הבילוי הפסטורלי תופס תאוצה, ובישראל מגלים את הסכנות מליקוט פטריות

הקורונה והגשם שהקדים השנה העצימו את התחביב שהפך בשנים האחרונות לפופולרי. ואולם חוסר הידע של הציבור בנושא מוביל לריבוי מקרי הרעלה, פי חמישה בהשוואה ללפני שנתיים, ופגיעה בסביבות הגידול של הפטריות. מומחית לנושא קוראת ל"הפסקת אש" ולחקיקה: "משאב חשוב לבני אדם"

ליקוט פטריות ביער בן שמן (צילום: זיו ריינשטיין, עריכה: נועה לוי)

הגשם שהקדים להגיע השנה, בשילוב של הסגרים שכפתה מגיפת הקורונה, העצימו השנה תופעה שגם כך תפסה תאוצה בשנים האחרונות: ליקוט פטריות הפך תחביב פופולרי. בשטחים הפתוחים ובחורשות ניתן לראות יותר ויותר אנשים שצועדים כשמבטם מופנה אל הקרקע, ומטרתם זיהוי פטריות אותן ילקטו לסל או לשקית שבידיהם.

אלא שלמחזה הציורי הזה, המשווה ניחוח של חו"ל לחבל ארץ שמיוזע רוב ימות השנה, יש גם מחירים שבני האדם והפטריות עצמן משלמים. בשבועות האחרונים נרשמה עלייה תלולה במספר האנשים שנפגעו מהרעלת פטריות, ובמקביל גם גובר החשש לעתידן של אוכלוסיות פטריות שסובלות מליקוט מרובה ולא נכון.

עוד בוואלה!

הוא טיפס מעוני עד לראשות העיר עפולה. אחרי 20 שנה, החזון שלו מתממש עכשיו

לכתבה המלאה
יותר ויותר אנשים צועדים בחורשות כשמבטם מופנה מטה. פטריית אורנייה (צילום: אתר רשמי, גלעד אבוהב)

הפטריות בישראל אינן מוגדרות כצמח מוגן, ונוכח החשש מהיעלמות מינים שונים, אומרת הפרופ' סגולה מוצפי, מומחית וחוקרת פטריות, כי יש לחוקק חוק הגנה על פטריות. "אני סבורה כמו רבים מחוקרי הפטריות בארץ שיש לחוקק חוק הגנה על הפטריות, כמו החוק האוסר לקטוף את פרחי הבר, או לחילופין, לכל הפחות, על הרשויות המתאימות לפקח על הליקוט הלא מבוקר".

היא מציינת כי "כיום רבים האנשים המלקטים פטריות בר. טיול ביער לצורך חיפוש הפטריות הוא מבורך, אך ישנם מלקטים אשר קוטפים את הפטריות ללא כל התחשבות בצורך להשאיר אוכלוסייה פעילה של פטריות בסביבה. פטריות הן משאב טבע חשוב ביותר לאדם ולסביבה ולכן אין להרוס את סביבת הגידול ולא לרוקן אותה מהפטריות שצמחו בה".

"הפטריות הנקטפות למאכל הן למעשה גופי הריבוי של הפטריות, שם נמצאים הנבגים שאמורים להתפזר בסביבה ולייצר את דורות המושבות החדשות של הפטריות", היא מסבירה, "לכן יש חשיבות רבה להשאיר גופי ריבוי בשטח, ולא לקטוף בכמויות גדולות שעלולות לפגוע במערכת האקולוגית". במקביל, היא פונה לציבור המלקטים לנהוג במשנה זהירות כדי להימנע ממקרי הרעלה.

"לפחות לפקח על הליקוט". פטרייה נרתיקנית נאה דביקה (צילום: אתר רשמי, גלעד אבוהב)
"התוצאה של חוסר ידע - הרעלה". טבורית הזית (צילום: אתר רשמי, ד"ר דליה לוינסון)

מוצפי עוסקת כבר יותר משלושה עשורים במיקולוגיה יישומית (תיפקוד פטריות ושימוש בהן), במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל. לדבריה "חלק מהפטריות בטבע טובות למאכל, וחלקן מאד רעילות, משום שממלכת הפטריות ידועה באופן כללי בייצור חומרי טבע רבים ומגוונים, וביניהם כאלו המטיבים את הבריאות וכאלו העלולים להזיק מאד".

