הטייס האמריקני צ'אק ייגר, שהיה האדם הראשון בעולם ששבר את מחסום הקול לפני יותר מ-70 שנה, מת בגיל 97. אשתו ויקטוריה הודיעה על מותו בטוויטר.
"בצער רב אני חייבת לבשר לכם שאהבת חיי, הגנרל צ'אק ייגר, הלך לעולמו בשעה 21:00 לפי שעון החוף המזרחי. הוא חי חיים יוצאי דופן, היה הטייס הגדול ביותר של אמריקה, עם מורשת של עוצמה, הרפתקנות, ופטריוטיות שתיסכר לנצח", צייצה.
הוא הצטרף לחיל האוויר האמריקני ב-1941 על מנת לעבוד על מנועי מטוסים, ולא כדי לטוס בהם. במהלך טיסתו הראשונה הוא הקיא, והוא לא זכה להתקבל לתכנית החלל משום שהוא מעולם לא למד בקולג'. הוא לא חש צער רב במיוחד, ואמר כי הוא רואה באסטרונאוטים נוסעים "הלוחצים על הכפתורים הנכונים לפי הוראות מהקרקע".
דמותו של ייגר, יליד מערב וירג'יניה, כיכבה בספר "הצוות המובחר" של טום וולף על הימים הראשונים של תכנית החלל האמריקנית. הוא תיאר את ייגר כמי שבורך להיות "מהחומר הנכון" שהפך אותו לאגדה, אבל טייס המבחן אמר כי היה זה יותר עניין של מזל, ראיה טובה מהממוצע וידע מקיף של מטוסיו.
זה עזר לו במהלך מלחמת העולם השנייה - הוא הצליח להפיל 12 מטוסים גרמניים, כולל חמישה בגיחה אחת. למטוס ה-P-51 מוסטנג שלו הוא קרא "גלניס המפואר", על שמה של בת זוגו דאז גלניס דיקהאוס.
עוד ידיעות מהעולם
לאחר המלחמה, הוא השתתף בפרויקט הסודי XS-1 שמטרתו הייתה להגיע למהירות של מאך 1, מהירות הקול. הוא היה בן 24 כרשם היסטוריה ב-14 באוקטובר 1947 עם מטוס Bell X-1. הוא עשה זאת עם צלעות שבורות, אחרי תאונת רכיבה ימים קודם לכן, אולם הוא לא סיפר על כך לממונים עליו מחשש שהם יקרקעו אותו.
"הייתי המום", כתב באוטוביוגרפיה שלו מ-1985. "אחרי כל החרדה, שבירת מחסום הקול התגלתה בתור דרך מהירה סלולה היטב".
ייגר לא התעניין במטוסים בתור נער, ואפילו לא רק אחד כזה עד שהתגייס בגיל 18. לאחר ימיו בתור טייס מבחן, הוא סייע להכשיר אסטרונאוטים של נאס"א והמשיך לשרת בחיל האוויר, כשיצא ל-127 משימות קרב במהלך מלחמת וייטנאם.
הוא הגיע לדרגת בריגדר גנרל וב-1997 ציין את יום השנה ה-50 לטיסה ההיסטורית בהטסת F-15 ושבירת מחסום הקול. הוא הכריז אז כי זאת הייתה טיסתו הצבאית האחרונה.
לייגר וגלניס, שמתה מסרטן ב-1990, היו ארבעה ילדים. הוא התחתן עם ויקטוריה סקוט ד'אנג'לו ב-2003.