בצל משבר הקורונה, בחודשים האחרונים מתנהל מאבק של זכיינים מול עיריית הרצליה, בנושא תשלומי השכירות וההוצאות בתקופה שבה העסקים היו סגורים. הזכיינים, ששוכרים מהעירייה נכסים כמו מסעדות בפארקים, וקיוסקים בבתי ספר או בחופי ים, דורשים מהעירייה להגיע עמם להסדר. זאת, לטענתם, על רקע סירובה של החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה, ובראשה סגנית ראש העיר עופרה בל, לנהל עמם דיון ולמצוא נוסחה שתיטיב עם הצדדים - בניגוד להחלטת מועצת העיר.
זכיינים שנאלצו לסגור את עסקיהם בשל מגבלות הקורונה בחודשי האביב והקיץ, נמצאים כבר תקופה ארוכה ללא פתרון. החברה העירונית מתעקשת לקבל את תשלומי השכירות, למרות המצב הכלכלי הקשה שבו הם נמצאים, ובניגוד להצהרות ראש העיר משה פדלון כי העירייה מתגייסת לסייע לאזרחים ולעסקים שנפגעו מהמשבר במקום המדינה.
בסוף חודש מאי האחרון החברה העירונית הודיעה לזכיינים כי אלו שעסקיהם שנשארו פתוחים לאורך המשבר הקורונה יאלצו לשלם את דמי השכירות. עם זאת, אמרה כי תוותר על התשלום למי שסגר את עסקיו, בתמורה להעברת המענקים שהם מקבלים מהמדינה לחברה העירונית.
לקריאה נוספת בנושא
"כחלק מראיית חברתנו את עצמה כגוף ציבורי אחראי, בחנו בכובד ראש את נושא תשלום דמי השכירות לגופים השוכרים מסעדות וקיוסקים מאת חברתנו", כתב מנכ"ל החברה העירונית בהרצליה עופר מור. "החברה החליטה כי יינתן פטור מתשלום שכירות למשך חודשיים רק למסעדות או קיוסקים שנסגרו ולא פעלו במשך כל תקופת המשבר".
עוד נכתב כי "היה וגורמים שייהנו מהפטור יזכו לקבלת תשלומים מהמדינה כפיצוי בשל משבר הקורונה - אזי סכום ההטבה ישולם לידי חברתנו מיד עם קבלת הפיצוי מהמדינה".
"זו מציאות קיצונית, צריך להעמיד את הזכיינים על הרגליים"
זכיינים בהרצליה חוששים להתבטא בנושא, משום שאינם רוצים לפגוע בהתקשרויות שלהם בעתיד מול העירייה. יחד עם זאת, הם מדגישים כי במסגרת עסקיהם בוצעו השקעות והתאמות לטובת זכייה במכרזי העירייה הנאמדים במאות אלפי שקלים - עוד לפני הוצאות השכירות. לרוב מדובר בעסקים עונתיים שנהנים מהכנסות באביב ובקיץ, חודשים בהם נותרו סגורים בשל הקורונה.
אסף קצין, בעל זיכיון להפעלת שתי מסעדות בחוף הים בהרצליה, "פלורה" ו"דנה פוינט", נאבק בעירייה כדי לקיים מולה הסדר שתואם את משבר הקורונה. "זו תקופה מאוד קשה. החורף מתקרב, והקושי הגדול ביותר הוא שלצערנו המציאות לא הולכת להשתנות, לפחות בתקופה הקרובה", אומר קצין. "כרגע כולם מבינים שאנחנו בפתחו של סגר שלישי".
הוא מוסיף כי "אנחנו נמצאים בתוך מציאות קיצונית. צריך לשנות את ההסכם בין העירייה לזכיינים באופן שיתאים למציאות, כמו שעשתה עיריית תל אביב ורשויות אחרות, או כפי שנעשה במכרזים של משרד הביטחון ורשות שדות התעופה". לדבריו של קצין, "יש מנעד רחב של חברות גדולות במשק וגופים ממשלתיים שמבינים שאנחנו חווים משבר שלא היה כדוגמתו. אותן חברות מבינות שכדאי לאפשר לזכיינים לעמוד על הרגליים יש לשנות את ההסכם בהתאם לנסיבות".
