ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הביעה אכזבה מהחלטות קבינט הקורונה והממשלה באשר להגבלות הקורונה המוטלות על הציבור. לדבריה, "כולם הולכים לעבודה ולבתי הספר, זה לא סגר". בריאיון לוואלה! NEWS תקפה אלרעי פרייס את החלטת ועדת החינוך לקיים לימודים בכל הכיתות, סיפרה על הקשיים בתפקיד וחשפה את מודל פעילות המשק עם התגברות קצב החיסונים.
בהתייחס לעלייה החדה בתחלואה שהביאה לסגר השלישי מאז פרוץ המגיפה, בכירת משרד הבריאות מתחה ביקורת על אופן קבלת ההחלטות מול הדרג הפוליטי. "התחושה היא לא פשוטה. זו הרגשה שאתה כל הזמן צריך להילחם, ובהרבה מאוד מצבים לבד", סיפרה אלרעי פרייס. "יש המון אינטרסים שמושכים לכל מיני כיוונים. יש הרבה שיקולים חוץ משיקולי בריאות, אבל כשאנחנו רואים את המספרים הולכים ועולים, אנחנו מבינים שהיום אנחנו ב-5,500, ובלי הגבלות נגיע בעוד שבועיים ל-8,000 ואפילו 9,000. לי כרופאה קשה עם זה שאני רואה תחלואה ותמותה שהיא ברת מניעה, ואנחנו לא נלחמים כדי למנוע אותה".
לקריאה נוספת בנושא הקורונה
פקידי המשרד מותקפים מצד שרים וחברי כנסת מימין ומשמאל, איך התחושה להיות במצב הזה?
"אני חושבת שהמרכז של העבודה זה להיות מקצועי ולהישאר נאמן למה שנכון לעשות עבור המדינה. העבודה שלנו היא לשמור על בריאות הציבור, ואת זה אנחנו עושים. אני חושבת שחברי הכנסת והשרים עושים את תפקידם, אני עושה את תפקידי. אני לא עסוקה בלהיפגע, יש פה תפקיד מאוד משמעותי של משרד הבריאות בתחלואה שהולכת ועולה - התפקיד שלנו הוא להיות מגדלור ולהגיד מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות את זה".
אחד הדברים שהכי הכעיסו אותה בתקופה האחרונה היה החלטת ועדת החינוך של הכנסת לבטל את הנחיית קבינט הקורונה על הפסקת הלימודים לכיתות ה'-י' בבתי הספר. "אני יודעת שהלימודים מרחוק קשים מאוד גם לתלמידים, גם למורים וגם להורים, אבל ההחלטה של ועדת חינוך גורמת לכך שהסגר יהיה ממושך יותר", הסבירה ראש שירותי בריאות הציבור.
"רצינו לעשות סגר אפקטיבי וקצר, כדי להוריד מהר את התחלואה יחד עם חיסון האוכלוסייה בסיכון. גם אם אני מבינה מה עומד מאחורי זה, זה פשוט אומר שזה ייקח יותר זמן", הוסיפה. "יותר מזה, ועדת החינוך בעצם פגעה בילדים בכיתות י"א-י"ב, כי במתווה שהוצע הכיתות האלו היו אמורות להמשיך ללמוד כרגיל לבגרויות בכל היישובים".
אלרעי פרייס הוסיפה כי "משרד החינוך אמר שזה מאוד חשוב להם, אבל ההחלטה של ועדת החינוך גרמה לזה שהכיתות הגבוהות לומדות רק ביישובים ירוקים וצהובים, שזה פחות מ-50% ממדינת ישראל כרגע. ביישובים האדומים והכתומים, שזה רוב המדינה, אין לימודים בי"א-י"ב". לדבריה, "אני מבינה שהחינוך הוא חשוב, גם לי יש ארבעה ילדים ואני רואה כשהם בזום או לא בזום. אבל כשאני רואה אנשים, בחלקם צעירים ובחלקם מבוגרים, שמתים מוות מיותר, לי באופן אישי זה קשה".
