שיעור הילדים המועסקים בתעשיית הקקאו המשיך לגדול בעשור האחרון, בניגוד להבטחות החברות הגדולות - כך עולה מדוח שפורסם לבקשת מחלקת העבודה בארצות הברית בשבוע שעבר. לפי הנתונים שנאספו, קרוב למחצית מהילדים בגאנה ובחוף השנהב עובדים במטעים, מרביתם בתנאים מסוכנים. מומחים לנושא בארץ טענו בשיחה לוואלה! NEWS כי החברות לא פועלות בשקיפות מלאה, ואין באפשרותו של הצרכן לדעת את הדרך האמיתית שעובר המוצר עד שמגיע אליו.
הסקירה שערך מכון המחקר "NORC" באוניברסיטת שיקגו בחנה את התקדמות המאבק בעבודת ילדים במטעי הקקאו בשתי המדינות שבמערב אפריקה, המפיקות יותר ממחצית מהתוצר העולמי. מתוצאותיה עלה כי 43% מהילדים בגילאי 17-5 המתגוררים באזורים חקלאיים מועסקים בתנאים מסוכנים, הכוללים פינוי קרקעות, נשיאת משקלים כבדים, חשיפה לכימיקלים, שימוש בחפצים חדים ושעות עבודה ארוכות או עבודה בלילות. זאת בהשוואה ל-30% לפני עשור.
בסך הכול, העריכו החוקרים כי 1.56 מיליון ילדים לוקחים חלק בתעשיית הקקאו ביצואניות הגדולות. משמעות הנתון היא עלייה של 14% לאורך עשור, כך שכמעט כל ילד שני במדינות, 45%, מנוצל לטובת המשך פעילות תעשיית הענק. ברקע הדברים נמצאת דרישה הולכת וגוברת, שהביאה לזינוק של 66% בהיקף הייצור באותה תקופה.
אל תפספס
תעשיית הקקאו בגאנה ובחוף השנהב
- 1.56 מיליון ילדים
- 45% מהילדים בגילאי 17-5
- 43% מועסקים בתנאים מסוכנים
- עלייה של 14% בשיעור הילדים העובדים לאורך עשור
- היקף הייצור - 66% יותר מב-2009
הממצאים העדכניים מעידים על כישלון המאמצים למיגור התופעה, בהם השתתפו לאורך השנים גורמים ממשלתיים וחברות השוקולד עצמן. בתחילת שנות ה-2000 חתמו נציגי החברות המרכזיות בענף - בין היתר מארס, נסטלה והרשי'ז - ונציגי הקונגרס האמריקני על הסכם לסיום עבודת הילדים בחוות הקקאו במערב אפריקה. הצדדים קבעו שישה שלבים בדרך לסטנדרטים אחידים של גידול קקאו ללא עבודת ילדים עד 2005. עם השנים, הבינו כי שורשיה של הבעיה נעוצים עמוק יותר משחשבו - ודחו את היעד שוב ושוב.
ב-2010 כבר הנמיכו ציפיות, והתחייבו יחד עם ממשלות חוף השנהב וגאנה להפחתה של 70% בתוך עשור. אולם הנתונים מראים שגם ביעד זה הן לא עמדו, ושבפועל אירע תהליך הפוך, המעלה שאלות לגבי נכונותן של החברות להקצות משאבים משמעותיים לפתרון הבעיה. הממשלות הכחישו את הנתונים המובאים בדוח העדכני.
לטענת החוקרים, הפתרונות כבר קיימים ורק מחכים ליישום בשטח. במחקר שערכו נמצא כי התערבות חיצונית, המשלבת הספקת חומרי לימוד, סיוע כספי ופרויקטים להעלאת הבטיחות במקום העבודה, מביאה לירידה של 25% בשיעור הילדים המועסקים. כמו כן, הוכחה היעילות של הנגשת בתי ספר, שבלעדיה נאלצים לעתים קרובות ההורים לקחת את ילדיהם עמם למטעים בשל מיקומם הרחוק של המוסדות.
