במזרח התיכון דרוכים לקראת תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית, וההכרזה על המועמד הזוכה - דונלד טראמפ או ג'ו ביידן. לזהות הנשיא הנבחר ישנה השפעה גדולה על האזור, והמדינות שנמצאות בחוסר ודאות מתמודדות עם דילמות ואתגרים, העולים בין היתר בעקבות נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, בחריין וסודאן.
האיראנים מודאגים ממצבם הכלכלי ופרויקט הגרעין, ובסוריה מחכים להבין אם יהיה שינוי בדינמיקה האזורית. ברצועת עזה חוששים שישראל תקבל רוח גבית לצעדים חד-צדדיים, וברשות הפלסטינית - שם מגדירים את טראמפ "הסיוט הכי הגדול" - מקווים לשנות מדיניות.
איראן
איראן בהחלט מחכה לתוצאות הבחירות בארצות הברית. במערכת הביטחון חלוקים אם המשטר בטהראן מעדיף את ביידן כנשיא לעומת טראמפ. ביידן עלול להמתין תקופה אחרי הבחירות על מנת להכריע על הצעדים שנוחים בראייתו לארצות הברית, כשהסיכוי לחזור להסכם הגרעין שביטל טראמפ הוא גדול. עם זאת, ייתכן שבאיראן מעדיפים שהנשיא המכהן ייבחר מחדש, וזאת משום שקיים סיכוי גדול מאוד שהוא ייפתח עבורם ערוץ למשא ומתן.
לצד זאת, במשטר האייתוללות חוששים שסירוב למדיניות של טראמפ יוביל אותם להתנגשות צבאית ישירה, ורק אחר כך לתהליך של משא ומתן והסכם. משום שהוא נתפס בעיניהם כבלתי צפוי, יצירתי ואמיץ - כפי שבא לידי ביטוי בסיכול הממוקד של קאסם סולימאני - הם נרתעים מהמחשבה שטראמפ ייבחר בשנית או שייאלצו להילחם בו בצורה ישירה.
בהתאם לאסטרטגיה שהוביל סולימאני, איראן מבססת את כוחותיה בסוריה, עיראק, לבנון, תימן ומקומות נוספים, באופן שמאיים גם על מדינת ישראל. איומים אלו אף היו חלק מהתרגיל המטכ"לי שקיים צה"ל בשבוע שעבר - "חץ קטלני".
הבחירות בארצות הברית הן אירוע דרמטי מבחינת האיראנים, שחוששים מאוד לפרויקט הגרעין ולכלכלתם המקרטעת. לפי הערכת גורמי ביטחון בישראל, הם לא יוכלו לשרוד עוד חבילות סנקציות כלכליות מצד האמריקנים.
גם נרמול היחסים בין ישראל למדינות הערביות השונות הוא תהליך חדש שמדאיג את האיראנים, ולא רק מבחינת הפלסטינים שנדחקו הצידה. המשמעות היא שהחלוקה למדינות היא כבר לפי אינטרסים גיאוגרפיים או של זרמים שיעיים וסוניים, אלא חלוקה על בסיס אינטרסים כלכליים, אך לא פחות גם אנטי-איראניים. לפי הערכות במערכת הביטחון, הדבר מכרסם בכוחה של איראן במזרח התיכון ומעורר דאגה גדולה מאוד בקרב משטר האייתולות ועלול להאיץ תהליכים אחרים כמו הסכמים עם המערב או להיפך - הידרדרות המצב הביטחוני ופיגועים באמצעות שליחים או פעולות צבאיות באופן ישיר.
בישראל מעריכים כי דרכי הפעולה בטהראן יתקבלו רק אחרי ההכרעה בבחירות בארצות הברית. במערכת הביטחון הבהירו בעת האחרונה כמה פעמים כי ישראל חייבת להיות מעורבת מקרוב ולהשפיע על כל משא ומתן אזורי, בוודאי מול איראן.
לבנון
על חיזבאללה מופעל מכבש לחצים בינלאומי, בזמן שהמצב הכלכלי והפוליטי של הארגון בפרט ולבנון בכלל הוא קשה ביותר. זאת, בין היתר בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות, הרשעתו של בכיר בארגון בהתנקשות ראש הממשלה הלבנוני רפיק חרירי על ידי בית הדין בהאג וכן הסנקציות מצד ארצות הברית.
גורמי ביטחון מעריכים כי מאז חיסולו של סולימאני על ידי האמריקנים, מזכ"ל הארגון חסן נסראללה מרגיש הרבה יותר בנוח לפעול במרחב, ופחות מחויב לאג'נדה האיראנית. זאת, משום שמערכת היחסים בינו לבין סולימאני התקיימה על בסיס הערכה הדדית גדולה מאוד, אך גם חשש. בעוד שמחליפו של בפיקוד על כוחות קודס, איסמעיל קהאני, רחוק מלהיכנס לנעליו.
סוריה
נשיא סוריה, בשאר אסד, עסוק בייצוב הביטחון והכלכלה של המדינה. הוא נדרש לבצע לחימה בקני טרור, אך כדי להשיב על עתיד האזור ממתינים בדמשק ובמוסקבה להתפתחויות במערכת הבחירות בארצות הברית ולהכרזה על המועמד הזוכה לנשיאות. הם מחכים לראות אם יהיה זה שוב טראמפ, או דווקא ביידן שיביא עמו תפיסה אחרת למזרח התיכון באופן שישפיע על הדינמיקה האזורית.
יהודה ושומרון
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ממשיך להחזיק את הקלפים קרוב לחזה ולא לחשוף את כוונותיו לקראת הבחירות בארצות הברית. אבו מאזן ממתין לראות מי ייבחר כדי לדעת אם הוא משנה מדיניות ופונה לערוצים אחרים.
בשלב זה מוגדר טראמפ כ"סיוט הגדול ביותר" של הרשות הפלסטינית, בפרט אחרי נרמול היחסים והסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין וסודאן. ברשות הפלסטינית חוששים מאוד מתהליך של הסכמי שלום נוספים באופן שידחוק אותם עוד יותר לפינה, ויהפוך את האסטרטגיה שלהם ללא רלוונטית.
רצועת עזה
הבחירות בארצות הברית מעלות חשש כי זכייתו של טראמפ לכהונה שנייה תעניק לישראל רוח גבית לנקוט בצעדים מרחיקי לכת ואף חד-צדדיים נגד הפלסטינים ברצועת עזה.
בשל כך, מנהיג חמאס יחיא סינוואר נוקט בגישה מאוד ברורה, ומעמיד קודם כל את האינטרס של רצועת עזה ורק לאחר מכן את רצונות הגדה המערבית. מכאן, שחמאס לא בהכרח ימהר לנקוט בפעולות טרור על רקע התרחשויות מדיניות שלא משפיעות בצורה ישירה על רצועת עזה.