כ-300 אלף תלמידי כיתות ה'-ו' חזרו הבוקר (שלישי) לספסל הלימודים, למרות התנגדות משרד הבריאות ולאחר יותר מחודשיים בבית. על פי מתווה משרד החינוך, הלימודים יתקיימו לפחות שלושה ימים בשבוע בבתי ספר, בקפסולות קבועות וללא מעבר בין הקבוצות.
שר החינוך יואב גלנט ביקר הבוקר בבית הספר היסודי יצחק שדה בכפר סבא. "זה יום חג למערכת החינוך", הכריז. "אני מקווה שאנחנו נצליח להיות במצב הזה לאורך כל השנה. ההישג הזה הוא הישג אדיר עבור התלמידים. אני רוצה להודות מקרב לב למורים ולמנהלים המצטיינים שלנו שעושים עבודה נפלאה. כולם מאוד מסורים ומאוד אחראים. אני משוכנע שבכוחות משותפים נצליח להתקדם ולדאוג לכך שלילדים שלנו יהיה את הטוב ביותר". בנוסף, גלנט שב על רצונו לקיים לימודים במשך חופשת חנוכה.
לקריאה נוספת בנושא
במסיבת עיתונאים לרגל פתיחת השנה, אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין כי "להגיע היום לבית ספר ולראות ילדים בכיתות ה'-ו' חוזרים ללימודים זה מחמם את הלב. עוד יותר משמח זה לראות את הבדיקות לכל ילד והסכמת ההורים לעשות את זה ולא ראינו ילד אחד בוכה".
לדבריו, "הנגיף לא מתחשב בסולם הערכים שלנו ואי אפשר לפתוח הכל. דרשתי שאם פותחים את מערכת החינוך, נפתח אותה בהדרגה ואחרי שנפתח אותה לא יהיו עוד הקלות. בחודש הקרוב נהיה עסוקים בפתיחת מערכת החינוך ולא בשום דבר אחר. נכון, יש פיילוטים בקניונים, אבל זה מה שיהיה כרגע". הוא הוסיף כי "כשקיבלנו את ההחלטה הנתונים היו יותר טובים, ולקחנו את זה בחשבון. הנתונים מאוד לא טובים, אבל אנחנו מקווים שהדברים לא יהיו בתוך בית הספר".
ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש, הסביר על הדרך בה יתבצעו הבדיקות הנרחבות. "הבדיקות יעשו בשני צורות. הראשונה תהיה דיגום עדין, והשנייה - על ידי מטושים. אני קורא לצוותי ההוראה וההורים לשתף פעולה עם הבדיקות האלו. אנחנו יודעים שבתי הספר הם בבואה על התחלואה בכל הרשות", אמר.
הממונה הוסיף: "צריך לתת לרשויות יותר סמכויות ויותר כלים. אנחנו צריכים לאזן בין הסמכויות של הרשויות לבין המדיניות שלנו לטובת הסמכויות של הרשויות. אני לא נביא ואני לא יודע מתי נגיע לסגר, אנחנו עושים הכל כדי לא להגיע לשם".
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד טענה כי הדבר החשוב ביותר בפיילוט הבדיקות הוא שהן אינן מחייבות. "אנחנו מקבלים ילדים במצב לא פשוט מבחינה חברתית, נפשית ולימודית", הוסיפה.
מרב נורובטי, מנהלת בית הספר בכפר סבא שבו גלנט ביקר, סיפרה על חזרתם של תלמידי כיתות ה'-ו'. "אני חושבת שהילדים נרגשים לא פחות מאיתנו", אמרה. "כל כך התגעגענו אליהם, הם מוסיפים לנו גוון וצבע לבית הספר שהיה חסר הרבה מאוד זמן. אני שמחה שאתם פה ילדים אהובים שלנו, נמשיך את הדרך שהתחלנו טוב יותר".
אדם, תלמיד כיתה ה', תיאר כי החזרה לבית הספר היא "הרגשה קצת שונה אחרי שהיינו הרבה זמן בזום. התגעגעתי בעיקר להיפגש עם כל החברים ביחד".
גם תמר, תלמידת כיתה ו', אמרה כי התגעגעה במיוחד לחבריה לכיתה. לדבריה, "אני מאוד מתרגשת לחזור ללימודים, במיוחד לחברים שלא פגשתי הרבה זמן, ולחזור לשגרה קצת יותר נורמלית ממה שהיה עכשיו".
המחנכת של תמר, מירב זרחוביץ', סיפרה כי היא "נרגשת לפגוש ולראות את הרגליים של התלמידים סוף כל סוף, ולהמשיך את התליך שהתחלנו ולעשות כיף".
של קרן פרברוב, מנהלת בית הספר גיבורי ישראל בתל אביב, תיארה "בוקר של התרגשות עצומה". פרברוב אמרה כי "קיבלנו את הבוגרים שלנו בהנחיה של מנחה המזמין אותם בברכת ברוכים השבים בשטיח אדום, מוסיקה משמחת, כאשר הצעירים אוחזים בידם שלטים של ברכות. הורי ההנהגה הכינו מראש שי לכל בוגר, ערכת אלכוג'ל ומסיכה עם ברכה. בכיתות חיכתה להם הפתעה, סרטון ערוך מראש מההורים והצוות החינוכי. קשה היה לפספס את דמעות השמחה בעיני ההורים התלמידים והמורים".
לפי מתווה היציאה מהסגר השני, תלמידי כיתות ה'-ו' היו אמורים לחזור ללימודים ב-15 בנובמבר, ואולם בשל העלייה ברמת תחלואה בממשלה החליטו להמתין עם חזרתם. בינתיים, בשבועיים האחרונים מקדם ההדבקה המשיך לעלות ואף חצה את רף ה-1, מצב שמצביע על התפשטות המחלה.
על פי החלטת קבינט הקורונה הלילה, בשבועיים הקרובים תיפתח כל מערכת החינוך, מכיתות א'-י"ב, בערים עם תחלואה נמוכה ועל פי המתווה שהציג משרד החינוך. לפי המתווה שגיבש משרד החינוך, תלמידי התיכונים ישובו ללימודים ביום ראשון הקרוב, ושבוע לאחר מכן, ב-6 בדצמבר, ישובו תלמידי חטיבות הביניים. בנוסף לכך, היקף הבדיקות לתלמידים ולצוותי הוראה יוגדל משמעותית.
לא מעט לחץ ציבורי הופעל על מקבלי ההחלטות שהתמהמהו עם קבלת ההחלטות לגבי החזרה של מערכת החינוך, בעוד חלק מהפעילות העסקית של המשק חזרה לשגרה. עיקר הביקורת הציבורית מתייחסת להשפעות הרגשיות והחברתיות של השהייה הממושכת בבית ולמידה מרחוק שהתבררה כפחות יעילה במרבית המקרים. מאז תחילת הסגר הראשון במרץ תלמידי כיתות ה'-ו' לומדים מרחוק, למעט הפוגה לחודש וחצי במאי ויוני ושבועיים בספטמבר.
רשויות מקומיות רבות כבר הודיעו שהצליחו לתת על חשבונן יום או יומיים נוספים, כך שהילדים ילמדו ארבעה או חמישה ימים בשבוע. במצב כזה, הרשויות החלשות נשארות מאחור, ועקב היעדר מרחבים מתאימים לא יוכלו להיצמד לתכנית הרשויות החזקות.
חלוקת כל כיתה לשתי קפסולות מצריכה יותר כיתות לימוד, ובחלק מבתי ספר מצאו פתרונות יצירתיים במבנים עירוניים בשיתוף עם רשויות מקומיות. "הכשרנו את כל המקומות האפשריים בית הספר, כולל החדר שלי, כולל החדר של היועצת החינוכית שהוכשרו לכיתות", מספרת ענבל סיטון, מנהלת בית ספר עופרים בשכונת הר חומה בירושלים.
"נערכנו לחמישה ימים בשבוע. נקבל את פניהם בכניסה לבית ספר, תלמידי השכבות הנמוכות יותר נרתמו והכינו להם שלטים. זה הולך להיות מאוד מרגש, אחרי חודשיים שהם בבית. אנחנו רוצים להפוך את האתגר להזדמנות. אני מאוד מאמינה שהיו חייבים להחזיר את הכיתות ה'-ו', זה חלק מצרכים בסיסיים, כמו לפתוח סופרמרקט או חנות בגדים. אנחנו מאוד שמחים, חיכינו לזה המון זמן", מוסיפה סיטון.
