלים פתאום סכסוכים על דברים פעוטים".
הגורם מתח ביקורת על הענישה המקלה בנושא החזקת נשק וירי. לדבריו, "אפשר לראות שהמאסרים על החזקת נשק או על ירי לא עוברים את הרף של שנתיים מאסר. המחוקק חייב להחמיר את הענישה - גם מאסר וגם להשית קנס כספי גבוה מאוד של לפחות מאה אלף שקל, זה יכול להרתיע".
"לצערנו אנחנו רואים שגם מוגש כתב אישום זה לא מספק. חייבת להיות נקמה וזה מעגל אלימות שלא נגמר", אמר בהתייחס לאלימות הגואה בחברה הערבית.
אולם למרות הצהרות המשטרה על הגברת האכיפה, לפי נתוני "אמאן", המרכז הערבי למאבק באלימות, 113 ערבים מצאו את מותם בשנת 2020 באירועי רצח ואלימות אחרת, לעומת 94 אשתקד (עלייה של 20%) - בהם 96 גברים ו-17 נשים. משנת 2000 נהרגו 1,521 ערבים באירועי אלימות כאלה ואחרים, 80% מהם בנשק חם.
"מדובר בספין, פענוח ותפיסת המעורבים שואפים לאפס", אמר לוואלה! NEWS עו"ד מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה המכהן כיו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל. "המשטרה מנסה לזרות חול בעיני הציבור ומציגה כביכול הצלחות באיתור ובתפיסות, אבל למרבה הצער אנחנו לא חשים את התוצאות בשטח כי מדובר בדרך כלל בפשעים שמבצעיהם היו ברורים עוד טרם הגיעה המשטרה לזירה".
לדבריו, "מעשי הרצח והאלימות והפשיעה החמורה רק מתגברים בחברה הערבית ואת זה רואים יום-יום בכל כפר ובכל עיר ערבית. לא רואים שום פעולה אמיתית של המשטרה. המשטרה יודעת להופיע בהפגנה בכפר קרע בכוחות מתוגברים עם מסוק באויר ולפזר הפגנה על כביש 65 ולא יודעת לתפוס את הרוצח והרוצחים של צעיר כמו סלימאן מסארווה החף מפשע. מדינת ישראל וקברניטיה טרם קיבלו החלטה אמיתית למגר את הפשיעה והאלימות בחברה הערבית: מדברים על תכניות, עובדים שנה שלמה על הצעת מחליטים, מבטיחים תקציבים, ובסוף נעלמים לעוד סיבוב בחירות".
עו"ד רדא ג'אבר, מנהל מרכז אמאן, הבהיר כי "מבחינתנו אנחנו רוצים ודורשים שהמשטרה תצליח. משמעות הצלחתה הוא הצלת חיי אדם. אין טעם להתכווח עם הנתונים אלא לדרוש יותר פעילות וטיפול ממושך עם חשיבה אסטרטגית על העניין. הגם שהמציאות ביישובים הערבים מספרת סיפור שונה וכואב של המשך שימוש בירי, זמינות כמויות אדירות של נשק בידי עבריינים, וירי לא פוסק במרחב הציבורי, אנחנו רוצים לברך על כל פעילות אבל רוצים תפנית משמעותית במספר התפיסות ורמת הפעילות נגד מחזיקי, משתמשי ובעיקר סוחרי הנשק".
לפי יוזמות אברהם, "נתוני המשטרה חושפים את הכישלון המהדהד שלה ושל רשויות המדינה במיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. במציאות שבה עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים נמצאים ברחובות, ורק החודש נגנבו 93 אלף כדורים מבסיס צאלים (אשר בוודאי כבר הגיעו לידי העבריינים), תפיסה של 1,150 אקדחים ו-200 רימונים וסוגי תחמושת בשנה זה פשוט לעג לרש. העלייה בהיקף כתבי האישום לא מתקרבת לקצב העלייה בהיקף אירועי הירי, שאותם השוטרים - שנמצאים ברחובות בנוכחות מוגברת כדי לתת קנסות על אי-עטיית מסיכות, לא שומעים באורח פלא".
בעמותה המחישו את הצורך באישור תכנית ממשלתית למיגור האלימות בחברה הערבית. "טוב שתקנות הקורונה נאכפות, אבל הגיע הזמן שהרשויות יתייחסו לפחות באותה רצינות למגיפת האלימות והפשיעה, שמערערת על הביטחון האישי של האזרחים הערבים בישראל לא פחות מהקורונה", הוסיפו. "על הממשלה לקדם ללא כל דיחוי תכנית ממשלתית מקיפה שתיתן מענה רחב למצוקת האזרחים הערבים, גם בהיבטים של שיטור ואכיפה, אבל גם לגורמי העומק - שללא טיפול בהם לא נצליח למגר את התופעה".
מהמשטרה נמסר כי "אמצעי לחימה המוחזקים בניגוד לחוק משמשים לא אחת עבריינים, כנופיות וארגוני פשיעה, זאת בעיקר על רקע סכסוכים וחיסולי חשבונות מקומיים, אך לא רק. אמצעי לחימה אלו משמשים גם לפעילות טרור, פשעים חמורים ולאירועי אלימות קשים. עיקר המאבק בנשק הבלתי חוקי, מתבסס על מודיעין משטרתי, חשיפה של נשק ועברייני הנשק ופעילות משמעותית המתבצעת במישור הסמוי. מדי יום המשטרה מאתרת כלי נשק ואמצעי לחימה ועוצרת עבריינים שעושים בהם שימוש בניגוד לחוק".
"לצערנו גורמים שונים מנסים להציג לעיתים קרובות מציאות אלטרנטיבית ולהטיל דופי בפעילות המשטרה נגד גורמי פשיעה במגזר במקום לחזק את המשטרה בטיפול הנחוש באלימות בחברה הערבית ולפעול בכל הכלים הקיימים בכדי להוביל לשינוי. לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק שהוא הרבה מעבר לאכיפה משטרתית", הוסיפו.