איך היה הרגע שהבנת שדווקא גנץ, שתמך בהצבעה בקבינט, הוא זה שאישר לראש הוועדה לבטל את התקנות?
"זה באמת מורכב. כמו שהיה מורכב כשהממשלה, לא רק הקבינט, הגדירו שבתחלואה של 2,500 ביום עושים ריסון מהודק והגיעו מדדי התחלואה האלו ולא קרה כלום - זה היה עוד יותר קשה. למה אנחנו לא עומדים בהחלטה שאתם קיבלתם? אם היינו עומדים בהחלטה הזאת, יכול להיות שהיה נמנע הסגר הנוכחי".
ולמה לא עמדו בהחלטות שהם קיבלו?
"קשה לי לענות על זה. יש פה כל מיני מרכיבים - חלק מהעניין זה משמעת ציבורית וחלק מהעניין הוא חוסר יכולת אכיפה. חלק גדול מזה אלו גם המאבקים בתוך הקבינט: בין אם צריך להפוך מדינות לאדומות כדי שלא תיכנס תחלואה, ובין אם לקבל החלטות מקדימות. אנחנו רואים לאן המגיפה הולכת, אז צריך לעצור את זה מוקדם ולעשות ריסון מהודק ולא סגר. היה צריך לקבל את ההחלטה, למרות שהיא קשה, אבל היא החלטה אמיצה שנדרשה באותה תקופה שלא נגיע לאן שנגיע".
"התחושות הן שאת רואה רכבת שדוהרת קדימה ומנסה לעצור אותה, אבל בכל זאת היא מתרסקת", הסבירה אלרעי פרייס. "למרות שהיינו בגל הקודם בדיוק באותו המצב, אותם מדדי תחלואה, לא הצליחו לקבל החלטה אמיצה".
חשבת שנהיה שוב בסגר חודשיים אחרי תום הסגר השני?
"אני חייבת להגיד שקשה לי עם המילה הזאת סגר, אני מעדיפה הגבלות. כרגע אנשים הולכים לעבודה, והולכים לבית הספר. אי אפשר לקרוא לזה סגר. ברגע שאנחנו נמצאים בתחושה שמצד אחד אנחנו נמצאים בסגר, אז אתה מצפה שתוך שבועיים שלושה יקרה משהו דרמטי בנתוני התחלואה. המילים מייצרות מציאות צפויה, ואני לא רוצה שנצפה למשהו שלא יקרה - אני לא חושבת שתוך שבועיים אנחנו נראה ירידה דרמטית בתחלואה".
"לא חשבתי שניכנס להגבלות כל כך מחמירות תוך חודשיים, קיוויתי שלא נגיע לזה ושנצליח לעמוד בתכנית היציאה, כפי שמשרד הבריאות התווה אותה. לא היינו רחוקים ממדדי תחלואה שאפשרו פתיחה של מדרגה מספר שלוש, אבל לצערי אי אפשר היה להמתין שנגיע למדדי התחלואה האלו ולפתוח בצורה בטוחה - זה נפתח קודם. בלי הדרגה ובלי לראות את האפקט של זה על המשק".
"ברגע שזה קרה ככה, היה ברור שאנחנו לא נצליח להחזיק כמו שצריך. היה רציונל לתכנית היציאה, אחרי ארבעה או חמישה שבועות של הסגר הקודם הבנו שאי אפשר להמשיך וחייבים לפתוח ב-2,000 מאומתים ליום, אבל רצינו שזה יהיה לאט ובהדרגה כדי לראות את האפקט. ברגע שגם יוצאים במדדים כאלו וגם לא נותנים לנו לצאת באופן מסודר, אז זה קופץ מהר מאוד". מעבר לכך, אלרעי פרייס הבהירה כי "התחושה שאנחנו בסוף המגיפה בגלל החיסונים - היא מוטעית. הווירוס הזה מתפשט מהר יותר ממה שהחיסונים ישפיעו".
יש רגעי שבירה? למשל אחרי הציוץ של השר יזהר שי שהאשים כי משרד הבריאות מתנכל לו?
"לא, למרות שאני מרגישה את ההתקפות כל הזמן אני חושבת שאם אנחנו נלך כי לא קיבלו את הדעה שלנו, או לא עשו משהו שביקשנו, זה הכי קל. כל עוד אני שלמה עם העבודה המקצועית שאנחנו עושים, אז אני בסדר ויכולה להתמודד עם כל דבר. אני חייבת להגיד שאני לא מסתכלת על ציוצים בטוויטר, אבל אני סומכת על העם שהוא אינטליגנטי ושהוא יבין מי מקצועי ומי פחות מקצועי בסיפור הזה".
ראש מערך החקירות האפידמיולוגית, ליאורה ולינסקי, התפטרה לאחר שטענה כי המערך עובד בחוסר מקצועיות. את מסכימה איתה?
"ליאורה ולינסקי היא אחות אפידמיולוגית מוערכת ומקצועית, עשתה רבות מתחילת המגיפה כדי לבנות מערך אפידמיולוגי גדול ביחד עם פיקוד העורף. אני חושבת שכאשר שני גופים שהם מאוד שונים כמו צה"ל ומשרד הבריאות מגיעים לחיכוך, אז יכולים להיווצר כל מיני קשיים. אנחנו מודים לליאורה על התפקוד שלה".
"לגבי האשמה עצמה - אני חושבת שברגע שהוקם מערך עם חיילים שהוכשרו במהירות הבזק, מן הסתם ההכשרה לא מגיעה לרמה של אחיות אפידמיולוגיות מנוסות של שנים. אנחנו כן נמצאים ברענון לחוקרים האלה ובקרות על התחקירים שהם עושים, אז המערך הזה כל הזמן הולך ומשתפר. אם אנחנו משווים את זה ליכולות של אחות אפידמיולוגית שעובדת 40 שנה, אז כמובן שהרבה מאוד חוקרים לא מגיעים לרמה הזאת".
"המדינה השקיעה מיליוני שקלים במכונה שהולכת ומשתפרת, יש שם כוחות, משאבים ואנשים מאוד טובים שבאו לעשות עבודה. הם צריכים את העזרה המקצועית שלנו כדי לדעת איך לעשות את העבודה הזאת, אבל יש אנשים שעושים עבודה מסביב לשעון ואין ספק שזו מערכת שעובדת, לא מערכת כושלת".
צעד נוסף שמעורר דאגה במשרד הבריאות הוא ההחלטה להפסיק את חובת הבידוד במלוניות לחוזרים מחו"ל. "תמיד יש חשש, אבל אנחנו הולכים למודל שבו תהיה אכיפה מוגברת על ידי המשטרה וגם סיוע של תכנית משרד הביטחון שנקראת 'כנפי חיל', שבה יסייעו לאנשים מבודדים להישאר בבית", הסבירה.
אלרעי פרייס פירטה כי "ישאלו את המבודדים אם הם צריכים עזרה בקניות, או להוריד את הכלב כדי שלא יפרו את הבידוד. אנחנו מניחים שלפחות חלק מהסיבות שאנשים נאלצים לשמור את הבידוד זה בגלל אילוצים יומיומיים".
את טענת שלבדוק את החוזרים בנתב"ג זה לא רלוונטי כי זה לא יעיל.
"לא, אני טענתי שלבדוק בנתב"ג זה רלוונטי וחשוב, אבל זה לא יתפוס את רוב התחלואה. רק 3% מהחולים המאומתים שחוזרים מחו"ל יזוהו בבדיקה ישר עם הנחיתה. היתר מתווספים לאט לאט, וכשמגיעים לעשרה ימים מזהים כבר כ-90% מהתחלואה. זה רלוונטי כדי לדעת כבר בנחיתה אם אדם מאומת, כי יכול להיות שהוא סיכן את שאר הנוסעים במטוס. אבל אם המחשבה שלנו שברגע שעשית את הבדיקה בנחיתה ואתה שלילי, אז נגמר הסיפור - זה ממש לא נכון".
על פי נתוני משרד הבריאות, יותר מ-1,700 ילדים מתחת לגיל 20 קיבלו את החיסון, חלקם אפילו מתחת לגיל תשע, למרות שזה אסור כרגע. איך זה קרה?
"את הדבר הזה צריך לבדוק כי זה לא תקין. חיסון לילדים לא מותר כרגע, הוא ככל הנראה לא יעשה שום נזק, פשוט ילדים לא היו כלולים במחקר. אבל מבחינה מדעית אין סיבה שהחיסון הזה יהיה יותר מזיק לילדים מאשר למבוגרים. זה חמור מאוד כי זה בניגוד לכל ההנחיות".
יש אסטרטגיית יציאה חדשה?
"בוודאי, האסטרטגיה דומה - להפחית תחלואה. יש מדינות שהאסטרטגיה שלהן היא חסינות עדר, וכאלו שהאסטרטגיה היא אפס תחלואה, כמו בניו זילנד, ועל כל שני חולים סוגרים את כל המדינה. התכנית שודרגה. בתכנית הקודמת מקדם ההדבקה היה צריך להגיע ל-0.8 ואז לחשוב איזה סקטור אנחנו משחררים לפי עקרונות אפידמיולוגיים. עכשיו אנחנו מבינים שלמקדם ההדבקה הזה כנראה לא נגיע, או שגם אם נגיע זה לא יישאר ככה הרבה זמן, אבל נפתח פתיחות זהירות בסקטורים שונים בעזרת הדרכון הירוק ובדיקות סרולוגיות".
לדבריה, "אנחנו עובדים כרגע עם כל המשרדים, משרד התרבות והספורט, משרד התיירות, כדי לייצר את המתווים האלו: איך אנחנו פותחים את המקומות אבל בפתיחה בטוחה. אנחנו צריכים שבמקומות האלו יהיו אנשים שכבר עברו חיסון, יהיו אנשים שהחלימו אבל גם אנשים שלא קיבלו חיסון ולא חלו".
אלרעי פרייס הסבירה כי "נפתח את המסחר במתווה שבמסגרתו לפחות 70% מהאנשים בקניון יהיו מחוסנים או מחלימים, ואז אתה מייצר מקום שהוא יותר בטוח, אז יכול להיות שכך נוכל לפתוח יותר מהר, ולא לחכות למספרים נמוכים".
אנחנו יודעים כבר שבועיים שמוטציות ממדינות אחרות חדרו לישראל. איך יכול להיות שאנחנו לא יודעים עד עכשיו מספרים מדויקים?
"אנחנו יודעים בוודאות על שישה, שחמישה מתוכם שבו לישראל מאנגליה ואחד לא. במקביל אספנו יותר מ-600 דגימות מכל הארץ כדי לנסות ולהבין מה הסדר גודל. ריצופים גנטיים לוקחים מספר ימים, אבל כל הריצופים שעשינו במהלך סוף השבוע היו שלילים - זה מאוד משמח. לפחות 70 נבדקו ונמצאו שליליים לווריאנט (לזן החדש - מ"כ) הזה, וכרגע נמצאים עוד כמה מאות בתהליכים שונים".
לסיכום אמרה ראש שירותי בריאות הציבור כי "אני מסתכלת על מקומות מסוימים בארץ, בין אם זה בני ברק או מקומות אחרים, שיש בהם מקדמי הדבקה משוגעים וזה מאוד מדאיג שקורה שם משהו שונה. אנחנו רואים מאפיינים של המחלה שלא ראינו קודם. לא הצלחנו עדיין לראות את זה, אבל נדע יותר על זה בימים הקרובים".