משרד התחבורה נגד אפליקציות התשלום במוניות: "לא תהיה אפשרות לפיקוח"

משרד התחבורה העלה הילוך במאבקו (שלישי) נגד אפליקציות התשלום במוניות במסגרת דיון בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת. זאת, ברקע האיסור שהוטל על חברת "יאנגו" להפעיל את שירות FIX.

במרכז המאבק, השירות שמציעות האפליקציות לנוסע לקבל מחיר מוסכם מראש באמצעות אלגוריתם חישוב של מסלול נסיעה מומלץ וזמן הנסיעה בדומה ל-Waze' ותמחור של שני אלו. באם מסכים הנוסע לתמחור נשלחת הקריאה לנהגי המוניות.

על פי החוק, וזו העמדה שהציגו נציגי המחלקה המשפטית של משרד התחבורה בדיון, נהג מונית מחויב להפעיל מונה בכל נסיעה ולגבות תשלום רק על פי המונה. אולם לצד החוק, מאפשרת המדינה לגופים להתקשר עם חברת מוניות במה שמכונה "מחיר מוסכם מראש לנסיעות קבועות" ולקבוע תעריפים מוסכמים מראש. ב"יאנגו" ניצלו את האפשרות הזו כדי להחתים נוסעים על הסכם לפני הנסיעות במחיר המוסכם מראש. אולם על משרד התחבורה ההתחכמות הזו לא מקובלת.

כבר בחודש מאי הודיע משרד התחבורה לחברת יאנגו כי עליה לחדול מהפעלת השירות, וכשזו המשיכה להציע אותו זימן המשרד מספר נהגים שעבדו עם האפליקציה לחקירה. "בתום חקירת כל הנהגים, כמו גם הגורמים הרלוונטיים המעורבים בעניין, יועבר החומר בעניינם למחלקת התביעות במשרד התחבורה ולאחריה יוחלט על המשך ההליכים המשפטיים כנגד החברה", נמסר ממשרד התחבורה בתגובה.

החשש של משרד התחבורה, כפי שהוסבר לחברי הוועדה על ידי עו"ד מיטל סלע-דונגי מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה, הוא שאם יתיר המשרד את גביית המחיר המוסכם מראש, בעתיד לא ניתן יהיה למנוע מקרים של הפקעת מחירים, מכיוון שלצרכן לא תעמוד האפשרות לדעת אם המחיר אינו גבוה מזה שהיה משלם לו היה משתמש במונה.

ואולם, שירות כזה בדיוק מפעיל משרד התחבורה בעצמו כיום באתר של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית המאפשר הזנת מוצא ויעד וקבלת מחיר משוער. חיוב של מפעילת האפליקציות לשלב את המחיר ה"רשמי" לצד זה שלה יאפשר ללקוחות לקבל את התמונה המלאה, זאת אם המטרה היא להיטיב עם הלקוחות ונהגי המונית כמובן. יתרה מזאת, דווקא האפליקציות שמאפשרות לתעד בפירוט כל מסלול נסיעה, המרחק, הזמן שארכה יאפשרו בקרה, פיקוח ואפשרות לבצע בירור במקרה של חשש להפקעה. בוודאי הרבה יותר טוב ממערך הפיקוח הנוכחי של משרד התחבורה המתבסס על פקחים, שם, נציגת המשרד הודתה כי מספרם לא גדול ו"אכן, אין דרך לדעת שלא תתקיים הפקעת מחירים".

בדיון עלו התנגדויות לשימוש באפליקציות הנסיעה החדשות. ח"כ שרן השכל (הליכוד) טענה כי כניסת האפליקציות תייצר חוסר שוויון בין נהגים שעושים בהן שימוש לבין אלו שלא.

יהודה בראור, יושב ראש ארגון נהגי המוניות הארצי התנגד בחריפות לאפשר את כניסת אמצעי התשלום הדיגיטליים. "כל אפשרות לנסיעה שלא דרך המונה היא אסון לענף המוניות. ברגע שיפתח השוק לאפליקציות יכנסו גם שירותים כמו אובר, יאנגו וכל השירותים האלו שישאירו את הרכב הפרטי במקומו", אמר בראור בדיון. לדבריו, "אנחנו לא מתנגדים לאפליקציות, שיקבלו את הנסיעות, שיתנו הצעת מחיר, אבל המונה הוא המחסום לכל מחיר הוגן בין הנוסע לנהג, זה הדבר הנכון ביותר שעשתה ישראל מאז קום המדינה. לישראל ויסכן את כל ענף המוניות. המונה הוא הדבר הנכון ביותר, ומה אם האפליקציה שנתנה מחיר קבוע מראש תשלח את הנהג דרך הפקקים והנהג יפסיד?".

לעומת זאת, בקרב הנהגים שמצדדים באפליקציות היו קולות אחרים. אשר עוז, מקים איגוד נהגי המוניות שחברתו עובדת מעל לשנה עם מחיר קבוע מראש, אמר כי לא התבצעה ולו נסיעה אחת בה הנוסע שילם יותר.

בשיחה עם וואלה! NEWS אמר עוז כי "מבחינתם אין התנגדות להמשך השימוש במונה לטובת אותן אוכלוסיות שאינן מחזיקות באפליקציה או עושות בה שימוש, אולם כל מה שהם מבקשים הוא לאפשר את אפשרות הבחירה לנהג ולנוסע, שנהנים שניהם משירות טוב יותר". לדבריו, "הנהגים אמנם מרוויחים פחות על כל נסיעה במחיר זול יותר דרך האפליקציה וגם משלמים למפעילת האפליקציה, אבל נהנים מהאפשרות לקבל 'ביטוח' בדמות נסיעה נוספת סמוך ליעד וכך להבטיח רציפות עבודה".

"יש מלחמה בין האפליקציות לבין חברות המונים ואת המחיר משלמים הנהגים", אמר עוז, כשהוא מתייחס לכוונת משרד התחבורה לחייב את נהגי המוניות להכניס לשימוש את המונה החדש שמאפשר נסיעות שיתופיות, זאת כשנה לאחר שמונה חדש אחר נכנס לשימוש. "אנחנו לא נגד המהלך הזה, אבל היום כבר קיימות חברות שעושות נסיעות שיתופיות במחיר קבוע מראש ובעל החברה עצמה אומר זאת בעצמו שהם לא הצליחו להיכנס לשוק עם המוצר הזה, אנשים בישראל לא אוהבים את זה".

מנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, אמר כי בעלי העניין זומנו והוסבר להם כי יש צורך להתקדם לעידן הדיגיטלי. "למשרד התחבורה אינטרס שהמוניות יתפקדו ולהקל על עומסי התנועה, ששרת התחבורה עוסקת בנושא והנחתה לקדם אותו ויש צורך להפוך את מוניות הספיישל לכלי שמסיע נסיעות שיתופיות", אמר. עוד הוסיף מלכה כי "שהמשרד עובד על מודל של נסיעה שיתופית. אולם גם לבקשת יו"ר הועדה, הוא לא יכול לומר מתי יציג המשרד פתרון או מתווה לשילוב אפשרויות התשלום מראש".

יו"ר הוועדה, יעקב מרגי, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קוראת להקים צוות חשיבה שייתן מענה לכלל הצרכים בסוגיית המוניות, הן של הצרכן והן של הנהג. "צריך שתהיה הוגנות והגינות", אמר. כמו כן, דרש ח"כ מרגי ממשרד התחבורה להגיש נייר עמדה בסוגיה של הסדרת ענף המוניות עד ל-1 באפריל 2021 ולאחריו יתקיים בוועדה דיון נוסף בנושא.

נציגי "יאנגו", שנעדרו מהדיון בשל ההליכים המשפטיים שמנהל משרד התחבורה נגדם, מסרו כי "החקיקה הקיימת מתבססת על חוקים משנות ה-60, השנה היא 2020, יש כל כך הרבה החדשנות והגיע הזמן שמדינת ישראל, אומת הסטארט אפ, תתקדם לעתיד גם בענף המוניות. בכל מקום בענף התחבורה, אפשרי לדעת מראש את המחיר, בין אם בנסיעה שיתופית באמצעות שירות ,Bubble, בנסיעה ברכבת, בטיסה במטוס - למה הדבר לא אפשרי גם במונית?".

לדבריהם, "במחקר מעמיק שביצענו, גילינו כי שני שליש מנוסעי המוניות יעדיפו נסיעה במחיר קבוע וידוע מראש על פני נסיעה עם מונה. נוסף על כך ולא פחות חשוב - 40% מאלו שאינם משתמשים כמעט במוניות, העידו כי יש סיכוי גבוה כי ישתמשו במוניות במידה ויהיו במחיר קבוע וידוע מראש". הם הוסיפו כי "אנו קוראים לכנסת, לשרת התחבורה מירי רגב, למשרד התחבורה, ולמנכ"ל המשרד ולשרת התחבורה מירי רגב לתת יד לקדמה ולשנות את החקיקה".