כניסת זרים מבריטניה, דנמרק ודרום אפריקה תיאסר; נתניהו: "לסגור את השמיים"

קבינט הקורונה אישר הגבלות על טיסות מהמדינות שבהן התגלתה המוטציה החדשה, במטרה למנוע את התפשטותה לישראל. השבים ממדינות אלה יחויבו בבדיקה ובידוד במלונית. הישיבה הסתיימה ללא הכרעה על הגבלות נוספות, כשעל הפרק עומדות החמרה באכיפה, ריסון מהודק או סגר מתוכנן

בווידאו: החל מבצע החיסון גד קורונה (צילום: ניב אהרונוסון ורוני כנפו)

קבינט הקורונה אישר היום (ראשון) הגבלות על החוזרים מבריטניה, דנמרק ודרום אפריקה, בהן התגלו מקרים של המוטציה החדשה. ישראלים השבים מהמדינות האלה יתבקשו להיבדק ולהיכנס לבידוד במלוניות, והכניסה של אזרחים זרים תיאסר לחלוטין.

החלטת הקבינט הוכנסה להוראת השעה להתמודדות עם נגיף הקורונה ופורסמה ברשומות בתוך דקות אחדות, על מנת למהר ולהספיק להחיל אותה על השבים מבריטניה בשעות הקרובות. משרד הבריאות ינסה לאתר ישראלים שהגיעו מהמדינות אלה בתקופה האחרונה כדי לשלוח אותם להיבדק.

בקבינט אמורות היו לעלות הגבלות נוספות שהציע משרד הבריאות בעקבות העלייה בתחלואה וחציית הרף לריסון מהודק, בהן סגירת המסחר הכולל קבלת קהל והפסקת הלימודים בערים האדומות והכתומות. אולם, השרים לא הגיעו להסכמות בנושאים אלה, ולאחר שעות רבות של דיון השרים התפזרו ללא קבלת החלטה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ישיבה נוספת צפויה ביום או יומיים הבאים.

בפתח הישיבה, ראש הממשלה התייחס למוטציית הקורונה, והצהיר כי יש לסגור את השמיים לחלוטין, כך שלא יהיו טיסות יוצאות למעט חריגים והטיסות הנכנסות יאושרו רק לישראלים שחוזרים לארץ. "לא ברור עדיין אם החיסון יעיל או לא נגד המוטציה", אמר. "בכל מקרה נגביר את קצב החיסונים".

מחלוקת על סגירת השמיים. בדיקות בנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

נתניהו תמך בעמדתו של ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש, שהציג ארבע המלצות ביניים לטיפול בסוגיה, בהן הפסקת הטיסות למדינות, להגביל את אישורי הכניסה מהן ולבצע ריצוף גנטי למאובחנים.

דבריו של ראש הממשלה עוררו תרעומת בקבינט, ושרת התחבורה מירי רגב, המשנה לראש המל"ל איתן בן דוד ופרופ' רן בליצר, חבר הצוות לטיפול במגיפות של משרד הבריאות, הביעו את התנגדותם לצעד.

נתניהו: אנחנו צריכים לסגור את כל העולם במידי. לתת רק לאנשי עסקים לצאת בהתאם לנוהל. להגביל את החוזרים לבידוד הדוק. מה מונע מאיתנו לעצור את הטיסות מכל העולם?
בן דוד: לעצור טיסות החלטה של משרד התחבורה
רגב: אין שום סיבה לסגור את השמיים
נתניהו: זה צעד קיצוני אבל אם תהיה תוצאה היא תהיה קשה. אין מניעה משפטית לסגור את השמיים פרט להחזרת ישראלים
בליצר: עצירה ממוקדת ממדינה אחת לא חוסמת את ההידבקות. כי המוטציה כנראה התפשטה כבר בכל אירופה

עוד בוואלה!

בעלי העסקים קוראים לקבינט הקורונה לא לסגור את המסחר: "אל תרסקו אותנו"

לכתבה המלאה
"צריכים לסגור את כל העולם במידי". נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

שר הפנים אריה דרעי הצטרף לנתניהו, וטען שברגע שייסגרו השמיים התחלואה תרד. הוא ציין כי צריך להכניס כל מי שחוזר לישראל לבידוד כבר בעוד 24 שעות, ושאין היגיון בלחכות שבוע עד הדרישה לבידוד לחוזרים מדובאי. רגב התנגדה וטענה שלאנשים אין זמן מספק להתארגנות.

שר החוץ גבי אשכנזי לקח את העמדה ההפוכה. "לא לסגור את השמיים. להתמקד במניעת כניסה מהמדינות הבעייתיות בלבד", קרא.

במהלך הדיון, אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי שאם הקבינט יכריז על איסור הכניסה לפני נחיתת טיסות מהמדינות שבהן התגלתה המוטציה, לא ניתן יהיה לחייב בכניסה לבידוד במלוניות. אשכנזי שאל "מה קורה אם הם לא רוצים? נשלח אותם למלוניות עם משטרה?", ונתניהו השיב: "חד משמעית כן - או למלוניות או שלא ייכנסו לארץ".

