"האלימות מטרידה. כשצעדה לא מתואמת קשה לשמור על שלום המפגינים"

בתחילת חודש אוקטובר, באחת מישיבות קבינט הקורונה, ביקשה המשטרה לקבוע תקנה שתאפשר להיכנס לבתי מגורים ולשטחים פרטיים ללא צו מבית משפט ולבצע אכיפה של תקנות הקורונה. הבקשה נדחתה וזכתה לביקורת ציבורית. החשש מפגיעה בפרטיות התווספה לטענות על אכיפה בררנית ואלימות כלפי מפגינים, שרווחו בשבועות האחרונים. בעוד שבמשטרה טענו כי הדרישה היא כדי לשפר את יכולות האכיפה, בציבור הדרישה נתפסה כחציית קו אדום. הבקשה הזו היא עוד חזית שבה מתנגשים האזרחים והשוטרים במציאות המורכבת שיצר משבר הקורונה.

"אנחנו לא מבקשים סמכויות", מתייחס ראש אגף המבצעים והשיטור במשטרה, ניצב אמנון אלקלעי, לאותה בקשה שנדחתה. "אין לנו עניין להיכנס לבתים של אנשים. אם המחוקק חושב שהפעולה נחוצה כדי למנוע תחלואה, אנחנו צריכים לפעול לפי הדין. ככל שמשרד הבריאות טוען שיש תחלואה מוגברת ושיש אירועים גדולים בחצרות של בתים פרטיים ורוצים ששוטרים ייכנסו, צריך סמכות על פי דין. יש כאן מפגש של זכויות - בין זכות האדם לפרטיות לבין האינטרס החברתי למנוע תחלואה. המטרה שלנו היא למנוע את התפשטות התחלואה והשיקולים שאנחנו שוקלים הם מקצועיים בלבד ולטובת בריאות הציבור".

בריאיון לוואלה! NEWS משיב ניצב אלקלעי לביקורת הציבורית שמופנית כלפי המשטרה בתקופה האחרונה, שיתוף הפעולה הבעייתי עם הרשויות המקומיות, ההכנות לגל השלישי שעלול להתרחש בחורף ולתקופה הארוכה שבה המשטרה מתנהלת ללא מפכ"ל קבוע.

יש ביקורת בציבור על הבלבול וחוסר היכרות מעמיק של ההנחיות מצד השוטרים. הם מבינים את הנדרש מהם? עד כמה זה גורם לחיכוכים עם האזרחים?

"יש לנו הרבה מאוד מפגשים עם אזרחים בשטח. מחודש מרץ ועד היום הוצאנו לשוטרים 55 שינויים בהנחיות לשטח על תקנות חדשות שעודכנו", משיב ניצב אלקלעי. "רמת המגע בין שוטרים לאזרחים נורמטיביים עלתה בצורה דרמטית וזה יוצר גם חיכוכים. רק בסגר השני בדקו השוטרים בשטח כמיליון וחצי איש במסופי המשטרה, זו כמות אדירה. כמות המגע בין שוטר לאזרח עצומה. סרטונים חלקיים של אזרחים שנעצרים לאחר שסירבו להזדהות רצים ברשת, אבל בפועל זה אחוז זניח ביחס לכמות המפגשים בין האזרחים למשטרה, שרובם לא מסתיימים באופן חריג".

אפשר להבין את בלבול האזרחים. מצד אחד רואים בתי ספר סגורים בערים ירוקות, מצד שני תלמודי תורה פתוחים בערים אדומות. הביקורת על אכיפה בררנית ולא שוויונות מצד המשטרה מעוגנת במציאות.

"אנחנו מתאימים את המדיניות והפעילות בהתאם להתרחשויות במועדים, ימים ומצבים שבהם צריך להפעיל שיקול דעת. כאיש מקצוע, אני יודע מה המשמעות של פיזור המון. זה עשוי להביא לנפגעים. המיקוד שלנו באכיפה הוא לפי תחלואה, אנחנו שמים דגש על התקהלויות. אנחנו כל הזמן מקבלים ממשרד הבריאות את מפת התחלואה ולפי זה מתעדפים את פעילות האכיפה שלנו".