"בדיקה עצמית של תאגידים - לתת לחתול לשמור על השמנת"
ויטה אליאסון, בעלת עסק שמספק שירותי אחריות חברתית לתאגידים, מסבירה בשיחה לוואלה! NEWS על כמה מהגורמים המעכבים את מימוש המטרות. ראשית, היא אומרת כי קיימת מורכבות בפיקוח על הליך הייצור הארוך והמפותל. "הנושא של העסקת ילדים מאוד בעייתי. להגיע לספק הראשון שקוטף את פולי הקקאו זה לא תמיד פשוט, שרשרת האספקה מאוד מורכבת", היא מפרטת. "בשורה התחתונה עושים המון. בתוצאה הסופית יש בעיה עם זה".
לדבריה, לצרכן הישראלי אין דרך לדעת את הדרך שעברו המוצרים עד שהגיעו למדף הסופר, וישנו חוסר האחדה של הקריטריונים למוצר ללא ניצול. "כנראה שהמאמצים לא בהיקף מספק. יש חברות בארץ שעובדות עם ספקים מחו"ל ולא עושות עליהם שום ניטור. אתה לא יכול לדעת איזה מוצר אתה קונה, אין לך מושג אם הוא נאסף על ידי ילדים. יש חברות שכותבות באתר שלהן שהן נותנות העדפה לספקים שעובדים בסחר הוגן. זה 'גרין-ווש' הכי גדול שיכול להיות. הם לא באמת עושים ניטור של שרשרת הייצור, הם לא באמת יודעים מה קורה בה".
אליאסון ממשיכה ומציינת כי "חייבת להיות שקיפות, חוסר שקיפות מייצר את המצב של העסקת ילדים. בכל הסופרים הגדולים שעושים עלינו המון כסף אף אחד לא מנטר את שרשרת האספקה. באנגליה, למשל, יש בכל הסופרים הגדולים תכניות של ניטור ספקים וכל הספקים שלהם מעסיקים בצורה הוגנת".
לבסוף, היא מדגישה כי קיים צד נוסף וקריטי במשוואה. "צריכה להיות מודעות הרבה יותר גדולה מצד הצרכנים בארץ, היא עוד לא מספיק קיימת. כשהדרישה תתחיל להגיע מהצרכנים - אז דברים יתחילו להשתנות", הוסיפה.
נושא המבדקים העצמיים עולה שוב ושוב בהתייחסות לנושא. החברות, רובן ככולן, מצהירות כי הן מוודאות שלא מועסקים ילדים בשרשרת הייצור ומעבירות את האחריות לניצול הלאה לחברות אחרות במדינות עולם שלישי. אולם לטענת המבקרים, הווידוא העצמי אינו מהווה תוקף ממשי, וכל עוד לא נעשה מבדק חיצוני - לא ניתן להתייחס אל החברות כהוגנות.
"מגמה שרואים בעשור האחרון היא מחויבות של תאגידים, לפחות מן הפה לחוץ, להיאבק בתופעות האספקה הנצלנית בשרשראות הייצור. אבל הרבה מהמחקרים מראים שזה לתת לחתול לשמור על השמנת", אמרה לוואלה! NEWS פרופ' הילה שמיר מאוניברסיטת תל אביב, העומדת בראש קבוצת מחקר שעוסקת בסחר בבני אדם.
"לתאגידים יש אינטרס בייצור זול ולכן כשהיוזמות מגיעות מהם הן לרוב לא מובילות לשינוי משמעותי", טענה פרופ' שמיר. "אין להם מנגנוני אכיפה וסנקציות, כמו למשל שהמותג המוביל בתאגיד אומר שלא יעבוד יותר עם ספקים שמגלים אצלם הפרות. מאוד קל לייצר מראית עין של מקום עבודה הגון גם כשהוא לא. במפעל טקסטיל בבנגלדש הייתה התמוטטות שהביאה למוות של מאות עובדות, כשלפני זה פקח בדק ומצא שאין בעיות במקום. לאחר מכן התגלו לא מעט".
