בתוך שנתיים: הוכפל מספר ראשי הרשויות במגזר הערבי שספגו איומים

דוח מרכז המחקר של הכנסת מעלה כי בתוך שנתיים זינק מספר המאוימים הלא יהודים מ-18 ל-35, כשבקרב ראשי רשויות יהודים חלה מגמה הפוכה. עלייה דומה נרשמה גם אצל בעלי תפקידים אחרים בשלטון המקומי. "כישלון מהדהד", אמר ח"כ עבאס, יו"ר הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית

בווידאו: זירת הירי בסניף בנק במרר (צילום: משטרת ישראל, עריכה: טל רזניק)

בשנים 2019-2017 חל זינוק במספר ראשי הרשויות במגזר הערבי שספגו איומים - כך עולה מדוח שהוכן לדיון בוועדה המיוחדת של הכנסת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. הדוח, שנערך על יד מחלקת המחקר והמידע של הכנסת והגיע לידי וואלה! NEWS, מצביע על עלייה גם במספר עובדי הרשויות הלא יהודיות שנתקלו באיומים.

הנתונים בדוח מבוססים על נתוני מדור מאוימים של משטרת ישראל. הם מראים כי בתקופה האמורה עלה מספר של ראשי הרשויות המאוימים מהמגזר הערבי, שכמעט והוכפל בהשוואה למגזר היהודי, שם קטן המספר במקביל.

ב-2017, הופיעו ברשימת המאוימים 27 ראשי רשויות מהמגזר היהודי לעומת 18 ראשי רשויות מהמגזר הלא יהודי בישראל, ושנה לאחר מכן חל היפוך במגמות, כשברשימה הופיעו 34 ראשי רשויות מהמגזר הלא יהודי מול 23 ראשי רשויות מאוימים מהמגזר היהודי.

עוד בוואלה! NEWS

חשוד בירי לעבר בנק בגליל נורה למוות בחילופי אש עם המשטרה

לכתבה המלאה
אירוע ירי לעבר סניף בנק במע'אר שבגליל, השבוע (צילום: דוברות משטרת ישראל)

ראשי רשויות מאוימים בישראל לפי מגזרים

  • 2017:
  • במגזר היהודי - 27
  • במגזר הלא יהודי - 18
  • 2018:
  • במגזר היהודי - 23
  • במגזר הלא יהודי - 34
  • 2019:
  • במגזר היהודי - 18
  • במגזר הלא יהודי - 35

בשנת 2019 הפער גדל, ו-18 ראשי רשויות מאוימים מהמגזר היהודי נכנסו לרשימה לעומת 35 מהמגזר הלא יהודי. השנה, עד חודש אוגוסט, הגדירה המשטרה 15 ראשי רשויות מהמגזר היהודי ו-23 מהמגזר הלא יהודי כמאוימים.

גורמים במשטרה מציינים כי ברבים מהמקרים, האיומים הם על רקע מכרזים, סכסוכי בחירות, מדיניות אכיפה ומינוי בעלי תפקידים ברשות המקומית. מחלקת הביטחון במשרד הפנים מסייעת לחלקם במימון הוצאות האבטחה.

לא רק ראשי רשויות מאוימים, אלא עוד בעלי תפקידים (צילום: אורי לנץ)

עוד עולה מהדוח, כי לא רק ראשי רשויות נמצאים על הכוונת, שכן גם מספר עובדי הרשויות המקומיות הלא יהודיות שנמצאים תחת איומים גדל במידה ניכרת - מ-44 ב-2017 ל-64 ב-2018. בשנת 2019 מספרם קטן, אך זינק השנה שוב, ונכון לנובמבר 2020 הוא 149.

"הכפלת מספר ראשי הרשויות הערביות המאוימים בשנים האחרונות מצביעה על רצונם של ארגוני פשע וגורמים עבריינים להשתלט על מוקדי קבלת ההחלטות ברשויות ועל משאביהם, ומצד שני מצביעה על כישלון מהדהד בהתמודדות גורמי החוק מול גורמים אלה", אמר לוואלה! NEWS ח"כ מנסור עבאס, העומד בראש הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית.

"הממשלה מתבקשת לקדם בדחיפות את התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית, שהפכה לפיקוח נפש, ובה יש התייחסות משמעותית ומקיפה להתמודדות מול איומי גורמים עבריינים על הרשויות המקומיות", הוסיף.

"הפשיעה בחברה הערבית הפכה לפיקוח נפש". ח"כ עבאס (צילום: אתר רשמי, דוברות הכנסת)

מנתוני משרד הפנים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, עולה כי בשנת 2018 ניתן סיוע לשש רשויות שבהן ראש הרשות היה מאוים - שתיים ערביות, אחת דרוזית, שתיים יהודיות ואחת מעורבת. ב-2019, ניתן סיוע לעשר רשויות כאלה - שש ערביות, אחת דרוזית ושלוש יהודיות. עד ספטמבר 2020, ניתן סיוע ל-17 רשויות שבהן ראש הרשות היה מאוים - 12 ערביות, אחת דרוזית וארבע יהודיות.

עוד עולה מהדוח כי בין המאוימים בשלטון המקומי יש לא רק ראשי רשויות, אלא נבחרי ציבור ובעלי תפקידים נוספים בשלטון המקומי. בשנת 2019 העביר משרד הפנים סיוע בסך של כ-450 אלף שקלים באבטחת עובדי ציבור אלו, ובשנת 2020 גדל הסכום ל-2.2 מיליון שקלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully