אושרה סופית שלילת אפוטרופסות במקרה של עבירות חמורות במשפחה

מליאת הכנסת אישרה היום (שני) סופית את הצעת החוק לשלילת אפוטרופסות במקרה של עבירות חמורות במשפחה. ההצעה קובעת כי במקרה שהורה רצח, או ניסה לרצוח, את אחד מבני המשפחה, וכן במקרה של אונס או מעשה סדום כלפי קטין - תישלל ממנו האפוטרופסות.

כמו כן, לפי ההצעה, בשלב כתב האישום השלילה תהיה זמנית ואם יורשע תהפוך לקבועה. החוק אושר בקריאה שלישית בתמיכה של 34 חברי כנסת וללא מתנגדים.

בשל התנגדות משרד המשפטים, עבירה של מעשה מגונה אינה נכללת בהצעת החוק. עם זאת, גם כיום, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשלול אפוטרופסות במקרה שחלק מעבירות האלימות והמין בוצעו בילדים.

ח"כ עודד פורר, מיוזמי החוק ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, אמר כי "אלירן מלול הוא עד היום האפוטרופוס שיקבע כיצד יראו חייה של התינוקת שאת אמה, מיכל סלע, הוא רצח בנוכחותה".

"שירה איסקוב גם היא צריכה עדיין את האישור של אביעד משה לכל החלטה שנוגעת לבנם, שהיה עד לניסיון הרצח האכזרי של אמו", המשיך. "מדובר במצב שלא מתקבל על הדעת ולכן הצעת החוק הזו קובעת שמי שהואשם או הורשע בעבירות של רצח, ניסיון לרצח או אונס במשפחה לא יכול להמשיך להיות אפוטרופוס על ילדיו".

פורר סיכם, "עד היום היה ניתן לבקש שלילת אפוטרופסות מבית המשפט, אך ההצעה הזו הופכת את ההליך וקובעת כי השלילה היא אוטומטית, אלא אם הוחלט אחרת על ידי בית המשפט".

הצעת החוק הוגשה ברקע סירובו של אביעד משה, החשוד בניסיון לרצוח את אשתו שירה איסקוב במצפה רמון, למנוע מבנם המשותף לקבל חיסון. מדובר בתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנועד להסדיר עיוות הקיים, שבו אב מתעלל ואלים ימשיך לשלוט בגורלם של ילדיו. משה ניסה לרצוח את איסקוב בערב ראש השנה, והוא נאשם ניסיון רצח ובהתעללות בבנו הפעוט, אחרי שכפה על בן השנתיים לראות את הרצח של האם.

השרה פנינה תמנו שטה, שיזמה את החוק במקור ב-2018 והשיבה בעד החוק מטעם הממשלה במליאה, אמרה כי הוא "תיקון חשוב למציאות קשה ומעוותת, ההגנה על זכות ילדים ובטחונם יותר גבוהה מזכות ההורות של ההורה האלים". היא הוסיפה כי "זהו יום שבו הכנסת מכבדת את מעמדה ומבצעת את תפקידה, ובעיקר מזכירה לכל מקבלי ההחלטות ולציבור שיש דרכים להאבק באלימות באופן פרודקטיבי, ולא רק בהצהרות. אני מחבקת ומחזקת את הילדים היתומים לאמהות שנרצחו ומקווה שזה יקל, ולו במעט, על חייהם לאחר שחוו את הגרוע מכל".

במועצה לשלום הילד בירכו על המהלך, ואמרו כי הצעת החוק היא מהחשובות שעברו בשנים האחרונות. "היא מהווה צעד חשוב ומשמעותי בעשיית צדק עם ילדים שנפגעו מעבירות אלימות ומין חמורות, שמעתה לא יהיו תלויים עוד בחסדיו של מי שפגע וצילק את גופם ונפשם באופן האכזרי ביותר. כעת אותם ילדים יוכלו סוף סוף להשקיע את מירב הכוחות שלהם בשיקום, ולא בניהול מאבקים משפטיים על מנת לקבל טיפול נפשי או לעבור מסגרת חינוכית", מסרו.

"הצעת החוק, ללא ספק, מקדמת אותנו לעבר יצירת מציאות בטוחה יותר וצודקת יותר עבור ילדים נפגעי עבירה. עם זאת, המהלך תם אך לא נשלם, והמועצה לשלום הילד תפעל כעת לקדם תיקון משלים וחיוני לחוק, לפיו גם במקרים של עבירות מין מסוג מעשה מגונה, ההורה המואשם או המורשע בפגיעה לא יוכל לקבל החלטות בנושאי חינוך, מעבר מקום מגורים וכיוצא באלו החלטות", הוסיפו.

גם במרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן בירכו על החוק לשלילת אפוטרופסות. מנכ"לית המרכז עו"ד קרן הורוביץ אמרה: "אנו מקוות שהחוק יסלול את הדרך לבחינה נוספת, שעדיין נדרשת, של הנושא, ולהרחבת ההגנה גם מפני עבירות אלימות ומין שכרגע אינן כלולות בו".