הרמטכ"ל אביב כוכבי ומפקד חיל הים האלוף אליהו שרביט ביטלו בשבוע שעבר ברגע האחרון טיסה למספנת "קיל" בגרמניה, שהפכה למדינה אדומה עקב התפשטות הקורונה, כדי להשתתף בטקס מסירת ספינת המגן הראשונה לידי צה"ל מתוך ארבע ספינות סער 6 שרכשה ישראל. במהלך הטקס, הוחלף דגל הספינה לדגל ישראל והיא הועברה באופן רשמי לידי מפקדי חיל הים.
לאחר סדרת הפלגות שיתקיימו בשבועות הקרובים באזור גרמניה לצורכי תפעול, בחינה ודיוק המערכות יחד עם גיבוש הצוות המקצועי, היא תפליג לעבר ישראל ותעגון במספר נמלים לצורכי אספקה. עם ההגעה לישראל היא תעבור תהליך שיהפוך אותה למבצעית, ובו יוטמעו 90% ממערכות הספינה תוצרת כחול לבן, למעט תותח ימי בקוטר של 76 מ"מ.
עוד בוואלה!
בספינה, שתהיה חלק ממערך ספינות סער 6 שיגן על אסדות הגז וגבולות מדינת ישראל, ישולבו רשתות, שיאפשרו לה תקשורת עם כלל החילות והזרועות, ובנוסף - כיפת ברזל ימית מבוססת מכ"ם, מערכת "ברק 8" נגד טילי שיוט ואיומים נוספים, טילי ים-ים מדויקים לטווחים ארוכים, יכולות איסוף מתקדמות של מודיעין ימי, יבשתי ואווירי ויכולת נשיאת מסוק "סיהוק" שיסייע לפעול בטווחים רחוקים בהגנה ובהתקפה.
בשונה מגוף הספינה המקורי אותו הציעה החברה הגרמנית, בחיל הים הצליחו לצמצם את השח"ם (שטח חתך מכ"ם) ובכך להקשות על האויב בזיהוי הכלי בלב הים. הספינה, ששוקלת 2,000 טון, כוללת כמאה אנשי צוות ותשרת לפני תוכניות החיל כ-30 שנה.
חל עיכוב של מספר חודשים בקליטת הספינה בחיל הים בגלל משבר הקורונה בגרמניה, ובתוך כך נשמעה גם ביקורת בצה"ל על המהירות שבה התעקש מפקד חיל הים לקלוט את המערכת, למרות פערים טכניים שהתגלו בספינה. לפי גורמים המעורים בתהליך, נכון היה להמתין עם הקליטה למשך זמן נוסף, כדי לצמצם את התקלות והפערים שהתגלו על הספינה, בעיקר כשאין דחיפות ביטחונית גדולה באזור.
הקומנדו הימי של חיזבאללה והאיום על המתקנים האסטרטגיים
במהלך התרגיל המטכ"לי "חץ קטלני" שהסתיים בשבוע שעבר, התמודד חיל הים עם איומים מגוונים ומורכבים. ביניהם בלט הטיל המסוכן ביותר בזירה, טיל "יחונט" שמכרו הרוסים לצבא סוריה. מדובר בטיל שיוט שטס במהירות של כמעט 3 מאך ופוגע במטרות ברדיוס של 300 ק"מ. הטיל טס נמוך וקשה לגילוי. בשלב זה הוא משוגר בקרבת החוף, אך החשש בישראל הוא כי הסורים ירכשו יכולות לשגרו מעומק היבשה באופן שיקשה עוד יותר על הזיהוי שלו.
מאז מלחמת לבנון השנייה, במהלכה שיגר ארגון חיזבאללה טילי C-802 לעבר ספינת סוחר מצרית וספינת הטילים אח"י חנית, הצליח הארגון השיעי להרחיב את ארסנל טילי החוף-ים להיקף תעשייתי. בשונה ממלחמת לבנון השנייה, אז היו לו טילים בודדים, כיום ברשותו טילים בליסטיים מתקדמים.
חיזבאללה הצליח לשפר את מערך גילוי כלי שיט לאורך החופים, לשדרג את יכולות הקומנדו הימי בזרוע הצבאית ולקדם את "דוקטרינת הנחילים" - ריבוי של כלי שיט זעירים או כלי טיס לא מאוישים, שיפעלו בו-זמנית נגד יעדים ישראליים כמו אסדות, חופים וכלי שיט של צה"ל. גם איום הצוללנים מעסיק באופן קבוע את חיל הים בכלל הגזרות.
איום נוסף ניבט מצד האיראנים שפועלים בים האדום. בשל כך הגביר חיל הים את הנוכחות הקבועה בזירת ים סוף וצפונה משם. נוכחות צבאות זרים, דוגמת הצי הרוסי שפועל במרחבי סוריה והמזרח התיכון, מקשה על היכולת של חיל הים לפעול בחשאיות. לפני יותר משנה, לדוגמה, נחשפה צוללת רוסית בפעילות מבצעית של איסוף מודיעין מול חופי ישראל.
בדרום פועלת הזרוע הצבאית של החמאס לפיתוח וייצור כלים תת-מימיים מאוישים, חלקם אוטונומיים, כולל רקטות שיפגעו באסדות או בכלי שיט של חיל הים. לפי חקר ביצועים שנערך בצה"ל מספיק טיל מדויק אחד על מתקנים אסטרטגיים כדי לפגוע בהם באופן הרסני במיוחד. תחת איום זה נמצאים מערכי חשמל, מאגרי דלק אסטרטגיים, מפעלים בינלאומיים, נמל התעופה בן גוריון, בנק הדם ואסדות הגז. חקר הביצועים מצא שכדי לשתק את בתי הזיקוק צריך לשגר לעברם עשרה טילים. חשוב להדגיש שפגיעת טיל באסדה פעילה תביא לפיצוץ מאגר הגז ולהשלכות הרסניות, לכן בעתות חירום ומשבר יכבו את האסדות השונות.
ההתלבטות לגבי הוצאת הצוללות הישנות משירות
בחיל הים מזהירים כי סדר הכוחות הימי זקוק לשדרוג ולתוספת כוח, מאחר שספינות הטילים מסוג "נירית" (ספינות סער 4.5) ותיקות מאוד. כך גם לגבי ספינות סער 5, בנות ה-25 שנה. אמנם באמצעות רכש ספינות המגן מסוג סער 6 גדל סדר הכוחות בכ-30%, אך שאר הספינות ישנות ובחוסר התאמה היקף המשימות שלהם הולך וגדל. למרות שבשנת 2018 הכיר המטה הכללי של צה"ל בכך שחיל הים זקוק ל-25 ספינות, פרט לרכש ספינות המגן צה"ל לא סגר את הפער.
בחודשים הקרובים יסכמו הרמטכ"ל ומפקד חיל הים את המלצתם לדרג המדיני על רכש צוללות נוספות. לצה"ל צוללות מדגם דולפין שהגיעו לישראל בהדרגה החל מאמצע שנות ה-90 ואמורות לפי ההערכות לצאת בהדרגה משירות מבצעי החל מ-2025. הדילמה בצה"ל היא מתי להוציאן משירות והאם לרכוש במקומן שלוש צוללות חדשות.
כיום יש ברשות צה"ל חמש צוללות, ואליהן תתווסף הצוללת החדשה אח"י דרקון, שצפויה להגיע לארץ בשנה הבאה. תהליך רכש צוללות אורך לפחות כעשור, ובחיל טוענים כי הזמן להחלטה על עיתוי הוצאת הצוללות הישנות משירות דוחק, משום שאסור שגיל הצוללות של צה"ל יהיה יותר מ-25 שנה.
המועמדים לתפקיד מפקד חיל הים הבא
בקרוב מאוד יכריע הרמטכ"ל לגבי זהות מפקד חיל הים הבא. בין המועמדים תא"ל דוד סער סלמה, שהחל את דרכו בשייטת 13 וכיום מכהן כראש מטה חיל הים. סלמה נחשב בחיל למפקד דעתן, כריזמטי, עתיר ניסיון מבצעי ופיקודי. המועמד השני הוא תא"ל דרור פרדימן, שהחל את דרכו בשייטת 13 ועליה גם פיקד. בתקופתו קיבל הקומנדו הימי שני צל"שים מהרמטכ"ל על מבצעים מורכבים. פרידמן, פיקד על בסיס אשדוד, היה ראש מספן מודיעין וראש מטה חיל הים וכיום מכהן כסגן מפקד מפקדת עומק.
בחיל הופתעו מהחלטת האלוף שרביט לשלב בהתמודדות מועמד שלישי - תא"ל אייל הראל, מאחר שקורות חייו בשלב זה לא ברי השוואה לשני המתמודדים האחרים. תא"ל הראל החל את דרכו בחיל בקורס חובלים, פיקד על דבור בגזרת גבול לבנון, בעבר היה ראש מספן מודיעין וכיום משמש כראש מספן ים.
בתוך כך, בשבוע שעבר קידם האלוף שרביט שורה של מינויים בחיל הים, דבר שעורר ביקורת בחיל, זאת בשל ההכרעה המתקרבת לגבי זהות מפקד חיל הים הבא, שאמור להיות מעורב בתהליך.