מחכים לבורדינג: אחרי שנת משבר, חברות התעופה מתמקמות על מסלול ההמראה

בוקר אחד במרץ 2020, ראשי חברות התעופה בישראל התעוררו למציאות חדשה. משבר הקורונה, שהתגלגל מהמזרח ב-2019 מערבה שיבש את העולם שהכרנו, ודחק אותם להתמודד עם קריסה מוחלטת של הענף. כמעט שנה חלפה מאז אותו יום, וכעת לכולם ברור שמעבר חופשי בין מדינות הוא בגדר חזון רחוק ומעורפל.

לפחות עד ראשית 2019 כל בכירי חברות התעופה הישראליות ניהלו את עסקי שינוע הנוסעים שלהן בצורה שגרתית, לכל אחת מהן היו אתגרים, שאיפות וסדרי גודל שונים - אולם הצעידה הייתה במסלול מסומן היטב ולמרות העיסוק בעולם התעופה אפשר לומר שהן היו על קרקע יציבה.

מבצע החיסונים שהולך ומתקדם, זורה מעט אופטימיות לאחר השנה הקשה. בפתחה של 2021, מנכ"לי חברות התעופה מספרים על האופן שבו התמודדו עם המשבר, אובדן הנוסעים, והאופן שבו הם ניסו לפצח את הדרך לשרוד.

• שנת הקמה: 1996
• מספר עובדים: כ-400
• מספר מטוסים: 7
• מספר יעדים עד פרוץ המגיפה: 30 ו-3 נוספים בתכנון
• כמות נוסעים ב-2019: כמיליון וחצי
• היעדים הפופולריים: סוצ'י, באטומי, רודוס, לרנקה, וורנה, מונטנגרו
• יעדים חדשים שבוטלו: מקדוניה, לטביה

ישראייר, חברת התעופה השנייה בגודלה בישראל היא גם הצעירה ביותר, ואולי אפשר למצוא בכך לגישה השאפתנית שהובילה אותה לצמיחה בשני העשורים האחרונים. תפיסת ההפעלה של מנכ"ל החברה אורי סירקיס, שנמצא בתפקיד מ-2012 דוגלת בדינמיות ובניסיון לשמור על גמישות, כולל חיפוש הזדמנויות בכל משבר. כך למשל סגירת שדה דב בסוף 2019 הביאה אותה לא רק לתגבר טיסות לשדה ברמון וחיפה, אלא גם להשיק קו חדש ויחיד מחיפה ללרנקה.

גם עם פרוץ משבר הקורונה הגיבה החברה אחרת לגמרי מחברות התעופה הישראליות, גם אחרי שמיצתה את האפשרויות בטיסות החילוץ של ישראלים ברחבי העולם. בחברה הקפידו על המשך פעילות בכל מחיר, כולל השארת מחצית מעובדי החברה וטייסיה פעילים לכל אורך המשבר.

את ההחלטה להשאיר את החברה "בחיים" למרות הקורונה, סירקיס מגדיר כחשובה ביותר שקיבל בזמן המשבר. "המדינה סייעה לנו רבות באמצעות העמדת הלוואה בערבות מדינה", ציין. "כעת הציפייה שלנו היא לקבל מענק עידוד על אי-הוצאת העובדים לחל"ת. בהיבט הזה המשבר נוהל לא נכון, שכן הוא לא עודד מצוינות ועודד עסקים לשלוח העובדים לחל"ת".

עם מבט לעתיד, באילו כלים צייד אתכם המשבר הזה?

"לעבוד עם רמת מינוף נמוכה, לשמור תמיד קופה לימי סגריר ולהקטין כל הזמן את ההוצאות. ברמת הניהול - לעבוד כל הזמן על שני פרמטרים שיוצרים את ה-DNA של החברה - יצירתיות וערבות הדדית".

בכל הקשור להרגלי הטיסה של הישראלים ביציאה ממשבר הקורונה, סירקיס משוכנע שתהיה העדפה מובהקת לחופשה בחו"ל על פני חופשה בישראל, אחרי 12 חודשים בעוצר יציאות. "ראינו זאת בהתנפלות על דובאי", אמר. "תהיה העדפה לטיסות ליעדים קרובים, בהם זמן הטיסה יחסית קצר. נראה הרבה טיסות של בני זוג בשל העובדה שהם יתחסנו ואילו ילדיהם לא יחוסנו בשלבים הראשונים". המחירים, לדבריו, יהיו נמוכים משמעותית בהשוואה ל-2019 משום שהחברות ידרשו לייצר תזרים מזומנים בכל מחיר ולאור העובדה כי שערו היציג של הדולר מול השקל נמוך בכ-15% בהשוואה לעונת השיא ב-2019.

