במציאות של סער, מר חיסונים צריך יותר מנורמליזציה כדי לשמור על השלטון

נתניהו נערך בכל הכוח לקמפיין הבא אבל צועד לעבר עתיד לא נודע: המפץ של סער משנה את המפה ומייצר עבורו סכנה ברורה. גם גנץ עשוי לאבד את כל עולמו בבחירות. ועדיין, אף אחד מהם לא ממהר למנוע אותן. וגם: על הסיבוב הציני והמתוחכם שהנדל והאוזר עשו בשם הערכיות

בווידאו: נתניהו מצהיר שההסכם עם מרוקו הוא "אור גדול לישראל לכבוד החנוכה" (צילום: לע"מ)

ביום שאחרי הסקרים הראשונים לאחר המפץ של גדעון סער, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה עסוק מתמיד: הוא נפגש עם מנהלי קופות החולים לדיון היערכות לקראת הגעת חיסוני הקורונה, ביקר במרכז הלוגיסטי שקולט את החיסונים בשוהם, השתתף בשתי הדלקות נר ראשון של חנוכה, והוציא קליפ מזמר עם עדן בן זקן. בין לבין, הוא ניהל ישיבת ממשלה של שעות על הקורונה עם ויכוחים ועימותים מול שרי כחול לבן על הגבלות החנוכה, ולקינוח - בישר על הסכם נורמליזציה היסטורי עם מרוקו.

זו מתנת פרידה של ממשל טראמפ, רגע לפני שהדמוקרטים מגיעים לבית הלבן. כמו תמיד, המתנה מטראמפ הגיעה בטיימינג הכי נכון, ותבטיח שהוא יככב בכותרות הראשיות של עיתוני סוף השבוע.

מרוקו היא המדינה הרביעית שנתניהו מוסיף לשרשרת השלום בשלהי כהונת טראמפ, אבל הראשונה עם קשר אישי-משפחתי-רגשי כה ישיר ועמוק לחלקים גדולים מהציבור בישראל, בהם גם רבים מבוחריו.

עוד בוואלה!

המהלך הדרמטי של סער מעורר לחיים את כל תרחישי ה"פוטש" בבלפור

לכתבה המלאה
מקפיד שיהיה ברור שהנורמליזציה היא רק שלו. נתניהו, השבוע (צילום: אתר רשמי, יונתן זינדל/פלאש 90)

כמו תמיד, גם הפעם הוא מידר את שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי מההתפתחות המדינית הדרמטית. הוא הסתיר מהם את ההסכמים עם האמירויות, בחריין וסודאן ואת הנסיעה החשאית לסעודיה, הוא מונע מהם לנסוע לבקר ביעדים החדשים לפניו, ומקפיד שיהיה ברור שהנורמליזציה היא רק שלו. גם לחיסונים הוא לא נותן להם להתקרב.

נותרו פחות משבועיים עד שהכנסת תתפזר לבחירות רביעיות. נתניהו יכול היה לנצל את רוחות השלום ממרוקו כדי להושיט לגנץ ענף של זית, ולאותת על רצון באתחול היחסים לשותפות בריאה ומתפקדת. הוא לא. התמונות האקזוטיות מהדיונות בדובאי והארמונות בקזבלנקה, יחד עם תורים של מתחסנים בקופות החולים, אמורים לפרנס את קמפיין הבחירות הבא בו יככב נתניהו איש ערב, וגם מלך החיסונים. הוא שומר על בלעדיות ובלבדיות, כדי להיות היחיד בפריים.

מודרו גם מההסכם עם מרוקו. גנץ ואשכנזי בישיבת ממשלה (צילום: רויטרס)

על מצע החיסונים והנורמליזציה, נתניהו בונה שוב קמפיין "ליגה אחרת" שאיתו שמר על שלטונו וכוחו במשך שלוש מערכת בחירות. רק שלא בטוח שמה שעבד בעבר יעבוד גם הפעם. קבלת הפנים החמה למפלגה החדשה של סער בסקרים מבשרת על מציאות פוליטית חדשה, שבה יש סכנה ברורה וממשית לשלטונו.

