מאז תחילת החורף, בחודשים נובמבר-דצמבר האחרונים, לא זוהו מקרי תחלואה בשפעת - כך עולה מדוח חדש של משרד הבריאות. לשם השוואה, בחודשים נובמבר-דצמבר אשתקד בתי החולים היו מלאים בחולים וחלקם אף נאלצו לשכן מטופלים במסדרונות.
בבית החולים רמב"ם בחיפה היו בחורף שעבר 203 אשפוזים בעקבות השפעת, ובבית החולים הדסה עין כרם בירושלים היו מנובמבר 2019 ועד אפריל 2020 737 מקרי שפעת, ומנובמבר עד דצמבר - 500 מקרים שחייבו אשפוז.
לקריאה נוספת בנושא
במערכת הבריאות מנסים להסביר את התופעה וטוענים כי התאפשרה בזכות הוראות הריחוק החברתי שהונהגו בעקבות מגיפת הקורונה. באופן ספציפי, ציינו את השימוש במסיכות פנים, סגרים, הגבלת התקהלויות, לימודים ומקומות עבודה שגרמו לצמצום מגעים. אך גם בכירי מערכת הבריאות מודים כי הממצאים מראים על משהו מורכב יותר שדורש הסתכלות נוספת על התחלואה.
מנהלת היחידה למניעת זיהומים ברמב"ם, ד''ר חתאם חוסיין, הסבירה כי בעקבות בהלת הקורונה, רבים מקבוצות הסיכון הקדימו להתחסן מפני השפעת וכי היה ביקוש גבוה במיוחד השנה. "לדעתי מדובר בשילוב של שמירה על ריחוק, הקפדה על מסיכות, וגם נתון עובדתי שהשנה בכל זאת התחסנו יותר אנשים לשפעת", אמרה.
"לא הכול מובן לנו, אבל זה דרמטי לגמרי", מודה פרופסור דנה וולף, מנהלת המחלקה לווירולוגיה בהדסה עין כרם. "שמנו לב לזה כבר בקיץ, גם בניטור הווירוסים שרואים בעונת בקיץ. חזינו שלא תהיה תחלואת חורף גדולה, אבל לא חשבנו שזה יירד לאפס מוחלט".
כמו כן, הוסיפה וולף כי "גם וירוסים אחרים, לא פחות חשובים משפעת, יש בהם ירידה לאפס תחלואה. כמו לדוגמה ה-RSV, אותו רואים בקרב קשישים וילדים בחורף והוא גובה קורבנות כבדים - לא נמצא בחורף הנוכחי. במהלך כל החורף הקודם היו 477 אשפוזים בעקבות הווירוס הזה, ובנובמבר-דצמבר בלבד היו 300 מקרים".
וולף טענה כי יש קשר ישיר בין התפרצות הקורונה למיגור וירוסים אחרים. לדבריה, "אנחנו צריכים ללמוד מה המגיפה עושה לשאר הווירוסים, אבל אין ספק שמשהו שקשור בנגיף הקורונה עצמו גרם לזה - גל גדול דוחה גלים אחרים. ויותר חשוב, זה יעזור לנו להיערך גם לחורף הבא".