עשרות עובדי המאפיה הוותיקה "מאפיה מרחבית" שבקריית שמונה הפגינו הבוקר (שלישי) סמוך לביתו של שר הביטחון בני גנץ. העובדים מוחים על כך שהמפעל לא זכה במכרז לאספקת לחם עבור חיילי צה"ל - דבר שעלול להביא לסגירת המאפיה. אתמול חסמו העובדים את כביש הכניסה לקרית שמונה כחלק מפעולות המחאה בהן החלו לנקוט.
מאפיה מרחבית פועלת בקריית שמונה מזה כשבעים שנה, מועסקים בה 120 עובדים וחלק משמעותי מתוצרתה מיועד לצה"ל. עד לפני שלוש שנים סיפקה המאפיה מוצרי מאפה לכוחות צה"ל באזור הצפון, ולאחר ששונו תנאי המכרז החלה לספק גם לאזורי המרכז והדרום. לאחרונה יצא מכרז חדש לאספקת לחם לצה"ל, ובמסגרתו נבחרו מאפיות אחרות.
עוד בוואלה!
זאביק זוויגי, עובד במאפיה ותושב קרית שמונה, אמר כי סגירת המאפיה היא אסון ל-150 מפרנסים, רובם מהעיר. הוא בן 51, אב לשלושה וסב לשלושה נכדים. לדבריו, המאפיה היא מסמלי התעשיה בעיר. היא פועלת כבר משנות ה-50 ואין כמעט משפחה בעיר שמישהו מתוכה לא עבד במאפיה.
"המאפיה תמיד עבדה, גם בזמנים קשים, אפילו בהתקפות של קטיושות ובמלחמות", זוויגי סיפר, "דווקא עכשיו על רקע תקופת הקורונה אנחנו היינו אי של יציבות תעסוקתית, כמפעל חיוני. ההחלטה שלא נזכה במכרז והמשמעות שלה, נפלה עלינו כמו רעם ביום בהיר. המתחרים שלנו מורידים מחירים לרצפה כדי לשבור אותנו ולהביא לסגירתנו, אבל אנחנו ניאבק. נביא לשיתוק של המדינה. מדינת ישראל כנראה ויתרה עלינו, אבל אנחנו רק התחלנו במלחמה".
יו"ר מרחב גליל עליון בהסתדרות, יונה פרטוק, הסביר כי סגירת המפעל הינה חלק מתהליך רחב יותר של צמצום במקומות העבודה באזור. "סיפור המאפיה הוא עוד סיפור של פריפריה שמתמודדת עם בעיות תעסוקה ושגוררת אחריה מאות משפחות. זה נכון שהיה מכרז וחברה אחרת זכתה במכרז ולכאורה אין כל בעיה, ואולם צריך לקחת בחשבון שבמרכז הארץ קיימות אלטרנטיבות לתעסוקה אחרת ואו דומה כך שהנזק לעובדים מזערי", ציין פרטוק.
הוא הוסיף כי "לצערי בשנים האחרונות נסגרו בקריית שמונה כעשרה מקומות עבודה גדולים וקטנים כגון גיבור, סלילים, סלטקס בטקסטיל - שהעסיקו יותר מ-700 עובדים, וכן מפעלים קטנים יותר שהעסיקו כמה עשרות של עובדים בענף המתכת ורשתות שיווק. עם כל ההתקדמות בפיתוח ההייטק והפודטק, עדיין רוב תושבי קרית שמונה מועסקים בלאו טק ועדיין המונח "לחם עבודה" שמיש ומייצג אלפי עובדים".
ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, שהשתתף הבוקר בהפגנה, אמר כי על המשרד שלא לאפשר את סגירתו של המפעל. "המאפייה המרחבית מהווה את אחד מהסמלים התעסוקתיים בקריית שמונה ומפרנסת מאות משפחות מקריית שמונה ויישובי הגליל המזרחי", אמר. לדבריו, "אלפי קטיושות שנורו בעבר על העיר לא עצרו מעולם את המסועים של הלחם ואת עבודתם הנאמנה של עובדי המאפיה המרחבית, גם תחת אש וללא מיגון והכל כדי לדאוג לחיילים הלוחמים בחזית. מה שאלפי קטיושות לא עשו, אסור שמשרד הביטחון יעשה".
"לא אתן יד לסגירת המאפייה המרחבית! אסור לנו לחזור לתקופת 'לחם עבודה'", הוסיף ראש העיר. "אסור שהמאפייה תיסגר ומאות משפחות יאבדו את מקור פרנסתן. מספיק לנו שאלפי משפחות מהעיר והאזור נמצאות בחוסר ודאות בשל הקורונה, כך שאסור להכניס למעגל הזה גם את מאות המשפחות שמתפרנסות מהמאפייה המרחבית ונמצאות כיום בחוסר וודאות כלכלית".
חבר ועדת הכספים, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), הביע צער על התנהלות משרד הביטחון בנושא. "120 עובדי מאפיית קריית שמונה עומדים לאבד את מקור פרנסתם, והדבר כואב אף יותר כשכל זה שלא באשמת בעלי המפעל", אמר במהלך פעילות הוועדה. "אני מצפה ממשרד הביטחון לפעול אחרת. זה לא הוגן ולא נכון איך שהם ניהלו את זה. צריך לעשות הכל כדי שהעובדים האלה לא ילכו הביתה".
מנהל התפעול של המאפיה ובנו של בעלי המאפייה, גלעד אהרונסון, בן 50 ואב לארבעה מקריית שמונה, אמר: "מפעל עם 150 עובדים שעובד קרוב ל-70 שנה בעיר עומד להיסגר, בגלל שמשרד הביטחון החליט באופן שרירותי לא לאפשר לנו לגשת לכל המכרז".
אהרונסון טוען כי ההחלטה, שלדבריו התקבלה משיקולים לא ענייניים, תוביל לתוצאה שתהיה קשה מאוד. "משרד הביטחון לא היה מוכן לאפשר שנתמודד במכרז כפי שהתמודדנו עד היום, ובעל הבית לא מוכן להמשיך לספוג הפסדים", אמר. "המשרד חסם לנו את האפשרות לזכות בקרוב לחצי מהמכרז, וכתוצאה מכך בעל הבית נאלץ לסגור את המפעל. הייתה פניה לשר הביטחון בני גנץ בעצמו כדי למנוע את זה, הוא לא עשה דבר. יש חוסר הבנה של המציאות, 150 משפחות בעיר הולכות לאבד את הפרנסה, ואני לא צריך להסביר בכלל כמה המצב פה קשה היום", הוסיף.
אהרונסון מסביר שנפסלו מלגשת למכרז כי לא יכלו להציע מחיר מספיק זול, לאחר שמאפיית ברמן, היושבת בירושלים, הציעה מחיר נמוך במיוחד. "ברמן מעסיקה הרבה עובדים ממזרח ירושלים שהשכר שלהם נמוך. לכן הם יכולים לעשות ירידה קיצונית במחיר כדי לזכות במכרז, לחסל את התחרות ואז להעלות את המחיר מחדש".
"גם במשרד הביטחון מכירים את הטריק של לתת מחירי 'דמפינג', כדי לגרום למתחרים לא להיות מסוגלים לעמוד באספקות ולחסל את התחרות, והם היו צריכים למנוע את זה. בסיבוב הראשון אולי תהיה להם הוזלת מחירים אבל בסיבוב הבא כבר לא תהיה תחרות". אהרונסון אומר כי "המדינה צריכה לדעת שבמיוחד בתקופה כזו צריך לתת עזרה ולהעדיף את העובדים הישראלים ואת הפריפריה".
משרד הביטחון מסר בתגובה כי "טרם היציאה למכרז, המתחייב בחוק, התקיימו כמה שיחות הסברה כולל הבהרות לשאלות ספקים. כמו כן, במכרז ניתנה עדיפות של 15% למפעלים מאזורי עדיפות לאומית כדוגמת המפעל המדובר". במשרד הביטחון הוסיפו כי "חרף הניסיונות שנעשו לפי חוק, בכדי לסייע למאפיה, ההצעה שנמסרה על ידה לאזור הצפון והמרכז, הייתה גבוהה בלמעלה מ-15% מהצעות מתחרות. משרד הביטחון כגוף ממשלתי, מחוייב בקיום הליכי מכרז כדין".