היא מזהירה כי "למי שאינו מומחה בזיהוי הפטריות, אסור לבוא במגע עם הפטריות, לא לקטוף ובוודאי שלא לאכול. הזהירות מחייבת, משום שבשנים האחרונות ישנה עליה במספר מלקטי פטריות ללא ידע מקדים או הכוונה, והתוצאה היא הרעלה".

"למי שאינו מומחה אסור לבוא במגע עם הפטריות". פרופ' מוצפי (צילום: אתר רשמי, מכון המחקר מיגל)

לקראת סוף חודש דצמבר דיווח המרכז הארצי למידע בהרעלות בבית החולים רמב"ם שבחיפה, כי בחודש זה בלבד טופלו במרכז הארצי 43 מקרי הרעלה מפטריות שלוקטו בטבע, זאת לעומת שישה מקרים בדצמבר 2019 ו-26 מקרים בדצמבר בשנת 2018.

במהלך שנת 2020 נרשמו במרכז הארצי למידע בהרעלות 63 מקרי הרעלה, לעומת 13 ו-44 מקרים בשנים 2018 ו-2019 בהתאמה. עוד דווח מהמרכז הארצי כי מבין כלל המקרים שטופלו בחודשים האחרונים במסגרת המרכז, שישה פיתחו הרעלה בדרגה בינונית עד קשה, לעומת שלושה ברבעון המקביל בשנה שעברה.

43 מקרי הרעלה מפטריות רק בדצמבר. אמנית המוות (צילום: אתר רשמי, ד"ר אפרים לוינסון)

כידוע, פטריות מאכל גדלות גם כגידול חקלאי-תעשייתי. לדברי מוצפי "פטריות המאכל הן ענף חשוב בחקלאות התעשייתית ההולך ומתרחב, בעולם ובישראל. בעבר התמקד גידול הפטריות המסורתי בדרום-מזרח אסיה, אך הגידול התעשייתי, בעיקר של פטריות השמפיניון, פרץ דווקא בארצות המערב". היא מוסיפה כי "גידול פטריות הוא גידול עתיר ידע, והמגדלים נדרשים לידע ולניסיון רב, על מנת להצליח ולגדל פטריות בריאות, בזמן הבשלה המתוזמן היטב ובזול".

היא מציינת כי "קיימים אספקטים שונים של גידול פטריות, כגון שימוש בטכנולוגיות גידול חדשות, הכנסת מינים חדשים לגידול, מחלות והדברתן, ומיקוד בנושא הנמצא עתה בחזית מחקרי הפטריות: האספקטים הרפואיים של פטריות המאכל כגון, פעילות נוגדת חמצון של פטריות, פעילות נוגדת סרטן, פעילות אנטי-בקטריאלית, ופעילות נוגדת מחלות אימונורפרסיביות, והשפעת תמציות פטריות על בניית עצם".

מוצפי עצמה חוקרת נושאים כגון גידול פטריות מאכל, ייצור חומרי טבע מפטריות, פירוק ביולוגי של מזהמים על ידי פטריות, ועוד. כיום המחקר במעבדתה מתמקד באקולוגיה וייצור חומרי טבע בפטריות, בעיקר של פטריית המורל (בעברית - גמצוצית). מדובר בפטריית מאכל מבוקשת מאד בקרב אניני טעם ובהתאם מחירה גבוה מאד: בין 450-100 דולר לקילוגרם.

"הגידול התעשייתי פרץ בעיקר במערב". פקועה תרבותית, שמפניון (צילום: אתר רשמי, סגולה מוצפי)

הפטריות שמגדלים כגידול חקלאי-תעשייתי בישראל ושמוכרות לנו כצרכנים הן פטריית השמפיניון הלבנה ופטריית הפורטבלו החומה. ישנן פטריות נוספות שמגדלים כיום בארץ, כמו פטריית יער ירדן (פלאורוטוס), פטריית השיטאקי ואחרות.

הפופולריות של הפטריות, הן מהטבע והן ממדפי המרכולים, עולה גם נוכח ההבנה כי מבחינה תזונתית הפטריות הטובות למאכל הן בעלות ערכים תזונתיים ייחודיים הנחשבים מועילים לבריאות הגוף. חלק מהפטריות אף מייצר חומרים ספציפיים אשר משפיעים גם על ריפוי מחלות. הפטריות מכילות ריכוז גבוה של חלבונים, אנטיאוקסידנטים - נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים. והן עניות מאד בשומנים ובקלוריות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully