אונסק"ו הכריזה על הקוסקוס כעל מורשת עולמית

ארגון אונסק"ו הוסיף השבוע את הקוסקוס לרשימת המאכלים בעלי מורשת עולמית. את הבקשה להוסיפו לרשימה הגישו בשנה שעברה המדינות הצפון אפריקאיות השכנות מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ומאוריטניה.

"קוסקוס נוכח בכל אירוע חברתי או תרבותי, הוא רגיל ומיוחד במקביל", נטען במצגת שהוקרנה עת הגשת הבקשה. "הוא יומיומי בשל תדירות השימוש בו במסגרת משפחתית, ומיוחד בגלל התפקיד המאחד שהוא ממלא באירועים קהילתיים משמחים עם מנות משותפות".

ברחבי האזור, הקוסקוס, הידוע גם בשם סקסו, קוסקי וקסקסו , נחשב למאכל בסיסי כמו אורז או אטריות במטבח האסייתי, כמצרך שבלעדיו אין ארוחה שלמה. במילונים בערבית מופיעה המילה "קוסקוסי" מאז המאה ה-19, אך ידוע כי המאכל ותיק בהרבה.

הישאם האזום, בעל מסעדה מרוקאית בפריז, היה בין החוגגים שהריעו שלשום לכבוד ההכרזה של סוכנות התרבות של האו"ם. "אני חושב שאנחנו המדינות הערביות היחידות שמתייחסות למנה הזו", אמר. "אי אפשר שלא לאכול את זה כל יום שישי. מרוקאים משוגעים על קוסקוס ואפילו ילדים אוהבים את זה. זה מראה כי להבת הקוסקוס לעולם לא תכבה".

הגאווה האזורית מצאה ביטוי מלא במועמדות המשותפת של המדינות בזכות "הידע והשיטות הנוגעות לייצור וצריכת קוסקוס".

"נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, מתיישבים ונוודים, מקהילות כפריות או עירוניות או מרקע של הגירה, כולם מזדהים עם היסוד הזה", נכתב בבקשת המועמדות. "האתוס של הקוסקוס הוא הביטוי לחיי הקהילה".

את הקוסקוס מכינים מחיטה או שעורה, ולעיתים מתירס, דוחן או דורה, שנטחנים לסולת, ומגולגלים לכדורים שמנופים ולאחר מכן מיובשים ונשטפים שוב ושוב. "נשים, בפרט, ממלאות תפקיד מהותי בהכנת המנה ובצריכה שלה, ובתרגול ושימור מערכות הערך הסמליות הקשורות לכך", נכתב בבקשה.

הן לומדות לא רק את הטכניקות, אלא גם את "השירים, המחוות, הביטויים המילוליים האופייניים והארגון הטקסי" הנלווים לתהליך ההכנה.

"לא למדתי את זה בבית ספר לבישול, אלא מעשרות שנים של התבוננות באמא, באחיות ובכל הנשים המומחות בצפון אפריקה", אמר השף האלג'יראי רבאח אורד. לדבריו, הקוסקוס יכול לשמש כמאחד הגדול של האזור.

המועמדות עוררה תקוות לחיזוק תחושת הזהות המשותפת, באזור שידע לא מעט עימותים. לפני ארבע שנים, אלג'יריה עוררה זעם במרוקו - שתכננה להגיש בקשה משלה. לקראת 2020 הוחלט להגיש בקשה "חוצת מגרב" המשותפת לכלל מדינות האזור. אלג'יריה, מרוקו ותוניסיה - לכולן יש את הסגנון המיוחד שלהן" אמר השף אוראד. "עם זאת, כולנו אותם אנשים, והקוסקוס הוא מגרבי, הקוסקוס הוא שלנו".

אך לא כולם נשבו בקסמי דיפלומטיית הקוסקוס, כולל הישאם, מנהל המסעדה המרוקאית. "אני אומר זאת עם כל הכבוד למדינות אחרות", טען בפני סוכנות הידיעות הצרפתית. "הקוסקוס מרוקאי הוא הטוב ביותר".