בעוד שנים לא רבות, ייתכן כי האמזונס כבר לא ייראה כפי שאנחנו מכירים אותו. יערות הגשם המשתרעים על שטח של תשע מדינות מתמודדים עם כריתת עצים ושריפות בממדים הולכים וגוברים. מאחורי התחזית המבהילה עומדת בין היתר תעשיית בשר, לוביסטים והון המחובר לשלטון - וגם קשר ישראלי.
מספר השריפות באמזונס בעלייה. יותר מ-2,500 מוקדים שריפה אותרו בחודש יוני, עלייה של כ-20% בהשוואה לשנה שעברה. בשנה החולפת כילתה האש שטח המקביל ל-1.2 מיליון מגרשי כדורגל. הסיבות העיקריות לאסון האקולוגי הזה הן הצתות מכוונות שנועדו להרוס את היערות לצורכי חקלאות, למשל לגידול בקר או לגידול סויה - גידול שנועד בעיקר להאכלת הבקר.
על פי פרסום בעיתון הגרדיאן בשנה שעברה, שריפות באזורים הקשורים לגידול בקר לבשר התרחשו בתדירות גבוהה פי שלושה יותר מאשר שריפות באזורים אחרים ביערות האמזונס. עוד נמצא כי חלק גדול מהאזורים שבוערים הם אזורים בהם אנשים כבר כרתו את העצים, לרוב באופן בלתי חוקי, והשריפה נועדה על מנת לנקות לחלוטין את השטח לצרכי חקלאות (שיטה הקרויה slash and burn).
תחקיר חדש של גרינפיס ישראל, שמתפרסם כאן לראשונה, חושף איך גם בישראל אנחנו תורמים להרס זה של היערות בברזיל באמצעות ייבוא ומכירה של מוצרי בקר שמקור גידולו הוא באזורים שעברו כריתה ובירוא של יערות גשם. הבשר מגיע למדפים בישראל על ידי יבואנים ישראלים, שמקבלים את אספקתם מענקית המזון הברזילאית השנויה במחלוקת JBS.
מדיניות נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו מעודדת כריתה ושריפות של שטחים נרחבים באמזונס. בחסות משבר הקורונה בולסונארו מנסה לצמצם רגולציה לשמירה על היערות, והמתקפה על הסביבה ועל השבטים הילידים מתעצמת.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, באפריל תועד שר הסביבה הברזילאי, ריקרדו סאלס, חוטא לתפקידו ומנסה לקדם הרס של יערות. כיוון שהתקשורת מדווחת רק על ענייני נגיף הקורונה, הוא אמר, יש לנצל את ההזדמנות ולהעביר שינוי חקיקה ו"רפורמות אינפרא-לגליות" על מנת להקל את הרגולציה הסביבתית. סאלס אף ציין כי בכוונתו לעקוף את הקונגרס הברזילאי בהעברת שינויים אלו.
ההקלטה של סאלס נחשפה בהוראת בית משפט בברזיל. היא מהווה הוכחה כי ממשל בולסונארו ניסה במכוון לנצל את הירידה בכיסוי התקשורתי של ענייני סביבה בצל וירוס הקורונה על מנת להוביל החלשת הרגולציה הסביבתית במטרה לברא את היערות לצרכי חקלאות וכריית מחצבים.
על פי מאמר ב-Nature מפברואר השנה, אין זה מובן מאילו שהאמזונס יישאר כפי שהוא כיום. הרס של 20-25% משטחי האמזונס יוביל לנקודת אל-חזור של האמזונס - נקודה שמתקרבת בצעדי ענק. ב-20 השנים האחרונות, 8% מהיערות אבדו והקצב של האבדן רק גובר. מדענים מעריכים כי אם תמותת העצים תמשיך בקצב הנוכחי, ב-15-10 השנים הקרובות דרום האמזונס יכול להיהפך לסוואנה יבשה במקום אזור טרופי.
לעקוב אחרי הכסף
הגידול בהרס היערות עורר דיון וסערה ציבורית. בעקבות זאת קבוצה של 32 משקיעים מוסדיים - כולל קרנות פנסיה שמנהלות במצטבר נכסים בשווי של יותר מארבעה טריליון דולר - שלחו ביוני מכתב פתוח לסגן נשיא ברזיל המילטון מוראו. המכתב הפציר בממשלת ברזיל להראות מחויבות אמיתית להפסיק את כריתת היערות ולהגן על זכויות שבטים ילידיים. כמה משקיעים אף נפגשו עם סגן נשיא ברזיל מוראו בחודש שעבר ודרשו לראות תוצאות של ירידה בכריתת יערות לפני שיוכלו להשקיע בפרויקטים באמזונס.