עד היום, נתניהו הצליח לייצר זהות כמעט מוחלטת בין ימין ושמאל ושאלת ה"כן או לא ביבי", ורק אביגדור ליברמן חצה את הקווים. עכשיו סער מצטרף אליו, במהלך שמנפץ את גבולות הגושים המוכרים ויוצר מפה חדשה, שבה גם בימין יש "רק לא ביבי". כבר בסקרים הראשונים נוצר פתח לשלל תרחישי קואליציות בינו ובין בנט, לפיד וליברמן, שיכולים לחבור להדחתו.

במציאות החדשה שיצר סער, גם לגנץ לא מצפות בשורות טובות. בכחול לבן קיוו שהקו הלוחמני נגד הליכוד בכנסת יחזק אותם במומנטום לקראת יציאה לבחירות, אבל המפלגה החדשה של סער הרסה להם את התכניות.

גם בימין יש "רק לא ביבי". סער במליאת הכנסת, השבוע (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל/פלאש 90)

עם 7-5 מנדטים בלבד, כחול לבן במקום רע מאוד להתחיל בו קמפיין, עם סכנת הידרדרות ממשית אל מתחת לאחוז החסימה; המשמעות היא שאם אכן יהיו בחירות כעת, לגנץ וחבריו יש מעט מאוד סיכוי לשרוד בתצורתם הנוכחית. ועדיין, חלק גדול מחברי כחול לבן מעדיפים להתאבד בכבוד על חרבם מאשר להמשיך לריב ולספוג השפלות מהליכוד בממשלת האחדות המקולקלת.

נתניהו בסכנת איבוד השלטון, גנץ בסכנת מחיקה - בעולם רציונלי זה היה אמור לחזק את האינטרס שלהם להתיישב ולמצוא פתרון שימנע בחירות. בפועל - יש נתק כמעט מוחלט בין הצדדים, הסלמה בקרבות בממשלה ובכנסת, ולא נותר הרבה זמן לפתרון.

על השולחן יש שלל הצעות יצירתיות להצבעות על התקציב, דחיית הרוטציה או חילופי תיקים, אבל אף אחת מהן לא מגשרת על התהום הגדולה בין שני הצדדים: נתניהו מסרב להתחייב על מימוש הרוטציה, וגנץ לא מוכן לוותר עליה. שניהם לוקחים סיכון שהמפץ של סער יוליך אותם לסף תהום.

מעשיית הנדל והאוזר

אחד הכינויים השגורים של צמד הרעים יועז הנדל וצביקה האוזר הוא הנזל וגרטל. כמו גיבורי מעשיית הילדים המפורסמת, המוכרת גם בשמה המעוברת עמי ותמי, שהלכו יד ביד בתוך היער המפחיד, כך הנדל והאוזר צועדים יחדיו כמעט עשור בנבכי הפוליטיקה הישראלית; מלשכת נתניהו למפלגת תל"ם של משה יעלון לכחול לבן של גנץ, וכעת למפלגה החדשה שאין לה שם עדיין של גדעון סער.

כמו הנזל וגרטל שמצאו את עצמם ביער המפחיד אחרי שהוריהם העניים שלחו אותם מהבית לחפש מזון, האוזר והנדל התחילו את דרכם הפוליטית בגירוש אכזרי מהבית בבלפור. בתחילת 2012, אחרי שחשפו את מעלליו של נתן אשל ואת החשדות להטרדה מינית בלשכת ראש הממשלה. נתניהו הראה להם את הדרך החוצה וחסם הלכה למעשה את הנתיב הפוליטי הכי טבעי עבורם - הליכוד.

אחרי כמה שנים באפלת היער, הם מצאו בית קסום של ממתקים וסוכריות - כחול לבן - שהציעה להם תופינים מפנקים - שני מקומות בכירים במפלגת שלטון. עם שני המקומות האלה הם שיחקו תפקיד מרכזי ומכריע בסיכול ההבטחה המרכזית שלה - החלפתו של נתניהו בגנץ בראשות הממשלה.

