עניים יותר, סטודנטים וחסרי תעודת בגרות: מובטלי הסגר השני

בסגר השני נרשמו כחצי מכמות המובטלים שהיו בשיא הגל הראשון של הקורונה - כך עולה מסקירה שפרסמה אתמול (ראשון) הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה גרינברג, העוסקת בהשפעת הסגר השני על שוק העבודה, בהתבסס על ניתוח נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אוקטובר.

מהסקירה עולה כי בתקופת הסגר השני (אוקטובר), חלה עלייה מתונה יותר באבטלה בהשוואה לסגר הראשון שנערך בחודש אפריל. בחודש אוקטובר היו כ-740 אלף מובטלים (לפי הגדרה רחבה הכוללת עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה), כמחצית ממספר המובטלים שהיו במהלך חודש אפריל - שיא הסגר הראשון (כ-1.4 מיליון), ולעומת כ-130 אלף מובטלים בלבד בתקופה שלפני המשבר.

מדובר גם בענפים המרכזיים שחלו עליהם מגבלות משמעותיות, כמו למשל ענפי המסעדנות והמסחר. שיעור האבטלה בסגר השני היה נמוך יחסית לעומת הסגר הראשון בענף שירותי האירוח והאוכל (58% לעומת 77%) והמסחר (27% לעומת 45%). אחת הסיבות לכך היא ההתאמות שביצעו העסקים לקראת הסגר השני לעבודה במהלך הסגר - ביצוע משלוחים, מכירות און-ליין וכד'.

עם זאת, בין היתר בשל הזמן הממושך של ניתוק הקשר של חלק מהנמצאים בחל"ת עם מעסיקיהם, חלה ירידה בביטחון של הנמצאים בחל"ת לחזרה לעבודה אצל המעסיק שלהם בהשוואה לסגר הראשון ולחודשים שקדמו לסגר השני. רק 13% מהנמצאים בחל"ת בחודש אוקטובר דיווחו שהם בטוחים שיחזרו לעבודה אצל המעסיק הקודם, לעומת 17% בחודש אוגוסט, טרם הכניסה לסגר השני.

עוד עולה מהסקירה כי נכון לחודש אוקטובר ולאורך כל החודשים האחרונים, חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסות נמוכות. שיעור התעסוקה של חמישון ההכנסות התחתון היה נמוך בכ-29% בחודש אוקטובר ביחס לערב המשבר, לעומת ירידה של 6% בלבד של החמישון העליון. עם זאת, בהשוואה לסגר הראשון, הפגיעה בכל רמות ההכנסה הייתה נמוכה יותר בסגר השני.

מהדוח של הכלכלנית הראשית עולה כי הפגיעה המשמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסה נמוכה מוסברת בין היתר, בפגיעה הגבוהה יחסית בתעסוקה של בעלי השכלה שאינה אקדמית.

כך, בחודש אפריל, שיעור התעסוקה של אלו שאינם בעלי תעודה אקדמאית ירד בכ-39% ביחס לשנת 2019, בעוד הירידה בשיעור התעסוקה של בעלי תעודה אקדמית ירד בחודש זה בכ-25%. לאחר פתיחת המשק בחודשים שלאחר מכן, כמעט נסגר הפער בפגיעה התעסוקתית בין שתי הקבוצות, אך עם תחילת הסגר השני, נפתחו שוב הפערים.

בחודש אוקטובר שיעור התעסוקה של אלו שאינם בעלי תעודה אקדמאית ירד ב-22.4% ביחס לשנת 2019, בעוד הירידה בשיעור התעסוקה של בעלי תעודה אקדמית ירד בחודש זה ב-9.5%. כלומר, הפגיעה בשיעור התעסוקה בסגר השני הייתה פחות חמורה עבור שתי רמות ההשכלה ביחס לסגר הראשון. עם זאת, הפער בפגיעה בין שתי הקבוצות די דומה בשני הסגרים. פירוק רחב יותר של רמות ההשכלה מעלה שהנפגעים העיקריים בסגרים, אך גם בחודשים שביניהם, הם אלו ללא תעודת בגרות וסטודנטים.

מהדוח עולה כי סך הפגיעה התעסוקתית - זאת שלוקחת בחשבון גם את שיעורי ההשבתה וגם את השינויים בהיקפי המשרה - הייתה משמעותית יותר בקרב נשים עד חודש מאי. אולם, החל מחודש יוני ואילך כולל תקופת הסגר השני, דווקא הנשים הן אלו שנפגעו פחות, ופערי התעסוקה המגדריים צומצמו במעט.

במהלך הסגר הראשון נשים הושבתו בשיעורים הרבה יותר גבוהים מגברים. כך, בעוד ששיעור התעסוקה של גברים ירד במעט פחות מ-30% בסגר הראשון, שיעורי התעסוקה של נשים ירדו בקרוב ל-40%. אולם, עם תחילת הסגר השני נפתחו שוב פערים בירידה בשיעורי התעסוקה בין המינים, אך בשלב זה הם היו מצומצמים יותר.

בחודש אוקטובר שיעור התעסוקה של גברים היה נמוך בקצת יותר מ-17% ביחס לשנת 2019 בעוד שיעור התעסוקה של נשים היה נמוך בקצת יותר מ-19%. כלומר, הירידה בשיעור התעסוקה של נשים בסגר השני אומנם חדה יותר ביחס לזו של הגברים, אך במידה פחותה בהשוואה לסגר הראשון.

אחד הנתונים שיכולים להסביר את התופעה יכול להיות שיעור האבטלה בענף החינוך (המעסיק ברובו נשים) שהיה נמוך יחסית בסגר השני לעומת הסגר הראשון (15% לעומת 45% בהתאמה).

בנוסף, גרינברג מתייחסת לסך שעות העבודה בספטמבר-אוקטובר 2020, שנותר ברמה דומה לסך שעות העבודה בתקופה המקבילה אשתקד, למרות הסגר והירידה בתעסוקה שנגזרה ממנו.

לכך ייתכנו כמה הסברים: העובדים במשרה חלקית נפגעו יותר והוצאו יותר לחל"ת, העובדים לקחו פחות חופשות ארוכות בתקופת החגים השנה, ובשנת 2019 החגים נפלו על אמצע השבוע בעוד השנה יותר על סופי שבוע.