יותר מ-50 פעילים פרו-דמוקרטים ופוליטיקאים נעצרו הלילה (רביעי) בהונג קונג, בגל המעצרים הנרחב ביותר מאז העבירה סין את חוק הביטחון הלאומי ביוני האחרון. המעצרים קשורים לפריימריז שקיימו פעילים דמוקרטים בשנה שעברה, ללא אישור. המשטרה האשימה את הקבוצה בניסיון "להפיל" את הממשל בעיר, ובפעולות "חתרניות".
בנוסף לכך, שוטרים ערכו חיפושים בביתו של הפעיל הבכיר ג'ושוע וונג, שמרצה עונש מאסר, פשטו על חברת עורכי דין והורו לשלושה כלי תקשורת התבקשו למסור מידע - שניים מהם על שארגנו פורומים עבור המועמדים לפריימריז הלא רשמיים, ואחד על שהריץ פרסומות הקשורות לבחירות.
בין העצורים במבצע שבו השתתפו כאלף אנשי ביטחון לאומי היו שלושה חברי המפלגה האזרחית, שבעה חברים מהמפלגה הדמוקרטית, 21 נציגי מועצות מהאופוזיציה, 12 מועמדים בפריימריז, שני אנשי אקדמיה ואת ג'ון קלנסי, אזרח אמריקני העובד בהונג קונג בתור עורך דין לזכויות אדם.
לקריאה נוספת
שר הביטחון של הונג קונג, ג'ון לי, פירט את מהלך המבצע ואמר בפני הפרלמנט כי הממשלה לא תסבול מעשים "חתרניים". הוא התייחס לפריימריז שקיימו ביולי האחרון כמה מפלגות אופוזיציה שרצו להעמיד את המועמדים בעלי הסיכוי הטוב ביותר בבחירות לפרלמנט, שהיו אמורות להתקיים בספטמבר.
יותר מ-600 אלף השתתפו בפריימריז האלו, אך הבחירות נדחו בשנה בטענה שלא ניתן לקיים אותן תחת הגבלות מגיפת הקורונה. האופוזיציה ראתה בכך תירוץ שנועד למנוע מהם להתחזק ובכך לבלום חקיקה פרו-סינית ולקדם רפורמות דמוקרטיות.
מנהיגת העיר, קארי לאם, הזהירה אז כי הפריימריז יהוו מעשה חתרנות. כמה דמויות בכירות מהמחנה הדמוקרטי נפסלו מלרוץ בבחירות, כולל ג'ושוע וונג, שנעצר בשנה שעברה, ולסטר שאם, שנעצר היום.
רוב המחוקקים מהאופוזיציה פרשו מהפרלמנט בנובמבר במחאה על כך שארבעה מהם נפסלו, ועתה בית המחוקקים בעיר נותר בשליטה מוחלטת של תומכי בייג'ינג.
ההקצנה בדיכוי האופוזיציה במושבה הבריטית לשעבר, שבאופן רשמי עדיין אמורה להינות מאוטונומיה אך מאז יוני נמצאת תחת שליטה סינית כמעט ישירה, הובילה לגינויים נרחבים במערב. סין והונג קונג ניסו להצדיק את הצורך בחוק הביטחון הלאומי לטובת הטיפול בהפגנות הפרו-דמוקרטיות, שלעתים גלשו לאלימות, אך גל המעצרים היום אושש את מה שממנו חששו רבים.
"זאת ההוכחה הברורה ביותר לעד כמה חוק הביטחון הלאומי הפך כלי נשק להענשת כלי מי שמעז לאתר את הממסד", אמרו בארגון אמנסטי אינטרנשיונל.
אנתוני בלינקן, שר החוץ המיועד בממשלו של נשיא ארצות הברית הנבחר ג'ו ביידן, אמר כי המעצרים הם "מתקפה על האנשים האמיצים הקוראים לזכויות אוניברסליות. ממשל ביידן-האריס יעמוד לצד אזרחי הונג קונג ונגד דיכוי הדמוקרטיה בידי בייג'ינג".
הסנאטור הרפובליקני בן סאס, החבר בוועדת המודיעין, הזהיר כי בייג'ינג' יצאה לגל המעצרים בזמן שתשומת הלב העולמית נתונה למתרחש בארצות הברית, ולסירובו של הנשיא דונלד טראמפ להכיר בהפסדו.
לדבריו, נשיא סין שי ג'ינפינג "רואה אמריקה מפולגת ומוסחת, והוא לא מבזבז רגע". הסנאטור הוסיף כי "הפשיטות המזעזעות הללו חושפות את פניה הדיקטטוריות הפחדניות של המפלגה הקומוניסטית של סין".
ניית'ן לו, אחד מבכירי הפעילים הפרו-דמוקרטים בהונג קונג שנמלט ממנה בשנה שעברה, אמר כי המעצרים מראים ש"הדיכוי של החירויות הפוליטיות וחופש הביטוי עלו שלב". לדבריו, "מי שעדיין מגן על החוק לביטחון לאומי הוא אויב העם בהונג קונג".
"הגיהנום של המזרח"
חוק הביטחון הלאומי מעניש את מה שסין מגדירה בצורה מרחיבה בתור בדלנות, חתרנות, טרור וקנוניה עם כוחות זרים, ומי שמורשע בו עשוי להישלח עד למאסר עולם. לטענת הרשויות, החוק מכוון נגד קבוצה קטנה מתוך אוכלוסיית העיר, המונה שבעה וחצי מיליון איש, אך מאז נעצרו עשרות פעילים בולטים, כולל טייקון התקשורת ג'ימי לראי, אחרים ברחו לגלות וסיסמאות ושירים הקשורים למחאה נגד בייג'ינג הוצאו מחוץ לחוק.
בתגובה לחוק, וושינגטון הטילה סנקציות על בכירים בסין ובהונג קונג וקבעה כי העיר כבר לא תהנה מהפריבילגיות הכלכליות שלהן זכתה כשהייתה אוטונומית. כמה מדינות אחרות במערב השהו את הסכמי ההסרה שלהן עם הונג קונג בתגובה.
טייוואן, החוששת מגורל דומה אם סין תצליח להשיב את השליטה עליה כפי שהיא רוצה, אמרה היום כי היא "המומה" מגל המעצרים. היא הוסיפה כי הונג קונג היא כבר לא "הפנינה של המזרח" אלא "הגיהנום של המזרח".
סין הבטיחה להונג קונג חירויות נרחבות, עם תום השלטון הבריטי ב-1997. על פי ההסכם בין בריטניה לסין, בייג'ינג הבטיחה לשמור על דרך החיים של העיר למשך 50 שנה, תחת שיטת "מדינה אחת, שתי מערכות". עם זאת, מאז השנה שעברה הגבירה סין את אחיזתה באזור המנהלי המיוחד, ובקיץ העבירה את חוק הביטחון הלאומי הדרקוני.