עם זאת, היא מבהירה כי השינוי צריך להיעשות בדרך מחושבת. "התהליך הנכון הוא לשנות את צורת ההעסקה, ולא להגיד שלא נעשה יותר עסקים - זה יכול לפגוע מאוד בילדים עליה מבקשים להגן. מחקרים בתחום מראים שהיוזמות הטובות ביותר הן כאלה שמשלבות התארגנות עובדים, אחריות חברתית שמגיעה מהם, ולתת להם אפשרות להתלונן".
יוזמות שונות עלו לאורך השנים בניסיון לגייס את הציבור למאבק ולהפעיל לחץ על התאגידים. בראשן, עומד כיום ארגון הסחר ההוגן העולמי, שהוקם בין היתר במטרה לתת חלופה חיצונית מהימנה למבדקים באמצעות תו תקן קפדני המסמן מוצרים בתעשיות שונות, בהן קפה, תה ושוקולד, ומבטיח כי הם יוצרו ללא ניצול של בני אדם.
רז פרוגל, רכז הקואליציה לקידום סחר הוגן בישראל, סיפר לוואלה! NEWS כי הארגון מבצע פעילות הסברתית בבתי ספר ובקמפוסים ברחבי הארץ כדי להעלות את המודעות לנושא. "כמו שלא היינו נותנים לחברת תרופות לבדוק את התרופות בעצמן - ככה לא ניתן לתת לחברות השוקולד לבדוק את עצמן בנושא כה רגיש", הצטרף לדבריה של שמיר.
"הדוח החמור שהתפרסם השבוע מוכרח לעורר שאלות בראשו של כל הורה שנותן שוקולד לילד שלו. האם השוקולד שהילדים שלנו אוכלים מיוצר מקקאו שנקטף בתנאי עבודת ילדים? האם אנחנו נותנים לכך יד?", הבהיר פרוגל. "שיטת הסחר ההוגן, שבה מובטח לחקלאים מחיר מחייה תמורת הקקאו שלהם, מאפשרת טיפול בשורש הבעיה. אולם התופעות של עבדות ועבודת ילדים חיות ובועטות ורחוקות מסיום. הבטחות חברות השוקולד והקקאו הגדולות לחיסול עבודת הילדים מופרות בכל פעם מחדש, וגם בישראל לא ניתן לקבל הבטחות של התאגידים הגדולים להתקדמות".
מהיכן מגיע השוקולד הישראלי?
החברות הישראליות הכחישו קשר לבעיות שהועלו. נסטלה ציינה כי מקור הקקאו שבמוצריה הוא חוף השנהב, יוניליוור ישראל אמרה כי מוצריה מגיעים הן מחוף השנהב והן מגאנה, ואילו שטראוס סירבה להשיב מהן מדינות המקור של מוצריה. מבין השלוש, יוניליוור הייתה היחידה שהסכימה לענות באיזה סקירה היא משתמשת כדי לוודא את היעדר הניצול במטעים.
מנסטלה נמסר כי "עמדתנו היא כי תעסוקת ילדים היא תופעה שאינה מתקבלת על הדעת. ולכן, נסטלה הינה החברה הראשונה בעולם שהפעילה עוד בשנת 2012 תכנית לניטור ומניעת עבודת ילדים תוך שיתוף עם ספקים וממשלות".
ביוניליוור אמרו כי הם "עוקבים בדאגה אחר התופעה הקשה של העסקת ילדים במטעי הקקאו. בנוסף לעובדה שיוניליוור רוכשת את הקקאו למוצריה ממקורות בני-קיימא, תוך הקפדה על כללים נוקשים האוסרים על העסקת ילדים, אנו מחויבים לעבוד עם שותפינו וספקינו על מנת למגר תופעה זו. מתוך אחריות זו יוניליוור הצטרפה ב-2018 ל'יוזמת הקקאו הבינלאומית' - NGO למיגור התופעה, תוך עבודה צמודה עם ממשלות מקומיות וחברות בתעשייה".
בשטראוס הגיבו כי "החברה רוכשת את חומרי הגלם מחברות מובילות בתחומן. בעת התקשרות עם ספק אנו מוודאים שהוא פועל בהתאם לעקרונות אמנת הקיימות שלנו לרבות הקפדה על העסקה הוגנת".