הלחץ ממשקיעים על ממשל בולסונארו בסוף יוני הוביל בתחילת יולי להכרזה על איסור שריפות באמזונס ל-120 יום. עם זאת, מדענים מביעים ספק שאיסור זה יהיה יעיל, והדגישו כי השריפות הן סימפטום שנובע ממדיניות של כריתת יערות, ולכן המליצו לטפל בשורש הבעיה.
החברה שעשויה להיפגע יותר מכל ממהלך כזה היא JBS - חברה ברזילאית שנוסדה ב-1953, וכיום היצרנית הגדולה בעולם בחלבון מן החי, בבקר, בעופות ובעורות. החברה מגדלת כ-27 מיליון ראשי בקר, מתוכם כ-12 מיליון בברזיל. לפי גרינפיס, שליש מהבקר של JBS גדל באמזונס. שמה של החברה נקשר בשנים האחרונות לשורה ארוכה של פרשות שחיתות, עבדות מודרנית, הפרת זכויות אדם והרס הסביבה באמזונס.
בולסונארו עצמו מקושר ל-JBS. כך, נחשף בשנה שעברה כי הנשיא ומפלגתו קיבלו כספים בסכום של 200 אלף ריאלים ברזילאיים (כ-35 אלף דולרים) לטובת הקמפיין שלו בשנת 2014.
בעוד ממשל בולסונארו מוביל לפתיחת יער האמזונס לכריתה לצורכי חוות חקלאיות, גידול בקר, כריית מחצבים והפקת נפט, מדענים מקומיים מציעים אלטרנטיבה אחרת - לעודד שיקום ונטיעת יערות. המדענים טוענים כי ניתן להגן על המערכת האקולוגית של היער ועל שבטים ילידיים באמצעות העברת כלכלת המדינה למוצרים המבוססים על עצים טבעיים המספקים בין היתר סופר-פוד כגון גוארנה ואסאי, ומוצרי קוסמטיקה.
הקשר הישראלי
לפי נתונים של משרד החקלאות ב-2018, הרוב המוחלט (80%) מהבשר שנצרך בישראל מיובא. סך הבשר (קפוא ומצונן) המיובא מארגנטינה ומברזיל הוא כ-31 אלף טון, המהווים כ-20% מסך הצריכה הישראלית באותה השנה.
התחקיר של גרינפיס ישראל, בשיתוף גרינפיס ברזיל וגרינפיס אנגליה, מצא כי מוצרי הבקר המועברים לישראל מהווים כ-1.5% מכלל ייצוא הבקר הכולל מברזיל לשאר העולם; עם זאת, כשליש מכמות זו מגיע מהאמזונס. חצי מכלל הבקר שהגיע מברזיל לישראל עובר דרך JBS. ישראל היא יעד הייצוא השלישי בגודלו של מדינת פארה בברזיל בה עובר נהר האמזונס לאורך של כ-800 קילומטרים ובה יערות גשם עבותים, וכן יעד מרכזי של מפעל החברה באזור מראבה - מפעל שלפי תחקיר גרינפיס רוכש בקר מחוות שכורתות את האמזונס באזורי אדמות ילידים, ומעסיקה עובדים בתנאי עבדות מודרנית.
תחקיר גרינפיס חושף כי ענקית המזון JBS קונה בקר מחווה הממוקמת על חורבות יערות גשם בתוך שמורת טבע באמזונס, בשטחים מוגנים שנכרתו באופן בלתי חוקי. אמנם קשה להתחקות על מקור הבקר שהחוות קונות, אך גרינפיס מצאו כי בקר הועבר מחווה בשמורת טבע ספציפית על שטח אדמות שבט ילידים, לחווה אחרת באמצעות משאיות של JBS. זאת על מנת "להלבין" את הבקר, שכן קניית בקר מחוות בשמורות טבע באמזונס אינו חוקי לפי החוק הברזילאי.
לפי גרינפיס, בשמורת הטבע בה מוקמה החווה, כ-94% משטחי היער בשמורה עברו "השתלטות עוינת", כלומר בירוא יערות, מתוכם בשנה האחרונה בלבד נהרס שטח של 120 קמ"ר. גרינפיס התחקו על שרשרת האספקה של חווה זו וגילו כי היעד הסופי של הבקר היה למפעל במראבה, שם כ-15 אלף טון בשר נמכר לשורה של יבואנים ישראליים ומעל ל-9,000 טון נמסר ליבואן ישראלי בשם ש.י.ל.ה.