בחודש דצמבר, ישראייר הובילה בהיקף הטיסות לדובאי עם 21 אלף נוסעים. "היעדים באמירויות יהוו נקודת מפנה במפת התיירות ובחלוקת העושר של חברות התעופה", הוסיף. "אני מעריך כי בשנת 2022 לפחות שני מיליון קטעי טיסה יירשמו באמירויות ביעדים כמו דובאי, אבו דאבי ובחריין. חצי מיליון ישראלים יפקדו גם את מרוקו".

מי יחזרו להיות לקוחות הליבה שלכם קודם, לקוחות התיירות או העסקיים?

"ישראיר משרתת בעיקר לקוחות תיירות. היא הטיסה בעת משבר הקורונה כחצי מיליון נוסעים ואני בטוח שרמת הנאמנות של לקוחותיה תתחזק לאור תפקוד החברה במשבר, בעובדה שלא הפסקנו לטוס לאילת, חילצנו אלפי ישראלים, לא השבתנו את פעילות החברה, והשבנו את כספי הלקוחות".

מתי להערכתך נשוב לנהל את שגרת הטיסות כפי שהכרנו לפני הקורונה?

"במשבר הפיננסי ב-2008 ובאסון התאומים לקח לתעשייה שלנו שלוש שנים לעבור את ציון הדרך עקב אותם משברים. אני מניח שכאן תוואי ההתאוששות יהיה דומה והרבעון האחרון בשנת 2022 יהיה חזק יותר מהרבעון האחרון ב-2019".

• שנת הקמה: 1949
• מספר עובדים: כ-400
• מספר מטוסים: 5
• מספר יעדים עד פרוץ המגיפה: 10 בתקופת החורף, 38 בקיץ
• כמות נוסעים ב-2019: כמיליון וחצי
• היעדים הפופולריים: איי יוון ודובאי
• יעדים חדשים שבוטלו: סלובניה, מונטנגרו

בין החודשים מרץ לאוקטובר, למעט טיסות מיוחדות, חברת ארקיע הקטנה מבין שלוש חברות התעופה הישראליות הייתה בהשבתה מוחלטת. זאת בנוסף לסכסוך בין עובדי החברה שמחזיקים ב-30% ממנה לבעליה, חברת ג'ורדאש של האחים נקש שבבעלותם יתרת האחזקות, על רקע המשך הקרקוע שלה. החברה ידעה גם חילופי מנכ"לים תוך כדי המשבר, בהם האחרון ירון אמזלג שעזב בתוך ארבעה חודשים בלבד. בשבועות האחרונים נעשים ניסיונות למזג את ארקיע עם ישראייר לטובת שיפור התחרותיות בעולם התעופה העולמי ביום שאחרי הקורונה, אולם הם לא צלחו עד כה.

הקשיים בארקיע החלו עוד לפני משבר הקורונה. החברה שהוקמה במקור כדי לספק קשר אווירי עם אילת וברבות השנים גם עשתה שימוש בשדה עובדה בבסיס חיל האוויר, נפגעה מסגירת שדות התעופה וכן מסגירת שדה דב. לצד אלה, החברה עברה שורת קיצוצים והפחתות שכר בסוף שנת 2019.

עם החזרתה לפעילות בנובמבר, החלה החברה בטיסות בינלאומיות לדובאי, סיישל, רודוס, כריתים ועוד. עם זאת, לאור הסגר המהודק וסירוב של המדינה להעמיד לרשותה תמיכה כספית של המדינה, תפסיק החברה את הטיסות הפנימיות שלה לאילת.

יו"ר ארקיע והמנכ"ל גדי טפר והמשנה עוז ברלוביץ', טוענים כי למרות הקשיים הארגוניים, שיתוף הפעולה של העובדים עם מהלך ההתייעלות בצד ההחלטה להפסיק את הפעילות בזמן המשבר, הם מנקודות הציון החשובות בתקופה האחרונה. "העובדים בארקיע אלופים, עוזרים להבראה וליציאה מהמשבר", אמרו.