"אנחנו לא עובדים כבר חמישה חודשים, היכולת להפעיל את העסקים לא מתממשת. יש לנו התחייבויות של מיליוני שקלים לצדדים שלישיים, לספקים, ולבנקים. אם היינו יודעים שיום אחד ב-2020 ניכנס למציאות קיצונית כזו ולא נעבוד במשך תקופה ארוכה, לא היינו משקיעים כל כך הרבה כסף במתחמים האלה", טוען קצין. "מן הראוי שבפן הערכי והמשפטי, על העירייה היה לעשות הכול כדי לאפשר לזכיינים, למשפחותיהם ולמאות עובדים - לא לחיות בחוסר ודאות כאוטי כזה שבו אנחנו חיים".
"חשנו כאב גדול, חוסר אונים ותסכול"
קצין, יליד הרצליה, התאכזב מכך שדווקא בשעת משבר העירייה מפנה עורף לעסקים שמפתחים אותה. "האופן שבו מתנהלת כלפינו החברה העירונית בראשות הגברת עופר בל הוא אגרסיבי, בלי שום ערבות הדדית, וללא חמלה", הוא אומר. "זה בא לידי ביטוי בכך שהיא לא מוכנה להיפגש ולדון איתנו. אנחנו נמצאים במשבר כל כך קיצוני והיא מסתתרת מאחורי נימוקים משפטיים".
"בחודשים הראשונים פנינו להקפיא תשלומים. לא נתנו לנו תשובות חד משמעויות, משכו אותנו, תעתעו בנו. הסבירו לנו שעלינו להעביר התחייבות כתובה, שבין אם נעבוד ובין אם לא - ניאלץ לשלם עד לסוף השנה", מתאר קצין את ההידברות מול העירייה. לדבריו, "אחרי חודשיים וחצי מורטי עצבים, החברה העירונית העבירה לנו מכתב שבגין התקופה שבה לא הפעלנו את העסק לא נצטרך לשלם שכירות. עם זאת, את הפיצויים שקיבלנו מהמדינה נצטרך לשלם להם חזרה. חשנו כאב גדול, חוסר אונים, אטימות ותסכול".
לקראת הסגר השני הזכיינים הגיעו שוב למצב של חוסר אונים, וקצין מתאר כיצד ישבו בראש השנה וחיכו לתשובה מהעירייה. "במקום להגיד לזכיין 'שתהיה לך שנה טובה, אתה פטור מתשלומי שכירות עד להודעה חדשה', הם אומרים לנו: 'נדחה, אבל בתמורה לזה - תשלמו על התקופה שהייתם סגורים'".
לעומת הרצליה, בתל אביב דווקא הגיעו להסדר דומה עם הזכיינים בעיר. העייריה שיגרה מכתב לכל זכייני החוף, 13 במספר, והודיעה להם כי בתקופת הסגר הם לא ישלמו דמי שכירות, וכי לכולם תוארך תקופת ההפעלה לפי החוזים שלהם. זאת, כדי למזער הפסדים ולפצות אותם בגין התקופה בהם לא יכלו לעבוד. ההסכמים בתל אביב הם לעשר שנים, לעומת הרצליה בה תקופת הזיכיון הסטנדרטית היא חמש.
אייל פביאן, חבר מועצת העיר בהרצליה ודירקטור בחברה העירונית לפיתוח תיירות, ביקש כמה פעמים לקיים דיון בדירקטוריון בנושא. אולם בקשתו נדחתה, מבלי שהוסבר לו מדוע.
הפקח דרש פינוי ציוד מהעסק: "הוראה מלמעלה"
בסוף השבוע הראשון של נובמבר, הגיע פקח לביתו של קצין בדרישה שיפנה את הציוד שלו מהחוף. הציוד הכולל גופי תאורה, משטח למעבר נכים ושולחנות. זאת, למרות שהעסק סגור ומדובר בציוד שקיבל היתרים בתחילת ההתקשרות מול העירייה.
"אין להם הסבר למה, אלה תשתיות שקיימות שם כבר שלוש שנים מאז שהתחלתי להפעיל את העסק. קיבלתי מהם אישורים להניח את התשתיות הללו", הוא אומר. "אני במצוקה, אין לי הכנסות, ובזמן שאני מנהל מאבק מגיע אליי פקח הביתה ואני צריך למצוא את עצמי במצב שבו אשתי מתקשרת בפחד על כך שיש שוטר שרוצה לתת לי דרישת פינוי. למה לבוא אלי הביתה?".
עו"ד שלומי שניידר שמייצג את אסף קצין, אומר כי החברה העירונית הרצליה מפעילה את אגף הפיקוח לצורך הרתעה. "העירייה משתמשת בכוחה, בזמן שהוא ואחרים מנסים להגיע עמם לשיח", אומר עו"ד שניידר. "אחרי ששלחו מכתבים לקבל את המענקים וטלפונים לשלם שכירויות, עכשיו שולחים פקחים לבתים בזמן שבעלי העסקים לא עובדים ומדממים".
לדבריו, "התואנה בדוח שהציוד מפריע לתנועת האנשים היא אבסורדית. אלו תשתיות שמקיימות את העסק ואי אפשר להפעיל אותו ללא גופי תאורה, והוא קיבל עליהם אישורים במכרז".
בהקלטה שהגיעה לידי וואלה! NEWS, נשמע פקח העירייה אומר שמדובר בהנחיות שהתקבלו מהדרג הבכיר, והוא לא יודע מה הנימוקים לפינוי. "זו הדרישה מראש העיר, המנכ"ל, כל החבר'ה. זה מה שהעבירו לי, אנחנו הסמכות האוכפת", נשמע אומר הפקח בהקלטה. "תפנה להנהלה. כל מה שיש פה - הדקים האלה, השמשיות הלבנות, הזולות האלה - צריך לפרק".
בהקלטה נשמע הזכיין משיב לו כי "כל מה שיש לי פה זה במסגרת הסיכומים וההיתרים שעופר מור נתן לי עוד בתחילת ההתקשרות לפני שלוש שנים, ולפיה עבדתי. גם ככה בתקופת הסגר הזה אנחנו לא יכולים לעבוד, איך אפשר לצפות שמחר העסק הזה ייפתח ואני אוכל לארח פה אנשים אם לוקחים לי את גופי התאורה?".
הפקח הסביר שמדובר בהוראה מלמעלה. "אפילו אם אני חושב שאתה צודק, אני לא מעורה בפרטים האלה. אם אני לא מקבל מהם הוראה שקיבלת אישור והשארת את זה ככה - אנחנו ניתן דוחות. אני צריך לקבל מהמנהלים הנחיה על סמך הסיכום שאתה תעשה איתם. אני לא סמכות, אני מבין את כל מה שאמרת".
הזכיין ענה לו כי "איך אפשר לצפות מאדם, ביום אחד בתקופת הסגר לבוא ולקחת את כל הציוד? מאיפה יש לי את היכולות הכלכליות ללכת ולהביא אנשי מקצוע שיפרקו לי את הדברים האלה?". הפקח חזר על דבריו: "תדבר עם מנהל הפיקוח. אני לא יכול להגיד לך שאתה צודק ושתשאיר את זה, אין לי סמכות. לך עם ההתראה שקיבלת ודבר עם מנהלי הפיקוח או עם עופר מור ותסדר את זה. אני רק עשיתי את העבודה שלי, אני לא מחליט".