השפיעו רבות על כחול לבן. הנדל והאוזר, בהצהרה על חבירתם לסער (צילום: אתר רשמי, אלכס קולומויסקי)

עד כאן האנלוגיה: ההצטרפות של האוזר והנדל למפלגה החדשה של סער היתה מהלך מתבקש, סגירת מעגל וחזרה למקומם הטבעי בימין. כהרגלם, הם נאמו על הקרע בעם, השיסוי וההסתה, ונימקו הכול בהסבר ממלכתי וערכי. זו היתה הסיבה שלשמה הצטרפו לכחול לבן לפני כשנתיים, וגם הסיבה שבשמה נימקו את התנגדותם העקבית לממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת, שמנעה מגנץ, פעמיים, לממש הרוב הפרלמנטרי שהיה יכול להביא אותו לשלטון.

זאת גם היתה הסיבה שבשמה לחצו לפרק את כחול לבן לטובת האחדות עם נתניהו, וגם הסיבה שבשמה הציגו את "פשרת האוזר", שאפשרה לו לדחות את העברת התקציב ולהחזיק אותו כבן ערובה כדי להתחמק מהרוטציה.

בשם הערכיות והממלכתיות, הנדל והאוזר עשו גם סיבוב פוליטי ציני, מתוחכם ואפילו מרשים. במיוחד כי ככל הידוע - אין להם כוח עצמוני משל עצמם. הם נכנסו לכחול לבן עם יעלון, שעד אז לא עברה את אחוז החסימה, וגם "דרך ארץ" לא התרוממה מעליו באף סקר בחודשים האחרונים.

ובכל זאת, במשך קרוב לשנה הם הצליחו לנתב את דרכה של כחול לבן ולהשפיע על קבלת ההחלטות של גנץ בכל הצמתים הגורליים. הם לקחו עד הסוף את תפקיד "הדופן הימנית" אליו לוהקו בקמפיין כחול לבן, ונשלחו לאולפנים כדי להדוף ולהכחיש את טענות הליכוד על שיתופי פעולה עם המשותפת.

נותר ללא מרבית מפלגתו. יעלון נואם במליאת הכנסת (צילום: רויטרס, דוברות הכנסת - עדינה ולמן)

ברגע האמת - הם נשארו נאמנים להבטחה שלהם, גם במחיר הפרת ההבטחה האחרת - להחליף את נתניהו. תמרור העצור שלהם לא הותיר לגנץ אף ברירה או איום אפקטיבי. כעת, אחרי שבמשך שנתיים גנץ היה האיש הכי מתאים במדינה להחליף את נתניהו, הם העבירו את הכתר למישהו אחר והגיעו לחוף מבטחים שיציל אותם מאחוז החסימה.

בניגוד לסער, שהתפטר מהכנסת וויתר על המנדט הליכודי שבשמו נבחר, האוזר והנדל נאחזים בכסאותיהם. במרץ, בחסות פיצול כחול לבן, הם ערקו ממפלגת האם של יעלון ותימרנו תרגיל פוליטי-פרלמנטרי להקמת סיעה עצמאית שבה אף אחד לא יכול לפטר אותם או לשלוט בהם, ועל הדרך גם תיקנו את החוק כך שהם יקבלו מימון מפלגות. האוזר אמר אתמול שהם אלה שהביאו לכחול לבן את המנדטים, לא פחות, למרות שאף אחד מבוחרי כחול לבן לא שילשל פתק עם שמו לקלפי. ולמרות הם חלק מגוש כחול לבן בממשלה, הם לא בהכרח נשמעים למשמעת הגושית.

רק השבוע האוזר שיתף פעולה עם הליכוד בהתנגדות לחוק השוויון שכחול לבן אישרה בקריאה טרומית במליאה. הנדל היה פחות בוטה ופשוט נעדר מהמליאה. אחרי שהודיעו על הצטרפותם לסער, השרה מרב כהן קראה להם להתפטר מתפקידיהם במשרד התקשורת ובראשות ועדת חוץ וביטחון. גנץ, בינתיים, לא ממהר לדרוש מהם לפנות את הג'ובים שבהם הם יושבים מטעמו, ומעדיף לשמור אותם מרוצים - ובצד שלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully