שר החוץ גבי אשכנזי הנחה לפתוח בגישושים מול טורקיה כדי לברר את מידת רצינות כוונותיו של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן בכל הנוגע לשיפור היחסים עם ישראל - כך אמרו שני גורמים בכירים בירושלים. דובר משרד החוץ ליאור חייט סירב להתייחס לדברים.
אשכנזי כינס אתמול (רביעי) דיון בנושא היחסים עם טורקיה בו השתתפו בכירי משרד החוץ, יועצו המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן היועץ לביטחון לאומי ראובן עזר וכן נציגי משרד הביטחון והמוסד. הדיון התכנס בעקבות שורה של איתותים שהגיעו לישראל מכיוונה של טורקיה בשבועות האחרונים, האחרון שבהם היה התבטאות פומבית של ארדואן בשבוע שעבר בדבר רצונו לשפר את היחסים.
בסיום תפילת יום השישי באיסטנבול אמר ארדואן כי טורקיה ממשיכה בשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל ורוצה "להוביל את היחסים לנקודה טובה יותר". עם זאת הוא ציין כי לולא "האנשים שנמצאים בראש הפירמידה" בישראל ואם המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים הייתה משתפרת, הקשרים בין המדינות היו יכולים להשתפר.
במשך כמה שבועות לא ידעו בירושלים אם לקחת ברצינות את המסרים הטורקיים. למשל, פרסומים על כך שטורקיה מינתה שגריר חדש בתל אביב. במשרד החוץ בדקו אם הדבר נכון, אך כל הבדיקות העלו כי האדם ששמו צוין בפרסומים לא מונה.
לקריאה נוספת בנושא
במקביל, קיבלה ישראל מסרים מאזרבייג'ן לגבי רצונה לתווך בין ישראל לטורקיה. כפי שפורסם בוואלה! NEWS, נשיא אזרבייג'ן אילהאם אלייב שוחח בטלפון עם ארדואן ודן עמו בסוגיה הישראלית. לאחר השיחה אמרו עוזריו של אלייב לבכירים ישראלים כי ארדואן הפגין גישה חיובית כלפי ישראל במהלך השיחה. בישראל לא ידעו אם אכן מדובר במסר טורקי יזום או בניסיון של אזרבייג'ן לקחת תפקיד של מתווכת.
גורם ישראלי בכיר אמר שההתבטאות של ארדואן ביום שישי האחרון הפכה כמה מסימני השאלה לסימני קריאה והביאה להחלטה של אשכנזי לכנס דיון בנושא היחסים עם טורקיה עם נציגים מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. בדיון הוחלט להשתמש בערוצים שונים שיש לישראל מול טורקיה כדי לגשש ולברר אם ארדואן אכן מוכן לשנות גישה כלפי ישראל. עם זאת, בשלב זה הוחלט כי ישראל לא תגיב באופן רשמי ופומבי להתבטאויותיו.
היחסים בין ישראל לטורקיה, בעבר בעלות ברית קרובות, התדרדרו מאז מבצע עופרת יצוקה בעזה ב-2008, והוקפאו כמעט לחלוטין אחרי משט המרמרה לעזה ב-2010. ב-2013, בעת שביקר בישראל, נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה שוחח בטלפון עם ארדואן וראש הממשלה נתניהו כדי להתניע תהליך פיוס.
השיחות בין הצדדים דשדשו עד שבסופו של דבר הושג הסכם לנרמול היחסים ב-2016 במסגרתו שתי המדינות שלחו שגרירים לאנקרה ולתל אביב וחידשו את הדיאלוג המדיני והביטחוני. אך ב-2018 היחסים נקלעו למשבר נוסף סביב האירועים בהר הבית. טורקיה גירשה את שגריר ישראל, ובירושלים נקטו צעד דומה.
בירושלים מעריכים כי הטורקים מאותתים על רצונם בחימום היחסים במיוחד על רקע כניסתו הקרובה של ג'ו ביידן לבית הלבן והחשש שלהם מסנקציות אמריקניות. הטורקים סימנו בעיקר את סוגיית חיפושי הגז במזרח הים התיכון - בה יש להם מחלוקת קשה עם יוון וקפריסין - כתחום בו הם רוצים לשתף פעולה עם ישראל.
בכירים בישראל אמרו כי הם נוהגים בזהירות רבה בנושא הטורקי ובוחנים בחשדנות רבה את כוונותיו של ארדואן. לדבריהם, בכל מקרה ישראל לא מתכוונת לפגוע ביחסיה עם יוון וקפריסין כדי לשקם את היחסים עם טורקיה.