היקף הסיוע הכלכלי של הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD - כך עולה מנתוני משרד האוצר, לפי סקירה שערך בנק לאומי. כמו כן, היקף ביצוע תכנית הסיוע עומד על כ-59 מיליארד שקלים - כ-70% מהסכום שאושר בממשלה לשנת 2020. הסכום מסתכם רק בכ-4.3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), שיעור נמוך מאוד בהשוואה למדינות המפותחות.
תכנית הסיוע הממשלתית להתמודדות עם הקורונה עברה תהפוכות רבות. היקף התכנית שהוצג בתחילת המשבר זכה לביקורות רבות, שעיקרן התרכזו בהשוואה הבינלאומית של סכום הסיוע כאחוז מהתל"ג.
בתחילת אפריל הכריז משרד האוצר על גיבוש תכנית בסך של כ-50 מיליארד שקלים, שהם כ-3.6% מהתוצר. לאחר מכן, התכנית הוגדלה בכמה פעימות, וכיום החלק התקציבי של התכנית המתוכנן ל-2020 עומד על כ-85 מיליארד שקלים, כ-6.2% מהתוצר. אלא שנכון לסוף חודש נובמבר, הממשלה הוציאה כ-59 מיליארד שקלים בלבד בגין הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה. כלומר, יותר מרבע מהתכנון המקורי טרם בוצע.
אל תפספס
הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל מיכאל בפמן, ואסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, דודי רזניק, כתבו בסקירה שפרסמו השבוע כי "היקף הביצוע של התכנית הכלכלית לסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה נכון לסוף חודש נובמבר עומד על כ-59.4 מיליארד שקלים, שהם כ-4.3% מהתוצר, שיעור נמוך מאוד ביחס למרבית המדינות המפותחות".
בסקירתם, בפמן ורזניק מדגישים כי השנה תסתיים בתת-ביצוע של תכנית הסיוע ופירטו את סעיפי התכניות ומימושם. "שיעור ביצוע של סעיפי התכנית הנוגעים לתמיכות ישירות במשקי הבית ובעסקים, שהם גם סעיפי ההוצאה הגדולים של התכנית, הוא גבוה יותר מיתר הסעיפים, בעוד ששיעור הביצוע של הסעיפים שנוגעים לפתרונות אשראי, תכנית יציאה מהמשבר ועידוד תעסוקה, בולט לשלילה", כתבו. הם הזהירו כי "התפתחות זו עלולה להקשות על תהליך היציאה של המשק ממשבר הקורונה וחזרה למסלול של צמיחה".
עד סוף השנה, תכננה הממשלה להוציא על הסיוע למשק 85 מיליארד שקלים, בתוספת ההוצאה לתשלום לעובדים בחל"ת דרך הביטוח הלאומי - העומדת על 12 מיליארד שקל. מדובר בתכנית בסך של 96.8 מיליארד שקלים, שהם כ-7.1% תוצר. לדברי כלכלני לאומי, שאר התכנית כוללת תכניות אשראי ותזרים בהיקף של כ-42.2 מיליארד שקלים, סעיף שניתן להגדירו כהוצאה שאינה תקציבית באופן ישיר.
זהו שיעור נמוך בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות העומד על כ-9.6% תוצר - ההשוואה הרלוונטית לישראל. זאת, גם אם כוללים את ההיקף המוגדל של התכנית התקציבית (כולל תשלום לעובדים בחל"ת). עם זאת, הכלכלנים מציינים כי מדובר בשיעור גבוה בהשוואה לממוצע העולמי ולממוצע המשקים המתעוררים.
היקף התכנית בישראל דומה לזה של גרמניה - 7.5% תוצר, וצ'כיה - 7.6%, אך נמוך יותר בהשוואה למדינות הסובלות מהיקפי תחלואה גדולים משמעותית בהשוואה לישראל, כמו ארצות הברית - 10.6% תוצר, בריטניה - 11.6% וברזיל עם 10.2%. כמו כן, היקף הסיוע בישראל גבוה יותר בהשוואה למדינות בהן היקפי התחלואה היו נמוכים יותר, כמו קוריאה הדרומית - 2.6% תוצר - וסין - 3.3% תוצר.
בנוסף לכך, הרכב התכנית הממשלתית בממוצע המדינות המפותחות כולל רכיב משמעותי של הוצאה ל"שימור עובדים", כדי למנוע הוצאה של עובדים לחל"ת ופיטורים, מרכיב שלא קיים למעשה בתכנית הממשלתית בישראל.
מגמת עלייה ברקע נורמליזציה
בנוגע למגמות בשוק המניות המקומי, בפמן ורזניק חוזים תמונת מצב אופטימית, הכוללת המשך עליות בבורסה בתל אביב. זאת, על רקע העליות בשווקי העולם וחתימת הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות ערביות נוספות.
השניים הסבירו כי "המדדים המקומיים עדיין מפגרים משמעותית אחרי מדדי המניות בעולם לאור הירידות החדות שנרשמו בתחילת המשבר, דבר ההופך את השוק המקומי ל'זול' יחסית לשוקי מניות אחרים, ובעיקר ביחס למגזר הטכנולוגיה בארצות הברית שרשם עליות חדות במיוחד מראשית השנה ולמרות משבר הקורונה".
כלכלני לאומי צופים כי גם מגמת התחזקות המטבע המקומי תימשך. "השקל צפוי להמשיך ולהתחזק בשנה הקרובה בעיקר על רקע המשך תנאי רקע בסיסיים חיוביים, כמו מגמת העודף בחשבון השוטף, והמשך הרכישות של חברות מקומיות על ידי משקיעים זרים", אמרו. לדבריהם, "גורמים אלו תורמים, ככל הנראה, למידת האטרקטיביות הרבה יחסית של השקל כמטבע שבו מתבצעות פעילות פיננסיות הבאה לידי ביטוי בהמשך התחזקותו, זאת על אף ההתערבות של בנק ישראל במסחר".
יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו מתחילת השנה בקרוב ל-40 מיליארד דולר ועומדות נכון לסוף חודש נובמבר על כ-167 מיליארד דולר - שיא כל הזמנים. במהלך השבועות האחרונים השקל התחזק באופן משמעותי מול הדולר ונסחר בשיא של 12 שנה. לדברי בפמן ורזניק המגמה צפויה להימשך למרות שבנק ישראל צפוי להמשיך את מדיניות ההתערבות במסחר במט"ח.