"כ-5% מייבוא הבשר לישראל ב-2017 מקורו היה בהרס יערות האמזונס", אומרים בגרינפיס ישראל. בארגון מעריכים מניתוח מגמות צריכת הבקר מדרום אמריקה כי במהלך העשור האחרון הייתה צריכת ישראל אחראית לכריתה של לפחות 492 קמ"ר של יערות בדרום אמריקה, שווה ערך לכ-70,286 מגרשי כדורגל וכ-100 מיליון טונות של גזי חממה.
"לבשר זול יש מחיר אקולוגי גבוה"
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי לא רק ברזיל תשלם את המחיר. "זה בלתי נתפס אבל אנחנו בדרך להביא לסופו של יער הגשם הגדול בעולם בתוך שנות דור", אמר. "האמזונס אמנם נשמע אקזוטי ומרוחק אבל לפגיעה בו יש השלכות חמורות על אקלים כדור הארץ ועל המגוון הביולוגי - מדובר בטרגדיה עולמית שתשפיע בין השאר גם על ישראל שנחשבת לנקודה חמה של שינויי האקלים".
גרינפיס ישראל מוחים על כך שהשוק הישראלי שותף להרס יערות האמזונס. "לצריכת הבשר הגבוה של הישראלים יש חלק בלתי מבוטל, בטח ביחס לגודל של ישראל, בהרס העצום הזה ובהפרות הבוטות של זכויות אדם באזור", מוסיף אייקנבאום. "על מנת שנוכל להשאיר לדורות הבאים תנאי מחייה ראויים על פני כדור הארץ וטבע עשיר, וכן לצמצם פליטות גזי חממה אין לנו ברירה אלא לצמצם באופן דרסטי את הצריכה של מוצרים מן החי ולעבור לתזונה מן הצומח. לבשר זול יש מחיר אקולוגי גבוה מאוד".
לדעת ד"ר אייקנבאום יש להוסיף קריטריונים סביבתיים להיתרי הייבוא של מוצרי הבשר לישראל, כאשר הנפקת היתר ייבוא זה הינו כרגע באחריות משרד החקלאות. "אנחנו בישראל יכולים לדרוש משר החקלאות אלון שוסטר לקדם רגולציה שתבטיח כי בקר שמגיע לישראל ומשווק ברשתות המזון לא יהיה קשור להרס יערות", אמר.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "מדינת ישראל חתומה על אמנת המגוון הביולוגי ובהתאם למחויבויותיה רואה חשיבות בהגנה על מערכות אקולוגיות גם ברמה העולמית, זאת על ידי אימוץ רגולציה מתקדמת בעתיד, כולל פיקוח על שרשראות אספקה בהיבטים הסביבתיים".
בהודעת המשרד הוסיפו כי הוא מחשב ומדווח פליטות גזי חממה מפעילות בתחומי ישראל אשר לא כוללות כיום את הסקטור החקלאי, וכן אינו עוקב אחר פליטות מייצור ושינוע מוצרים המיובאים מחו"ל.
משרד החקלאות: "לא בתחום סמכותנו"
ממשרד החקלאות נמסר כי "כל מדינה ריבונית אמונה על החלטות המדיניות של השטחים הפתוחים שבתחומה. חשוב להדגיש כי ההיבטים המוזכרים אינם בתחום הסמכות של משרד החקלאות. משרד החקלאות בוחן את ההיבטים הנמצאים בתחום הסמכות של השירותים הווטרינרים של המשרד: שמירה על בריאות הציבור, שמירה על בריאות בעלי החיים ורווחתם. על מנת לוודא את תקינותם של היבטים מרכזיים אלו, מקיים המשרד קשר רציף עם הרשויות המוסמכות במדינות המייצאות בשר לישראל. רק מדינות העומדות בתקנים הללו מאושרות לייצא לישראל".
מחברת JBS נמסר לגרדיאן בתחילת החודש כתגובה לטענות גרינפיס כי החברה דבקה במדיניות רכש קפדנית ואחראית לכל אורך שרשרת האספקה ומסורה מאוד לנושא של הפסקת בירוא היערות. בנוסף, החברה הדגישה כי היא מובילה את התעשייה בברזיל בפיתוח אמצעי מעקב ושקיפות של כל שלבי שרשרת האספקה של הבקר. "JBS תמשיך להוביל תכניות ויוזמות בחודשים הקרובים על מנת לקדם שינויים משמעותיים", נמסר.
מהיבואן ש.י.ל.ה לא נמסרה תגובה.
הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון