המדינה הנגישה רק 60% ממבני הממשלה. כעת היא דוחה את המועד שוב

הנגשת המבנים הייתה אמורה להסתיים עד סוף 2018, אך כעת פורסם תזכיר חוק שיאפשר דחייה עד 2022 בשל "נסיבות חריגות ובלתי צפויות". בארגונים לבעלי מוגבלויות זועמים: "מעביר ‏מסר ‏הפוך ‏ופסול ‏לציבור"

צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן

המדינה מתכוונת לדחות פעם נוספת את מועד הנגשת מבני הממשלה לאנשים עם מוגבלויות, כשעד כה הונגשו רק כ-60% מהמבנים החייבים, וזאת על אף שהנגשתם הייתה אמורה להסתיים ב-2018 - כך עולה מתזכיר חוק שפרסם החודש משרד המשפטים. בין הנימוקים לדחייה מונה המדינה את מגיפת הקורונה והמשבר הפוליטי. בארגונים הפועלים למען אנשים עם מוגבלות מותחים ביקורת.

התקנות המחייבות את הנגשת בנייני הממשלה והרשויות הציבוריות הותקנו בשנת 2011 ונקבע כי תושלם עד סוף 2018. אך המדינה דחתה את המועד פעמיים מאז, וכעת מתכוונת לדחות את היישום פעם נוספת.

"הנסיבות החריגות והבלתי צפויות שחלו במשק בשנה האחרונה עקב המצב הפוליטי והבריאותי לא אפשרו את השלמת ההנגשה במועד", נכתב בהסבר להצעת תיקוני החוק. "לנוכח פרק הזמן שחלף מאז הפצת טיוטת הצו, ובהתחשב בין היתר בעיכובים בלתי צפויים שחלו כתוצאה מהתמודדות המשק עם נגיף הקורונה, מוצע להאריך את מועד ההנגשה של משרדי הממשלה ויחידותיה שטרם הושלמה הנגשתם בתיקון חקיקה".

משרד המשפטים בתל אביב, שישי (צילום: ראובן קסטרו)

על פי נתוני מינהל הדיור הממשלתי, מתוך 1,334 בניינים החייבים בהנגשה, הונגשו עד אוקטובר 797 בניינים ו-36 צפויים להיות נגישים עד סוף השנה. כלומר, עד סוף השנה יונגשו 62% מהבניינים הקיימים של משרד הממשלה ויחידותיה שחייבים בהנגשה ושאינם מיועדים לפינוי.

ארגונים הפועלים למען אנשים עם מוגבלויות, כבר הגישו את התנגדותם לדחייה המתוכננת. "התנהלות ‏זו ‏של ‏התאמת ‏החוק‏ למידותיה ‏של ‏המדינה,‏ רצונותיה ‏ויכולותיה‏ באופן ‏שהמדינה פוטרת את עצמה מחובותיה ‏על פי‏ חוק‏ (במקום ‏לתת‏ דוגמא ‏אישית) ומאריכה‏ לעצמה את ‏הזמנים ‏שוב‏ ושוב,‏ הינה ‏התנהלות ‏שלא ‏ניתן ‏לקבל ‏במדינה ‏דמוקרטית", נכתב בהערות לתזכיר החוק שהגישו שורת ארגונים.

על ההתנגדות חתומים בין היתר עדית סרגוסטי מארגון "בזכות", רון דרך מהקליניקה לאנשים עם מוגבלות באוניברסיטה העברית ואודליה פיטוסי מאומ"ץ.

"מה ‏גם‏ שלא‏ ברור‏ מה ‏נעשה‏ בזמן‏ שחלף ‏על‏ מנת‏ לעמוד ‏בחובת ‏ההנגשה, ואין ‏פירוט ‏אם‏ ומה‏ היו ‏הסנקציות ‏שננקטו‏ כלפי ‏מי‏ שלא ‏עמדו ‏בחובה ‏הקיימת‏ על‏ פי‏ חוק", נכתב.‏ "בינתיים, אנשים‏ עם‏ מוגבלות ‏ממשיכים‏ לסבול מפגיעה‏ בזכותם‏ לשוויון ‏זכויות‏ כתוצאה ממבנים ‏לא ‏נגישים ‏ומחוסר ‏יכולת‏ לממש‏ את ‏זכותם ‏הבסיסית ‏להשתתפות ‏פעילה ‏ושוויונית ‏בחברה".

עוד בוואלה!

5 ס"מ בתא שירותים נידח מספקים הצצה ליוזמת הנגישות ברכבת

לכתבה המלאה
"פגיעה בזכות הבסיסית להשתתפות פעילה בחברה". קריית הממשלה בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

עוד הוסיפו המתנגדים לדחייה בפנייתם, כי "‏משרדי‏ הממשלה,‏ שאמורים‏ להוות‏ מופת‏ ודוגמא‏ לנגישות,‏ מעבירים‏ מסר‏ לשאר ‏הגופים ‏המחויבים ‏בהנגשה, ‏לפיו ‏אין‏ משמעות‏ לחובה‏ לעמוד‏ במועד‏ הסיום‏ הקבוע ‏בחוק‏ וזה‏ שווה‏ כקליפת‏ השום".‏

הם תיאור מצב אבסורדי בו "בפועל,‏ בזמן‏ שבמגזר ‏הפרטי‏ כבר‏ הוטלו‏ קנסות ‏בגין‏ חוסר ‏נגישות, ‏המשך ‏דחיית‏ המועד ‏בו אמורים ‏המבנים ‏המשמשים ‏את‏ משרדי ‏הממשלה ‏להיות ‏מונגשים,‏ מעביר ‏מסר ‏הפוך ‏ופסול ‏לציבור".

עוד בחוק: העסקת בעלי מוגבלויות בחברות ממשלתיות ושיפור האכיפה

לצד הדחייה, מוצע בתזכיר החוק להגדיל את ייצוג העובדים עם מוגבלות בקרב מעסיקים ציבוריים גדולים. על פי החוק, גוף ציבורי המעסיק מאה עובדים ומעלה מחויב לפעול להעסקת לפחות 5% עובדים עם "מוגבלות משמעותית". עם זאת, התיקון לא חל עד כה על חברות ממשלתיות, וכעת הוחלט להחיל אותו גם עליהן. על פי דוח הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שפורסם השנה, בשנת 2019 רק 60% מהמגזר הציבורי עמד ביעד הייצוג של אנשים עם מוגבלות - 5% מהעובדים לפחות.

כמו כן, מוצע בחוק לאפשר לנציבות להטיל קנסות, וכן להרחיב את האפשרויות שלה לייצג אדם בתביעות הנוגעות לנגישות למקום ציבורי או שירות ציבורי. עד כה, האכיפה של חוק ששוויון אנשים עם מוגבלויות היתה רק באמצעות הליך מנהלי-פלילי.

"מניעת האפשרות של הנציבות לייצג אדם בתביעות שעניינן הפליה או היעדר נגישות בקשר למקום ציבורי או שירות ציבורי, גם כאשר מדובר בשירותים ציבוריים ומקומות ציבוריים באחריות גוף ממשלתי או גוף ציבורי אחר, יוצרת חסם בנגישות לצדק של אנשים עם מוגבלות", הוסבר בתזכיר החוק.

האפשרויות של הנציבות לייצג אדם בנושאי נגישות למקום ציבורי יורחבו. ביה"מ בי-ם (צילום: ראובן קסטרו)

בארגונים מברכים על השינויים אך אומרים כי אינם מספקים, ושיש להעניק לנציבות עצמאות ויותר סמכויות. כך למשל, כתבו בהערות כי "למרות ‏חובת‏ הייצוג‏ ההולם,‏‏ המגזר ‏הציבורי,‏ שאמור‏ לשמש ‏דוגמא‏ לציבור,‏ רחוק‏ מעמידה‏ בחובותיו.‏‏ לנציבות‏ שוויון‏ זכויות ‏לאנשים ‏עם ‏מוגבלות ‏אין ‏‏סמכות‏ וכוח,‏ בחוק‏ ובפועל, ‏לאכוף ‏את‏ חובות ‏הייצוג ‏ההולם ‏בקרב‏ משרדי ‏הממשלה, ‏יחידות ‏הסמך ‏וחלק ‏מהמעסיקים ‏הציבוריים, ‏אשר ‏מצויים ‏תחת ‏תחום ‏אחריותה ‏של ‏נציבות‏ שירות ‏המדינה, ‏לה ‏יש ‏סמכויות ‏מצומצמות ‏יותר ‏ואשר ‏עצמאותה ‏ויכולתה ‏לפעול ‏נגד ‏מעסיקים ‏אלה ‏אף ‏יותר‏ מוגבלת‏ מזו ‏של ‏הנציבות".‏

ממשרד האוצר נמסר: "החשב הכללי נוקט בכל הפעולות הנדרשות ומקדיש משאבים ניכרים לטובת קידום הנגשת מבני הממשלה, בלוחות הזמנים המהירים ביותר האפשריים. עד כה הונגשו מרבית המבנים המחויבים בהנגשה- מעל 800 מבנים, כ-30 מבנים נוספים צפויים להיות מונגשים עד סוף השנה, והיתר מצויים בשלבים כאלה ואחרים של הנגשה. יצוין כי כל פרויקט שקיבל את האישורים מגופי התכנון מקודם על ידי האגף בלוחות זמנים מהירים, הארכת המועד לגבי מיעוט המבנים נדרשת מסיבות שונות, ובראשן עיכובים בהליכים סטטוטוריים ובקבלת אישורים, והמגבלות במשק בעקבות משבר הקורונה שהשפיעו על התקדמות פרויקטי ההנגשה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully