נשיא המדינה ראובן ריבלין הזהיר הבוקר (שני) מפני ההשלכות שעלולות להיגרם לצעירים ממשבר הקורונה, לקראת כינוס קבינט הקורונה שצפוי לדון שוב בשלבי היציאה מהסגר. לדבריו, החינוך הוא אחד התחומים שנפגעו בצורה הקשה ביותר המשבר הנוכחי.
"מי באמת יודע איפה נמצאים התלמידים, כמה מהם אין ידם משגת בכלל לקנות מחשב, כמה מתקשים להתחבר מרחוק, מהי איכות הלמידה, והאם ילדינו לא הולכים לאיבוד ברשתות החברתיות חשופים ופגיעים לתחושת הבדידות?", אמר ריבלין בפתח ועידת החינוך של אולפנות בני עקיבא ומקור ראשון. "על כף המאזניים של הקורונה הכרענו כי פיקוח נפש קודם לכיתה. את המחיר אנו משלמים בתחומים רבים: כלכלה, תרבות, ספורט, העולם הדתי והמשפחה. אבל יותר מהכל - בחינוך".
הוא המשיך: "רוב תלמידי ישראל לא למדו באופן סדיר כבר יותר משמונה חודשים, אולי להוציא הבלחות קצרות לכיתה ומשם לסגר בחזרה. הם לא ראו באמת את עיני המורים, שלא לדבר על החיים החברתיים שנגזלו מילדינו. זהו מחיר כבד, כבד מנשוא".
אל תפספס
לדברי ריבלין, "המורכבות היא עצומה ודווקא בשל המורכבות הזו המשימה שלכם, המורות והמורים, מקבלת משנה חשיבות. מול הכאוס אתם עומדים ומנסים לייצב את הספינה - אתם המחזיקים את כל התלמידים, ובמיוחד את החלשים שבהם".
הנשיא גם התריע מפני ההשלכות ארוכות הטווח של משבר הקורונה. "התקופה עלולה להרחיב את הפערים בין תלמידי הערים המבוססות לבין תלמידי היישובים החלשים", אמר. "יש רק כח אחד שבידו לעמוד מול התרחבות הפערים, ואלו אתם - מנהיגי החינוך. זוהי משימה קשה, אך אנחנו חייבים לעמוד בה. אין דבר אחר ואין ברירה אחרת, למורות ולמורים הנמצאים בחזית- אתם התקווה היחידה שלנו, אנחנו וילידנו סומכים עליכם. העתיד הוא בידיכם, היו ברוכים ועשו מלאכתכם נאמנה כפי שאתם יודעים".
שר החינוך יואב גלנט שנשא גם הוא דברים בוועידה, טען כי מערכת החינוך צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות. "החינוך הוא שמקנה את הכח האנושי למדינת ישראל, ולכן אנחנו חייבים להחזיר את מערכת החינוך לפעולה", אמר.
הוא התייחס גם להתפרצות הגל השני מאז פתיחת שנת הלימודים, וטען שמקורה של העלייה בתחלואה הוא לא במערכת החינוך. "בואו נזכור את העובדות, באוגוסט הייתה שורה של אירועים - מסיבות וחתונות - וזה העלה את התחלואה. גני הילדים פתוחים חודש - אין שם עלייה בתחלואה. אין עלייה גם בכמות הגננות החולות. בכיתות א'-ד' יש עלייה מינורית והם פתוחים שבועיים. דווקא בכיתות י'-י"א יש עלייה בתחלואה, אז מה ניתן ללמוד מזה?".
"ב-1 ליולי הגעתי למשרדי הממשלה, אמרתי יש לי תכנית, נחצה את הכיתות לחצי החל מגני הילדים", הוסיף גלנט. "באו אלי אנשי הבריאות, אמרו לי 'לא צריך, מיותר. תבזבזו כסף'. אמרו לי עד כיתה ד' לא צריך קפסולות. יש לי מכתבים שהם מתנגדים לזה. לא יבש הדיו מהעניין הזה ואומרים הכל משתנה".
שר החינוף הוסיף כי "אנחנו הגענו למתווה. המתווה אומר שאת כיתות א'-ב' נעביר למתוכנות מלאה ולא יהיה ערבוב בצהרון. כיתות ה'-ו' וי"א -י"ב, יחזרו לכמה ימים בקפסולות". הוא הוסיף כי "לגבי העיתוי צריכה להיות הכרעה".
"היה פה משא שהפך את התלמידים שלנו למפיצי הקורונה. היה גל תקשורתי. לא יודע מי מתדרך מאחורי הקלעים ומה הוא אומר", תקף גלנט. "כשאני מסתכל על דברים אני רואה מדינות כמו באירופה שהן מבינות בבריאות ושם כעיקרון ערכי קבעו שלמרות הסגר מערכת החינוך פתוחה".
במקביל לוועידה, ועדת הקורונה בכנסת דנה בהשלכות סגירת מערכת החינוך על בני הנוער. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, אמרה כי "היום אנחנו דנים בבני נוער ששכחו אותם בבית כבר כמה חודשים, שהם לא נספרים כבר הרבה מאד זמן, הם אפילו הספיקו לעלות כיתה בזמן הזה מבלי שירגישו, נמאס להם להיות קובייה על המסך כי זה כבר מה שהם".
"חודשים ארוכים שהם מחוץ למסגרת וגוררים את הדיונים בעניינים משבוע לשבוע ואף אחד לא לחוץ - כולם בסדר עם זה", הוסיפה שאשא-ביטון. "אפשר לפתוח את מערכת החינוך בצורה זהירה ואחראית היה לנו מספיק זמן להיערך לזה- אפילו אם לימודים במשמרות, בקפסולות. לא יקרה כלום אם יצטמצמו הלימודים, חברים יש הרבה מאוד פתרונות".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם) אמרה כי "על הממשלה להתעורר אחרי כל הדיונים שהיא עושה שעות על גבי שעות ללא שום מסקנה, יש להפסיק לכלוא ילדים בבית שממילא מרגישים בסיר לחץ, זה לא מוסרי ולא הגיוני".
יו"ר מועצת התלמידים הארצית, איתי קוריטרו, אמר כי מתקיימות המון הפגנות של בני נוער שקוראות לחזור לבית ספר. "למה אני אומר את זה? זה מראה כמה אנחנו לא יכולים יותר. יש שני סיכונים: בריאותי-פיזי ובריאותי-נפשית, זה נראה שבמשך שמונה חודשים מתעלמים מהסיכון הבריאותי נפשי", אמר קוריטרו. "רמ"ה פרסמו ש-400 אלף תלמידים התחברו לפחות מחצי מהשיעורים בזום זו נשירה של אחד מארבעה תלמידים. מסרבים להחזיר אותנו למסגרת שבה יש שליטה על האופן שבו אנחנו נפגשים- להיפגש זה צורך חיוני ולא מותרות".
"אנחנו הצענו לקבינט מתווה שמאפשר להחזיר שלושה וארבעה ימים את התיכונים והחטיבות - אנחנו רואים עלייה באובדנות בקרב בני נוער בשטח. אין לנו שום יכולת להכיל את הדבר הזה", הוסיף. לדבריו, "זה עניין של סדר עדיפויות. איך זה יכול להיות שהמסחר יכול וצריך להיפתח בכל מחיר אבל מערכת החינוך לא? אין שום עדות לזה שהילדים הם מקדם התחלואה - אנחנו לא איזה מפלצת וצריך להפסיק לעשות לנו דמוניזציה".
ברקע העלייה בתחלואה ובשיעור החיוביים, קבינט הקורונה יתכנס היום בשעה 16:00 להמשך הדיון על הטלת עוצר לילי ופתיחת מרכזי הקניות הפתוחים. זאת, לאחר שהדיון שהתקיים אתמול במשך שעות ארוכות הסתיים ללא החלטות.