"התקבלו החלטות ללא אישור או דיון"
מאיה כץ, יו"ר האופוזיציה וסגנית ראש העיר לשעבר, סיפרה איך החברה העירונית דחתה את כל ההצעות שניסו להעביר במועצת העיר להגעה להסדר מול הזכיינים. "כבר מתחילת הקורונה בחודש מרץ, הבנו שמצוקת בעלי העסקים צריכה לעמוד לנגד עינינו, באותה המידה שמצוקתם של התושבים בעיר נמצאת לנגד עינינו", היא אומרת. "פנינו באמצעות מועצת העיר לקיום דיון בנושא שהתוצאות שלו היו הקמת וועדה שתבחן ותוביל מתווה לבעלי העסקים, הזכיינים שזכו במכרזי הפעלה של העירייה".
היא מוסיפה כי "לאורך כל התקופה אנחנו שומעים על 'העזרה הגדולה' של ראש העירייה לבעלי העסקים בעיר, בפועל אנחנו כבר אחרי סגר שני, כל ההצעות שהוצעו על ידי כמה חברי מועצה ובאמצעות כמה דיונים נדחו בשל סיבות לא ברורות על ידי סגנית ראש העירייה עפרה בל, שבמסגרת תפקידה מכהנת גם כיו"ר החברה לפיתוח התיירות. גברת בל רק מוסיפה קשיים לעסקים שנמצאים בסמכותה ברצועת החוף ובסופו של דבר התנהלותה הכושלת עשויה להוביל אותם לפשיטת רגל. אנחנו גם עדים לכך שדין אחד אינו דינו של אחר וזה מעלה תהיות ושאלות סביב תהליך קבלת ההחלטות שלה".
לדבריה, "שום מתווה רציני שנועד לפתור את הקשיים הכלכליים שאיתם מתמודדים הזכיינים לא הובא לדירקטוריון החברה או מועצת העירייה, התקבלו החלטות על ידה ללא אישור וסמכות הדירקטוריון וגם ללא דיון במועצת העיר".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה לטענות כי היא פעלה להקל עם העסקים בתקופת משבר הקורונה. "עיריית הרצליה והחברה העירונית לפיתוח התיירות בעיר ממודעות לאתגרים שמציב משבר הקורונה, ובהתאם לכך, במהלך הגל הראשון ניתן פטור מלא מדמי שכירות לזכייני חוף הים לתקופה של חודשיים בעלות של מאות אלפי שקלים", נמסר.
"בנוסף, הורחב שטח הזיכיון לצורך הצבת כיסאות ושולחנות ב-20% נוספים מעבר לשטח הזיכיון המקורי. כך שכל טענה בעניין חוסר מענה או מתן פתרון חלקי אינה במקומה, ומצער שהתלונה כוללת פרטים בלתי מדויקים", הוסיפו בעירייה. "התנהלות העירייה והחברה העירונית בתקופה זאת היא בהתאם למדיניות העירונית שגובשה ביחס להקלות לעסקים, ובנוסף להקלות בארנונה שניתנו ממילא לכלל העסקים. אנו מאחלים לכלל העסקים בריאות שלמה וחזרה מהירה לשגרה".
מעופרה בל נמסר בתגובה כי "עיריית הרצליה פטרה את הזכיינים מחודשיים דמי שכירות וכן מקיימת מולם מגעים רציניים ובתום לב כל העת. הזכיינים 'שכחו' לציין כי נתבקשו להעביר מסמכים מסוימים, המהותיים לבקשתם, אך לא עשו כן במשך יותר מחודש, והחברה העירונית ממתינה למסמכים לצורך הצעה".
לגבי הדיון בדירקטוריון בסוגייה, הוסיפה בל כי "הרי שזה יתקיים לאחר שתגובש הצעת הסדר שתהא מבוססת על נתונים בדוקים ותוך הבנת משמעויות הרוחב של כל החלטה כאמור".