בהחלטתה לנרמל את היחסים עם ישראל, מרוקו עשתה את הצעד הגדול ביותר לקראת הפרס החשוב ביותר עבורה - הכרה עולמית בריבונותה על סהרה המערבית. התמיכה של וושינגטון בשליטתה על הטריטוריה המדברית היא שינוי המדיניות המשמעותי ביותר שעשה ממשל טראמפ עד עתה במאמציו להשיג הכרה של העולם הערבי בישראל.
עבור המלך מוחמד השישי, זה גובר על החשש לעורר את חמתם של אזרחיו התומכים בפלסטינים או לפגיעה בתמידתו כ"מגן המאמינים" בקרב המוסלמים האדוקים בעקבות השלום שעשה עם מי שסיפחה את מזרח ירושלים, שבה שוכן הר הבית.
שר החוץ של מרוקו, נאסר בוריטה, אמר במסיבת עיתונאים שבה הכריז על ההצהרה המלכותית כי "מי שמבקר את ההסכם הוא נגד הריבונות של מרוקו על סהרה". לא ברור עד כמה דברי התוכחה האלו היו נחוצים.
"החדשות האלו הן הלם עבורו ועבור העם המרוקאי. אנחנו דוחים זאת בתקיפות", אמר חאלד סופיאני, פעיל פרו-פלסטיני.
עם זאת, בעוד שמפלגות אסלאמיסטיות ופאן-ערביות מתנגדות לנורמליזציה עם ישראל, אחרים, בהם פעילים למען זכויות הילידים הבֶּרְבֵּרִים תומכים בה. "חידוש היחסים עם ישראל הוא חדשות טובות המשרתות את האינטרסים העליונים של מרוקו", אמר מוניר קג'י, פעיל ברברי.
עוד בנושא
העסקה נרקמה ברגע מכונן בסכסוך הקפוא בסהרה המערבית בין מרוקו לבין תנועת העצמאות של חזית פוליסאריו הנתמכת על ידי אלג'יריה, שהפשיר שוב בחודש שעבר לאחר שלושה עשורים של הפסקת אש. החזית, שמורכבת מהתושבים הסהרווים המקומיים, ניהלה מלחמה על עצמאות השטח מאז תום השלטון הקולוניאלי של ספרד ב-1975 ועד 1991. למרוקו יש שליטה על כ-80% מהשטח, כולל על מאגרי פוספטים ושטחי דיג.
ככל הנראה, המהלך האמריקני לא יוביל מדינות מערביות האחרות - או את האו"ם - לזנוח את עמדתן המסורתית התומכת בקיום משאל עם לפתרון הסכסוך. עם זאת, הוא מוסיף מומנטום לקמפיין הדיפלומטי של רבאט, שכבר צבר תאוצה השנה. הוא הוביל עד כה 17 מדינות אפריקניות וערביות - בהן איחוד האמירויות הערביות - לפתוח קונסוליות במערב סהרה.
הפוליסאריו, שנטשו את הסכם הפסקת האש מ-1991 בחודש שעבר בעקבות תקרית בגבול בו תומכי התנועה לכוחות של מרוקו, הכריז כי לוחמת הגרילה שלו תימשך. ואולם, בחלוף 30 שנה מאז ההפוגה, צבא מרוקו הגדיל את כוחו ואת יכולותיו הטכנולוגיות בעזרת ארצות הברית והוא מנהל בימים אלו משא ומתן לרכישת מל"טים מתקדמים מוושינגטון.
אף על פי שהתנועה הודיעה על הפגזות רצופות על מערכי הגבול המרוקאי בעומק המדבר מאז תום הפסקת האש, אף אחד מהצדדים לא דיווח על הרוגים.
מבחינתה של מרוקו, שלום עם ישראל עשוי להיות צעד דרמטי פחות בהשוואה למדינות ערביות אחרות. מוצאם של כמיליון ישראלים הוא ממרוקו, ושר החוץ שלה אמר כי 70 אלף ישראלים ביקרו בממלכה בשנה שעברה לבדה. היא פתחה משרד תיאום בישראל ב-1994 בהמשך להסכמי אוסלו, אך סגרה אותו ב-2002 במהלך האינתיפאדה השנייה.
למרות זאת, לאחר שנפוצו דיווחים מוקדם יותר השנה על הסכמת מרוקו לנורמליזציה עם ישראל, אמר ראש הממשלה סעד דין אל-עות'מאני, מנהיג מפלגה אסלאמיסטית מתונה, כי רבאט דוחה "כל נורמליזציה עם הישות הציונית".
המלך מוחמד ניסה להמתיק את הבשורה כשאמר בהצהרתו שהוא עדיין תומך בפתרון שתי מדינות, ורואה בירושלים עיר קדושה לשלוש הדתות. ואולם, בהסכמתו להסכם, השליט מהמר כי ללהט הלאומני ביחס סהרה המערבית יש משקל רב יותר מאשר לתמיכה העממית בסוגיה הפלסטינית.
במרוקו מאשימים את איראן בתמיכה בפוליסאריו, ואף ניתקו עמה את היחסים ב-2018 בשל כך, אולם בטהראן מכחישים.