התנגשות באיראן, ריכוך עם הפלסטינים: מערכת הביטחון נערכת ליום שאחרי טראמפ

הבחירות לנשיאות ארצות הברית העסיקו לא מעט את ראשי מערכת הביטחון. זאת, בשל ההשפעה הישירה של הממשל האמריקני על מדינות המזרח התיכון, ארגוני הטרור השוררים באזור וכן על מפת האינטרסים הכוללת של ישראל. כעת, עם היבחרו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית, ועל אף שייכנס רשמית לבית הלבן רק בסוף ינואר, תשומת לבה של המערכת תתרכז בו.

לאחר שיינתן האות מירושלים, הדרג המדיני ובכירי מערכת הביטחון יחלו בסדרת שיחות עם המעגל הקרוב של ביידן, בניסיון לקדם תהליכים בוערים וסדר יום עם אנשי הממשל הנכנס. בבסיס הקריה בתל אביב רואים בנקודת הזמן הזו אפשרות לשפר את מעמדה של ישראל.

במרכז תשומת הלב והדאגה הישראלית, מכיוונה של טהראן עומדים משטר האייתוללות והסכם הגרעין מ-2015. במאי 2018 הודיע הנשיא אמריקני דונלד טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מההסכם עליו חתם קודמו בתפקיד ברק אובמה, והשיב בלחץ ישראל את הסנקציות שהוסרו במסגרתו.

הניסיונות של ממשל טראמפ לקדם משא ומתן לא צלחו. לכן, בטהרן, בירושלים ובוושינגטון המתינו לתוצאות הבחירות כדי לראות אם טראמפ ייבחר ויטיל על איראן חבילת סנקציות נוספות - או לחילופין תתגלה פרגמטיות כלפי האיראנים והקלה עמם כדי לקדם דיאלוג. אפשרות נוספת הייתה התנגשות צבאית לצד משא ומתן. משנבחר ביידן לנשיא, סימני השאלה התרבו.

לאורך הקמפיין ביידן לא התבטא באופן ברור בעניין איראן, למעט מאמר עמום מאוד שכתב בנושא ופורסם ברשת CNN. לפי הערכות בישראל, יועציו של ביידן מתכוונים להטיל סנקציות נוספות על איראן במידה שיסרבו לדיאלוג. גורמים במערכת הביטחון טוענים כי הזמן דוחק, משום שבכל חודש שעובר, האיראנים מתקרבים לייצור פצצת גרעין.

ישראל תדרוש מביידן את הגברת הסנקציות והצרת צעדי המשטר הקיצוני. ואם יחליטו בוושינגטון ללכת להסכם - הסעיפים בו, בניגוד להסכם משנת 2015, יהיו ברורים בכל הנוגע להעשרת אורניום באופן שימנע מטהראן מסלול צבאי. כמו כן, יוגבר הפיקוח הבינלאומי על המתקנים, ולא תהיה התעלמות מפרויקט הטילים הבליסטיים לטווח של אלפי קילומטרים. בהסכם מסוג זה יתנו גם מימון טרור במזרח התיכון והברחות נשק.

במערכת הביטחון טוענים כי על רקע המתח סביב סוגיית הגרעין, מחזיק ראש המוסד יוסי כהן קשרים ענפים עם גורמים במפלגה הדמוקרטית המקורבים לביידן, ומוגדרים כבעלי השפעה. לכן, לא מן הנמנע שכבר בזמן הקרוב יקיים כהן דיאלוג עם אנשי ביידן בסוגיה בוערת זו, ולא ימתין לכניסתו של הנשיא החדש לתפקיד.

אחרי העברת השגרירות מתל אביב לירושלים תחת ממשל טראמפ, וגיבוי כמעט מוחלט לצעדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחבי יהודה ושומרון, היחסים מול הרשות הפלסטינית הידרדרו. כל אלו הובילו לסירוב עקבי של יו"ר הרשות אבו מאזן להיפגש עם הנשיא המכהן, בניסיון לקדם דיאלוג מול ישראל. טראמפ, הנעלב, הגיב בסנקציות כלכליות, וכעת בישראל קיים חשש שעם כניסתו של ביידן לחדר הסגלגל יחול שינוי מדיניות בעל השלכות ביטחונית והליכים מפרי איזון.

בשטחי יהודה ושומרון ישנה תחושת מרירות מהעברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, ומחתימת הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערביות מאחורי גבה של הרשות וללא מעורבותה. אם ייחתמו הסכמים חדשים מול מדינות נוספות, הדבר עשוי להגביר את המתח הקיים בין הצדדים. באופן כללי, שינויים קיצוניים במדיניות הממשל עלולים להבעיר את השטח ולהביא לגל של טרור עממי נוסף לקראת הבחירות ברשות הפלסטינית בחצי השנה הקרובה.

ביידן מעורב ובקיא מאוד בתהליכים המדיניים מול הרשות הפלסטינית, ובעבר חלק פומבית על מהלכים חד-צדדיים שביצע נתניהו ביהודה ושומרון. לאחרונה, ובמסגרת הקמפיין, התבטאה בסוגיה הפלסטינית קמלה האריס, סגניתו של ביידן, ואמרה כי במזרח ירושלים תיפתח קונסוליה ויוחזר הסיוע הכלכלי לפלסטינים.

לכן, על פי ההערכות, המעגל הקרוב של ביידן יתייחס כבר בראשית כהונתו לסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת, במיוחד כשברקע ממשלת נתניהו לא הורידה את האופציה לסיפוח ביהודה ושומרון, ומנגד אבו מאזן ביטל את התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל באופן שמקשה על ניהול השגרה והיציבות בגדה המערבית.

גורמים במערכת הביטחון טוענים כי הרשות הפלסטינית לא תצליח להחזיק לאורך זמן בסירובה לקבל את כספי המיסים שישראל מעבירה לה, ומתוכם מקזזת את כספי האסירים. בנוסף, אמרו כי הרשות לא תעמוד בתשלום משכורות לעשרות אלפי פקידים ואנשי מנגנוני הביטחון. הגורמים העלו חשש ממחאה פלסטינית אלימה - שתכוון גם נגד ישראל.

האינטרסים הישראליים ברחבי סוריה וסביבתה באים לידי ביטוי בכמה מישורים. הבולט שבהם הוא חופש הפעולה של צה"ל, שלפי פרסומים זרים תוקף יעדי טרור של חיזבאללה וג'יהאד אסלאמי ומנסה לסכל תהליכי התבססות של איראן ברחבי סוריה. כל זאת בגיבוי מלא של ממשל טראמפ.

בהתאמה מלאה למדיניות ישראלית זו, ולאחר בקשה מפורשת מירושלים, הנחה טראמפ להשאיר כוח צבאי אמריקני משמעותי במשולש אל-טאנף בגבול ירדן-סוריה-עיראק שעל אדמת סוריה. השארת הכוח האמריקני מסייעת לישראל למנוע הברחות נשק, ומקשה על איראן להתבסס בסוריה.

במערכת הביטחון מאמינים שהגיבוי מצד ממשל ביידן יימשך, משום שיש לצעד זה משקל קריטי מול רוסיה, שפועלת מתוך סוריה להגנה וייצוב משטרו של הנשיא בשאר אסד.

ממשל טראמפ, בעידוד הדרג המדיני והמודיעין הישראלי, הטיל סנקציות משמעותיות ביותר על השלוחה החזקה ביותר של האיראנים בלבנון - חיזבאללה. הממשל הצר את צעדי מנהיגי הארגון השיעי, פעיליו ופעילותו הכלכלית.

במערכת הביטחון מתכוונים לבקש את הגברת הלחץ על ארגון חיזבאללה, שגם בימים אלו עסוק בייצור טילים מדויקים על אדמת לבנון. כמו כן, לארצות הברית יש חלק משמעותי מאוד בתיווך משא ומתן בין ישראל ולבנון לקביעת הגבול הימי והמרחב הכלכלי של המדינות.

אם ישכילו במשרד הביטחון ובצה"ל לחדול מהמלחמה במשרד האוצר, ויגיעו להסכמה על מתווה התשלום לרכש מטוסי קרב ותדלוק, מסוקי תובלה כבדים וחימושים מתקדמים - בחודשים הקרובים ייחתם ההסכם עם האמריקנים.

בצה"ל יש גורמים שרואים בנקודת הזמן הזו הזדמנות מעולה לכך שממשל ביידן יצהיר על מחויבותו לביטחון ישראל, בהמשך להסכם שנחתם במשרד ההגנה האמריקני תחת ממשל טראמפ. בנוסף לכך, במערכת הביטחון כבר נערכים לקדם אינטרסים נוספים, ובהם הסדרה של מכירת נשק שובר איזון במזרח התיכון למדינות שעשויות לרכוש את מטוסי החמקן (פרט לאיחוד האמירויות - א"ב).

לפי ההערכות במערכת הביטחון, ביידן יאשרר את ההסכמים הקיימים. עם זאת, לפי גורמים במשרד הביטחון, בקרוב מאוד ינסו לקדם דיונים עם האמריקנים על חתימת הסכם הסיוע הביטחוני שאמור להסתיים בשנת 2028. בישראל מקווים להגדלת הסיוע וקבלת היתרים לרכש של חימושים וכלי טיס שעד כה לא נמכרו למדינות זרות.