אף שהם בירכו על כל סיוע המגיע מצד המדינה להצלת הענף, הם מצפים ממדנה להגדיל את התמיכה במענקים לחברה, במענקים לעובדים שחוזרים לעבוד, וכן בהלוואות בערבות שהחברות יוכלו לעמוד בהן. "המשבר לימד אותנו יותר מתמיד לקבל החלטות בזמן אמיתי ולהתייעל", ציינו.

איך ישפיע המשבר על הרגלי הטיסות של הלקוח הישראלי?

ברלוביץ': "אנחנו צופים שתי מגמות: מעבר לטיולים בקפסולות, בעיקר לאוכלוסייה מבוגרת ומחוסנת, והעדפה לרכוש את החופשה במקום אחד מרוכז ולייצר ביטחון וכתובת אחת לטיפול בנושא הטיול".

המחירים צפויים לרדת או לעלות בשנה הקרובה?

טפר: "המחירים ירדו למקדימים להזמין בגלל שמחירי הדלק והדולר מאוד זולים. לצורך הדוגמה המחירים עכשיו לפסח ולעונה זולים בכ-30% לעומת תקופה רגילה". ברלוביץ' הוסיף: "עם החיסונים והפתיחה של היעדים, המחירים צפויים לעלות".

השניים סבורים שהסכמי הנורמליזציה בצד הרצון לפנות ליעדים חדשים, ישפיעו על הרגלי הנופש של הציבור בישראל. יתרה מכך, הם צופים שבשנה הקרובה הלקוחות התיירותיים ימשיכו לעמוד במרכז פעילות החברה. "ליבת העסקים של ארקיע זה טיסות ליעדי נופש וטיסות עבור ארגונים", אמרו והדגישו: "אנו מעריכים שנשוב לשגרת טיסות כפי שהכרנו לפני הקורונה - רק לאחר שאירופה תתחסן".

• שנת הקמה: 1948
• מספר עובדים: כ-6,000
• מספר מטוסים: 45
• מספר יעדים עד פרוץ המגיפה: כ-60
• כמות נוסעים ב-2019: 5.8 מיליון
• היעדים הפופולריים: אמסטרדם, לונדון, ברצלונה, ניו יורק
• יעדים חדשים שבוטלו: יפן, אוסטרליה, שיקגו

אל על, חברת התעופה ה"לאומית", הגדולה והוותיקה מבין חברות התעופה הישראליות, הגיעה אף היא במצב לא מזהיר למשבר, בלשון המעטה. עוד טרם הופסקו הטיסות, היא סבלה מירידה מתמשכת וכמעט רציפה במניות מאז המחצית השנייה של 2017, ונדרשה למינוף והלוואות בסכומים אדירים. לצד זאת נאלצה להתמודד עם רווחיות נמוכה, הוצאות שכר, תחרות מצד חברות הלואו-קוסט, ועליית מחירי הדלק הסילוני, כל אלה רגע לפני הצטיידות במטוסים חדשים ופתיחת יעדים בארצות הברית ויפן.

הסחרור העדכני, שהחברה עדיין בתוכו, התחיל עוד בסוף ינואר 2020 כשנאלצה לעצור את הטיסות לסין. לאחר מכן הופסקו הטיסות גם להונג קונג, תאילנד ואיטליה, בהתאם להתפשטות הנגיף. למשך פרק זמן של חודשיים נותרה החברה עם חמישה יעדים בלבד בתחילת מרץ ובסופו השביתה את כל טיסות הנוסעים שלה. במקביל ממשיכה החברה להאריך את תקופת החל"ת לאלפי עובדיה, מתקשה בגיוס הלוואות, מתמודדת עם שינוי בעלות וחילופי תפקידים בהנהלה הבכירה ובדירקטוריון, תשלומי חובות לנוסעים ועוד.

בסיום 2020 חברת התעופה הגדולה בישראל ספגה ירידה של 85% ביחס ל-2019, עם 907 אלף נוסעים. היעדים החדשים אליהם התחילה לטוס ומסתמנים כלהיט התיירותי כמו איחוד האמירויות ובעתיד גם מרוקו לא יסייעו בייצוב הטלטלות ומסלול ההמראה עדיין אינו ברור.

בחברת אל על בחרו שלא לענות לשאלות וואלה! NEWS בנוגע להתנהלות בזמן המשבר, והעתיד הצפוי לה.