ביקורת נוספת שהוטחה היא שהשוטרים לא מכירים את החוק ועוצרים ללא תכלית, כפי שהיה במקרה של הדמות "שושקה" שנעצרה בהפגנה בירושלים.

"אין אמת עובדתית אחת ויש רמות חשד שונות. לפעמים שוטר יכול לעשות טעות עובדתית ולפרש סיטואציה בצורה לא נכונה. אני אישית לא הכרתי את הדמות של 'שושקה'. אני לא אומר שלא היו טעויות בשיקול הדעת בשטח, אבל הן טעויות סבירות. חשוב להסתכל על המכלול. הנטל על המשטרה עצום. הסגר עבד, והתחלואה ירדה ולשוטרים בשטח יש חלק בזה. השוטרים בכל המחוזות עובדים לפי מדיניות כתובה וברורה של משטרת ישראל. משרד הבריאות אמר לנו שיש סיכוי להידבקות בהפגנות".

היו עשרות אירועי אלימות בחודשים האחרונים כלפי מפגינים. זה יסתיים ברצח מפגין להערכתך?

"החשש הפוטנציאלי הוא מהקוטביות בחברה שלנו, אני מוטרד מהאלימות. אנחנו נעשה את המיטב כדי להגן על המפגינים. כשהם לא מתאמים איתנו את הצעדות שלהם זה יוצר קושי לשמור על שלומם ולאבטח אותם".

אלקלעי התגייס למשטרת ישראל בשנת 1989 ומילא שורה של תפקידים במשטרה. בין היתר שימש כסגן מפקד מחוז דרום, סגן מפקד מחוז מרכז, מפקד מרחב נגב, מפקד מרחב ציון, ראש מחלקת מבצעים. בפברואר 2019 מונה לראש אגף שיטור אבטחה וקהילה בדרגת ניצב. סבו של אלקלעי חיים תבורי ז"ל היה המפכ"ל השישי של המשטרה. אגף המבצעים והשיטור שבראשו עומד ניצב אלקלעי מנהל מבצע אכיפה ושיטור שכמותו משטרת ישראל לא ידעה מימיה, אשר מתרחש, כאמור, בעת משבר בריאותי וכלכלי, שלו נוספת מחאה ארצית. הביקורת כלפי המשטרה אינה רק מצד האזרחים, אלא גם מצד הממשלה, שהנחיותיה המשתנות תדיר מאתגרות את השוטרים.

לא אחת הטיחו שרים בממשלה ובכירים במערכת הבריאות במשטרה כי היא אינה אוכפת מספיק. עד כמה זה נכון?

"משטרת ישראל היא אחת המשטרות שיותר אוכפות בעולם ואנחנו רואים את זה כשאנחנו עושים השוואה עולמית. אנחנו די קרובים לספרד מבחינת היקף האכיפה", דוחה ניצב אלקלעי את הטענה.
הנחיות האכיפה שונות ממדינה למדינה, אך הנתונים מגבים את דבריו של אלקלעי. מתחילת האכיפה בגל הראשון ועד היום רשמה המשטרה 350,369 דוחות בגין הפרת הגבלות הקורונה. בבולגריה, שאוכלוסיותיה מונה כשבעה מיליון אזרחים, חילקה המשטרה מאז תחילת האכיפה בחודש מארס 22,657 דו"חות, מתוכם 17,394 דוחות בגין אי עטיית מסכה. בהולנד, המונה 17 מיליון תושבים, חילקה המשטרה מתחילת האכיפה בגל הראשון ועד היום 17,200 דוחות בסך הכול.

"אם הסגר בישראל היה נכשל בגלל עליית התחלואה היו באים בטענות למשטרה", הוא מוסיף. "הבנו את כובד הדברים וראוי שהציבור ידע, שוטר לא שוקל שיקולים ממניעים פוליטיים, אלא משיקולים מקצועיים במטרה אחת - למנוע תחלואה ולשמור על בריאות הציבור".

ניצב אלקלעי מתאר כיצד הביקורת הציבורית שמוטחת במשטרה וחוסר האמון שהולך וגובר בהנחיות משרד הבריאות גורמים, בין היתר, לחוסר שיתוף פעולה עם המשטרה. "מהגל הראשון לגל השני הייתה ירידה של דיווחים של אזרחים למשטרה על הפרת ההנחיות. בחודש אפריל קיבלנו מאזרחים מעל 48 אלף דיווחים על הפרת ההנחיות. לעומת זאת בסגר השני בחודש ספטמבר, הגיעו רק כ-21 אלף דיווחים, זו ירידה משמעותית. ככל שרמת הדיווחים למשטרה תהיה גבוהה יותר, היכולת שלנו לפקח גבוהה יותר. רמת האמון של האזרחים לא גבוהה ולכן רמת הדיווח למשטרה נמוכה".

הפגיעה בלגיטימציה בנושא האכיפה מביאה רשויות רבות בארץ להורות לפקחים העירוניים לא לאכוף?

"הם חוששים מזה והנטל הוא על המשטרה", משיב אלקלעי ומוסיף כי 104 רשויות מדווחות למנהלת הקורונה במשטרה לעומת 151 רשויות שלא מדווחות ולא משתפות פעולה בניגוד לחוק, ביניהן ערים גדולות. "הם מעדיפים לא להפעיל את הסמכות שלהם והיא נשארת רק בידי המשטרה. ראוי שכן כולם יפעלו לפי החוק וידווחו למנהלת".

השוטרים פועלים כבר מחודש מרץ, חלקם הגדול לא בילה עם המשפחה הגרעינית בפסח ובחגי תשרי האחרונים. רבים מהם מצאו את עצמם במחסומים ובכבישים אוכפים את הגבלות הסגר ובמקביל חוטפים חצי ביקורות.

עד כמה השוטרים שחוקים? איך היעדר מפכ"ל קבוע משפיע על עבודת השוטר בשטח?

"המשטרה מנוהלת ויש לנו מפקד חזק, לכן האמירות של אין מפכ"ל מקוממות. ניצב מוטי כהן הוא מפקד חזק ואנחנו פועלים על פי ההנחיות שלו. המוטיבציה של השוטרים עדיין גבוהה, הם מאוד מגויסים לעניין. כל הזמן דיברנו איתם על כך שהתכלית שלנו היא למנוע תחלואה גבוהה, שעלולה להביא לאסון. אין ספק שחוסר הלגיטימציה הציבורי והתקשורתי גורם לתחושות לא טובות וזה בסוף פוגע, בעיקר כשמטיחים בשוטר דברים שאינם נכונים. השוטרים בשטח מבטאים כאב על כך שלא מספיקים מעריכים את עבודתם, למרות עומס העבודה הגדול והעובדה שהם מסכנים את עצמם. חיוני לשלטון החוק, בטח בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, לחזק את מי ששם גבולות ולחזק את חוסר הלגיטימציה כלפי מי שעובר על החוק. אין ספק שיש חוסר הערכה וחוסר הבנה של עבודת השוטר בשטח".

אתם ערוכים לסגר שלישי?

"אני מוטרד, אם חלילה יהיה גל שלישי, שעיקר שיתוף הפעולה הציבור יישען על האכיפה. הנושא ההסברתי והלגיטימציה הציבורית היא חיונית. אנחנו כבר בינואר התחלנו להיערך. ראינו מה קורה בעולם וכבר אז התחלנו לקיים דיונים ובתחילת פברואר התחלנו לאמן את השוטרים על נושא הסגרים והמשמעות שלהם. חשוב שהציבור ידע - מי שאוכף, שיקוליו הם מקצועיים בלבד. אנחנו לא מושלמים, כולנו בני אדם. הפקנו לקחים בין שני הסגרים והיה ניתן לראות את זה בשטח. לא רצינו לייצר פקקים ולשבש את יום העבודה לאנשים ולכן הפחתנו מחסומים ועברנו לבדיקות ואכיפה תוך כדי תנועה באמצעות אופנועים. אם יהיה סגר שלישי נדע להתאים את עצמנו לפי הפקודות הקיימות".