רות דוד עתרה לבג"ץ נגד נציב הביקורת: "הפכתי שם נרדף לשחיתות"

פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, הגישה אתמול (רביעי) עתירה לבג"ץ נגד נציב הביקורת על מערך התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן. דוד דורשת כי רוזן ישנה החלטה שלו שבה נמתחה ביקורת על כך שסגרה בתוך שלושה ימים בלבד "מגה תיק" שהעלה חשדות לשחיתות ברשות המיסים. נגד דוד עומדים כתבי אישום הנוגעים לאירועים הנוגעים לתקופת כהונתה, אחד מהם בגין שיבוש הליכי משפט.

"במשך כל השנים האחרונות הפך שמי דוגמה לשחיתות", כותבת דוד בעתירה. "בכל השנים הללו נעשה לי עוול אישי קשה מנשוא לגבי תפקודי כפרקליטת מחוז, ואני נושאת עוול זה על גבי, שלא בצדק. נכון, אני עומדת לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים, אולם שלושת האישומים המיוחסים לי בכתב האישום אירעו כארבע שנים לאחר פרישתי מהפרקליטות. לצערי, ציבורית, לא עומדת לי חזקת החפות, וגם לא העובדה שאחרי חקירה משטרתית בקשר עם תפקידי כפרקליטת מחוז, לא הוגש נגדי כתב אישום".

החלטתו של הנציב רוזן ניתנה לפני כשלוש שנים, והיא עסקה בתלונה של חושף השחיתויות רפי רותם. האחרון העביר למשטרה ב-2004 מידע שהוביל לחקירה רחבת היקף בחשד לשחיתות ברשות. ב-8 ביולי באותה השנה העביר הפרקליט המלווה בתיק, מנחם מזרחי שמכהן כיום כשופט שלום, חוות דעת נרחבת שאורכה 160 עמודים, ובסיומה המלצה לגנוז את התיק. בתוך ארבעה ימים שכללו גם סוף שבוע, החליטה דוד, כפרקליטת מחוז המרכז דאז, לסגור את התיק.

רוזן תמה כיצד ניתן היה לסגור את התיק בפרק זמן כה קצר - הן על ידי מזרחי והן על ידי דוד, מבלי להתייעץ עם אנשי פרקליטות המדינה. "סבורני שלא ניתן לסגור תיק דוגמת התיק נשוא התלונה, בשיג ושיח בין הפרקליט המטפל לבין פרקליטת המחוז בלבד", כתב בהחלטתו. "ניתן להניח שלו גורם מוסמך בפרקליטות המדינה היה נדרש לנושא, מן הסתם, עמדתו ב'מגה תיק' שכזה לא הייתה מתקבלת בתוך ארבעה ימים, ללא עיון בחומרי חקירה מרכזיים". רוזן ביקר גם את ההחלטה לבער את התיק לאחר סגירתו - כך שלא ניתן לבחון את ההליך, כמו גם את עצם ההחלטה לבער. "אין הדעת סובלת מצב דברים זה", כתב הנציב. הוא מצא את תלונתו של רותם מוצדקת.

דוד, מבקשת מרוזן לשנות גם כמה מקביעותיו שצוינו בהחלטה, וגם את העובדה שתלונתו של רותם נמצאה מוצדקת. "מהשופט המחוזי בדימוס, דוד רוזן, המכהן כנציב הביקורת על מערך התביעה, הייתי מצפה שלא ילך שבי אחר העובדה שמתייחסים אליי כדוגמה לשחיתות, אלא שיבדוק את העובדות לאשורן", כתבה. "בשנים האחרונות הפכתי למרמס ציבורי, ואני טוענת כי כששופט בדימוס מוסיף שמן למדורה, תוך קביעת עובדות שגויות ומופרכות - ראוי שקביעותיו שיבדקו על ידי בית המשפט הגבוה לצדק".

בעתירה טוענת דוד כי רוזן לא פנה אליה כדי לקבל את תגובתה לפני שגיבש את החלטתו. לדבריה, היא ליוותה את החקירה לצד הפרקליט המלווה מזרחי במשך חודשים, לרבות קיום ישיבות עבודה עם הפרקליט המלווה ועם צוות החקירה, עיון בראיות וקריאת הסיכומים של הפרקליט תוך כדי כתיבתם.
רוזן אמנם לא פנה לדוד, אך כן קיבל את תגובתו של פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, שהשיב לו כי "אפשר להניח כי החלטתה של גברת דוד ניתנה מתוך היכרות מעמיקה של התיק, שכן סביר שהייתה שותפה לליווי התיק יחד עם מר מזרחי. טבעם של תיקים שכאלה, שהם מנוהלים מקרוב ובאופן הדוק על ידי פרקליט מחוז". דוד טוענת כי רוזן לא נתן את המשקל הראוי לתגובתו של ניצן, והתייחס אליה כהנחה בלבד.

טענה נוספת שמעלה דוד בעתירה היא כי באותה תקופה לא הייתה לפרקליט מחוז כל חובה להתייעץ עם פרקליט המדינה לפני סגירת תיק כזה. באשר לביעור התיק, היא סבורה שהיה על רוזן לציין מפורשות שלא היה לה באופן אישי כל קשר לכך, שכן התיק בוער שנים אחרי שכבר עזבה את הפרקליטות.

לחיזוק טענותיה צירפה דוד לעתירה תצהיר של סגן-ניצב (בדימוס) אריה אידלמן, שהיה ראש הצוות שחקר את פרשת רשות המסים. אידלמן מצהיר כי "מתחילת החקירה התיק לווה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, על ידי פרקליטת המחוז דוד, שמינתה את עו"ד מנחם מזרחי (היום שופט - ד"ד) לליווי התיק באופן שוטף ורצוף". אידלמן אף מעיד כי גם עדויות העדים והחשודים בתיק הועברו לפרקליטות בזמן אמת, לצד קיומן של ישיבות עדכון במשרדי הפרקליטות. "מסיבה זו לדעתי היה מקום לגניזת התיק מיד עם העברתו לפרקליטות".