לגבי "מפתח החשיפה", לפיו כל מורה יוכל ללמד בארבע קבוצות לכל היותר, סיטון פחות אופטימית: "זה אומר ששמים דגש על מקצועות הליבה - עברית, מתמטיקה וחשבון. לפני זה היה לנו מנעד רחב של מקצועות".
איתי קנטור, מנהל בית הספר היסודי פעמונים ברעננה, מודה כי החזרה של כיתות ה'-ו' מהווה אתגר עבור מנהלי בתי ספר יסודיים בשל מגבלות המתווה. עם זאת, לדבריו, מדובר בדבר הכרחי. "גם התלמידים הטובים הלכו לנו לאיבוד בזום. פחות מתחברים, או מתחברים עם מצלמות סגורות. זה זועק לשמיים. הנשירה כבר לא סמויה. הבנו שאם לא נחזיר אותם כמה שיותר מהר זה יכול להוביל לאסון".
לדבריו, מדובר בתקופה מאתגרת. "כל המנהלים וכל אנשי החינוך מבינים שהמקום של הילדים הוא בבית הספר. ולכן, כמו לוליינים טובים, אנחנו עושים את כל מה שאפשר העיקר להביא אותם לבית הספר. לא משנה באיזה מרחב ובאיזה אופן אבל העיקר שיגיעו - לראות אותם", אמר.
בבית הספר בניהולו של קנטור הצליחו להגיע לארבעה ימי למידה בשבוע. הוא מסביר כי "התלמידים ילמדו שלושה ימים בבית הספר ועוד יום אחד באמצעות הרשות התלמידים יגיעו ללמוד במבנה החטיבה שבמקרה צמוד אלינו. ברעננה פתחו את כל המבנים העירוניים - המתנ"סים, מבני החטיבה ועוד".
"אחד הדברים ששונים השנה זהו המקום שנתנו לרשויות בתוך המאבק הזה. ברגע שהרשות לקחה על עצמה את האחריות להחזיר את התלמידים לכמה שיותר ימים ופתחה את כל המרחבים הציבוריים זה הפך את העבודה שלנו ליותר פשוטה", הוסיף. "ההורים גם מבינים שאנחנו עושים את המקסימום, זה לא אידיאלי, אבל במסגרת המתווה זה המקסימום שניתן להוציא".
מלבד מקום למידה פיזי, קנטור מציין אתגר מרכזי נוסף שעומד בפני מנהלי בתי הספר - כוח אדם. "גם מבחינת הכמות וגם מבחינת האיכות. אני לא מכיר את האנשים, את רובם. כשאני מגייס עוזר הוראה מבחוץ, מריאיון קצר אני לא יכול להבין אם בן אדם מסוגל להחזיק לי קפסולה".
"ההתמודדות עם הלימודים שלה חיבלה במערכת היחסים שלנו"
הורים רבים נרגשים מהחזרה של ילדיהם למסגרות, שמאפשרת להם גם להתפנות יותר לעבודה. היות ומדובר בילדים בני 10-12 שמצד אחד יכולים להישאר לבד בבית, אך עדיין זקוקים לליווי מבוגר. לדברי מ', אימא לילדה בכיתה ה' מבית ספר בעיר מודיעין, "אני מרגישה שמחה ורגועה שהילדה שלי חוזרת לבית ספר. ההתמודדות היום-יומית עם הלימודים שלה הייתה לי קשה וחיבלה במערכת היחסים שלנו".
חלק מהתלמידים נהנו מתקופת הקורונה וכלל לא מודעים לדאגות הוריהם. כך למשל איתן גיטלין, תלמיד כיתת ו' בבית הספר ארן שבתל אביב מספר כי הוא "לא בעד החזרה". הוא מסביר כי "יותר נוח לי בבית. אני בעד הזום כי אפשר לעשות מיוט אול (mute all) וכך להשתיק רעשי רקע. אני כן מצפה לחזור לחברים".