אש: "ללא הגבלות - עלולים להגיע ל-3,700 מתים"

בהמשך, ממונה הקורונה חזה כי "ללא הטלת מגבלות נוספות נגיע בשלושת החודשים הקרובים ל-1,340 חולים קשים ו-3,700-3,000 מתים". אש ציין כי אם יוטל "ריסון מהודק" לחמישה שבועות יהיו 800 חולים קשים ו-1,250 מתים. הוא הוסיף שבתרחיש של סגר מלא לשלושה שבועות יהיו 700 חולים קשים ו-1,100 מתים.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הצהיר בישיבה כי "המטרה היא לחסן 60% מהאוכלוסייה עד סוף הרבעון ראשון ב-2021, אולי חודש אחרי, שנהיה בחיסון עדר ונתחיל לחזור לשגרה, אבל עם מסיכה". הוא הוסיף כי "עד סוף ינואר, נהיה ערוכים לאחסן עד שבעה מיליון חיסונים בהקפאה של 80- מעלות".

מיליוני חיסונים בדרך. תחילת המבצע באיכילוב, היום (צילום: ראובן קסטרו)

שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי ביקש לדעת כמה חיסונים צפויים להגיע לישראל בשבועות הקרובים, כדי לדעת מתי חלק גדול מהאוכלוסייה כבר יהיה מחוסן. נתניהו סירב לנקוב במספר מדויק, ואמר כי יש הסכם סודיות הנוגע לכך, "אבל מותר להגיד מיליונים".

בהמשך, השרה רגב דרשה לחסן גם את נהגי האוטובוסים ורשות שדות התעופה, ונתניהו השיב: "זה מספרים קטנים, ולכן אני מציע שתעלו את זה בוועדה ותנסו לאשר את זה".

השרה כהן מחתה על מחסור במטפלים. נתניהו: "על זה מתווכחים?"

השרה לשוויון חברתי מירב כהן מחתה על כך שהחלטת הממשלה להביא עוד עובדים זרים מחו"ל כמטפלים לקשישים בבתי אבות לא יושמה בגלל מחלוקות עם משרד האוצר. "אני מעלה את זה כל פעם וזה מצוקה אדירה בשטח", אמרה.

בתגובה, פנה נתניהו לשר הפנים דרעי וביקש ממנו לפתור את העניין, אך זה השיב כי "הבעיה ברשות המסים. שר האוצר צריך לפתור את הבעיה הזו".

בשלב זה, ראש הממשלה פנה לשר כץ בזעם. "זה פטור ל-2,500 עובדים, זה פתיר. על זה מתווכחים? תעבירו את זה כהחלטה לשעת חירום לא כהחלטה לכל החיים", רטן. לאחר מכן הוא פנה לראש המל"ל. "מאיר, כנס ועדת שלושה נציגי אוצר, משפטים ובריאות ונסיים עם זה. אל תסירו אחריות מהעניין", דרש. "תנעל אותם בחדר אחד ועד שזה לא ייפתר אל תוציאו אותם מהמשרד".

כניסת אזרחים מארבע מדינות תיאסר. לונדון, אתמול (צילום: AP, אי-פי)

בהמשך הדיון המשנה לראש המל"ל הציג לקבינט שלוש חלופות לצעדים לבלימת התחלואה: הראשונה, חיזוק והגברת צעדי האכיפה והגברת השמירה על אוכלוסיות בסיכון - ללא צעדי הגבלה. השניה, ריסון מהודק, והשלישית - סגר מתוכנן. בן דוד אמר כי הוא "לא מאמין שריסון מהודק יביא לתוצאות אלא לסגר, ומי שישלם את המחיר הוא העובדים והמובטלים". כלומר, לדבריו, סגר מתוכנן עדיף מריסון מהודק, שכן ההגבלה האחרונה ממילא תביא לטענתו לסגר.

"אני מעדיף את חלופה א' (הגברת אכיפה בלי הטלת הגבלות). אבל אם מפקפקים ביעילות של זה, אז עדיף לקבוע מראש תאריך לסגר כולל, זה עדיף מריסוק מהודק", אמר. המשנה לראש המל"ל המשיך, "יש יתרונות בלקבוע מראש תאריך לסגר מתוכנן. זו תהיה גזרה שווה לכולם. שוויון בנטל לכולם. נוכל לייצר תנאים אפקטיביים לחיסונים. סגר מתוכנן מראש יתן זמן התארגנות מראש למשק. זה הוכח כיעיל כבר בעבר ואנחנו יודעים בוודאות שזה יוריד את התחלואה. צריך לבחור בימים הקרובים תאריך לסגר כללי מתוכנן למשך שלושה שבועות כדי להוריד תחלואה".

כמה משרי הקבינט יצאו בישיבה נגד משרד הבריאות והדרישה של אנשיו לריסון מהודק. השרים רוצים לבצע מהלכים קלים בהרבה בלי הטלת הגבלות חמורות. ד"ר שרון אלרואי פרייס אמרה בדיון לשרים: "ללכת על אופציה א' של הגברת אכיפה בלבד זה לזרות חול בעיני הציבור". ממונה הקורונה נחמן אש אמר לשרים: "אתם יכולים לחזור על זה שוב ושוב (על ההתנגדות להגבלות), אבל אלה המספרים של מה שצפוי לקרות מבחינת התחלואה".

"מי שישלם את המחיר הם העובדים והמובטלים". חנות בתל אביב מודיעה על סגירתה (צילום: ארז מיכאלי)

גנץ: להשאיר את החינוך בבתי ספר יסודיים פתוח גם בסגר מלא

שר התעשייה והכלכלה עמיר פרץ התנגד לריסון המהודק וקרא לבחור בין סגר ובין הגברת האכיפה. הוא אמר כי אם נותרו "שלושה חודשים להתמודד עם התחלואה, בואו נקבל החלטה להשאיר את המשק פתוח עם תו סגול מחמיר עד ה-15 בינואר, ואז נכנס לסגר מלא לשלושה שבועות".

"אני אומר או חלופה א' או חלופה ג'. חלופה ב' זו התעללות באוכלוסיות, פגיעה במשק והכלכלה בישראל , יצירת תרבות של אבטלה ועוני", הוסיף פרץ וקרא: "הגיע הזמן שנקבל החלטה אמיצה ואני מבקש לקבל החלטה כבר היום. עם כל הכבוד להצעות משרד הבריאות , צריכים לנהל סיכונים ולא לסגור הכל. מספיק להפיל את הנטל כל הזמן על אותה אוכלוסייה".

שר הביטחון בני גנץ אמר לאחר מכן כי יש להשאיר את החינוך בבתי ספר יסודיים פתוח גם בסגר מלא. לדבריו, "אני מקשיב לשיחה שמתנהלת 5-4 שעות. אנחנו צריכים לאזן בין בריאות לכלכלה. בנתונים הקיימים ולאור העובדה שאנחנו בתחילת החיסונים, אני הייתי מציע להמשיך עם חלופה א' (בלי הטלת הגבלות חדשות) עד כמה שניתן וללכת לסגר מתוכנן עוד שבועיים".

לקראת סיום הישיבה ראש הממשלה אמר כי "אנחנו רואים מה קורה באירופה מבחינת העלייה בתחלואה, ולכן להמשיך כרגיל זו החלטה לא נכונה. אנחנו צריכים ללכת לישיבה נוספת לקבל החלטות ולהצביע. בתגובה, הפרופסור בליצר אמר כי לדחייה של ההחלטה בשבועיים "יש מחיר. אפשר להגיד שכמה מאות מתים זה מחיר לגיטימי ויש כאלה שיגידו שזה לא". נתניהו נשאל מתי תתקיים עוד ישיבה ואמר ביום-יומיים הקרובים נקבע ישיבה נוספת.

תלמידי חטיבה ברעננה שבים לבית הספר, החודש (צילום: ראובן קסטרו)

לקראת הדיון, אמר אש כי ימליץ לשרים על סגירת בתי הספר באופן גורף בערים האדומות, וכן על סגירת החנויות. "נמליץ לסגור את החינוך בערים האדומות, גם מתחת לכיתה ד'", אמר. "המסחר ייסגר, לא יודע להגיד בדיוק מתי".

שר החינוך יואב גלנט קרא לשמור על בתי הספר פתוחים, כל עוד התחלואה בהם נותרת נמוכה, הוא טען כי "מאז 18 באוקטובר רק 4% מתוך 60,342, נדבקו במוסדות חינוך בתקופת הזמן הרלוונטית. לכן, אני מבקש לשמור על מערכת החינוך פתוחה ולסגור בית ספר רק לאחר שיש בו חמישה נדבקים".

לא התקבלו החלטות בעניינים. מחאת בעלי עסקים בת"א, היום (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

הדיון מגיע בשל החמרת התפשטות הקורונה. במשך כמה ימים רצופים עבר מספר המאובחנים החדשים את ה-2,500 - הרף המוביל לריסון המהודק שקבע הקבינט. לקראת חנוכה, השרים החליטו שעם הגעת מקדם ההדבקה ל-1.32 או מספר הנדבקים היומי ל-2,500, יכריזו על מדיניות של הידוק המגבלות למשך שלושה שבועות, שתכלול בין היתר את סגירת המסחר הכולל קבלת קהל. לפי החלטת הקבינט, אם בתום התקופה הזאת לא יחול שינוי משמעותי בממדי התחלואה - יוטל סגר כללי.

הבוקר עדכן משרד הבריאות כי 1,866 בני אדם אובחנו בקורונה ביממה החולפת. בכך, עלה מספר הנדבקים המאומתים בישראל ל-373,368. אתמול התבצעו כ-61,982 בדיקות, כשאחוז החיוביים לנגיף הוא 3.1%. מספר החולים הפעילים הוא 24,077. בבתי החולים מאושפזים 806 חולים, מתוכם 110 מונשמים ו-447 חולים קשה. נכון להיום, 3,074 בני אדם מתו מנגיף הקורונה בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully