מחקר: התמותה מקורונה נמוכה יותר ברוב המדינות שמונהגות על ידי נשים

מחקר חדש מצא כי שיעור התמותה הממוצע מנגיף הקורונה או סיבוכיו במדינות המונהגות על ידי נשים נמוך משיעור התמותה הממוצע במדינות המונהגות על ידי גברים, אבל רק במדינות המתאפיינות בתרבות לאומית בעלת סובלנות רבה למצבי חוסר ודאות.

המחקר, שנערך באוניברסיטת חיפה, בדק את נתוני התמותה בשל הנגיף של כל 163 המדינות שסיפקו מידע על החולים והמתים במשך שמונת החודשים הראשונים להתפרצות המגיפה, בהן 22 המדינות המונהגות על ידי נשים.

במחקר הנוכחי, ביקשו הדוקטורנטית טליה גורן ופרופ' דנה ושדי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, לבחון האם נשים מנהיגות, כמו ראש ממשלת ניו-זילנד ג'סינדה ארדרן או נשיאת סינגפור חלימה יעקוב, מתמודדות עם התפשטות הווירוס בארצותיהן באופן יעיל יותר ממנהיגים גברים.

בנוסף לנתונים שעליהן החוקרות התבססו, שפרסמה אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית, בדקו החוקרות משתנים רפואיים, כלכליים וחברתיים, שעשויים להשפיע על שיעורי התמותה במדינות השונות.

מתוצאות המחקר עולה כי החל מחודש יוני 2020 מספר המתים מקורונה במדינות המונהגות על ידי נשים היה נמוך יותר באופן מובהק מאשר במדינות המונהגות על ידי גברים. בחודש אוגוסט עמד מספר המתים ל-100 אלף נפש במדינות המונהגות על ידי נשים על 7.91 לעומת 10.36 במדינות המונהגות על ידי גברים.

עם זאת, נמצא כי היתרון של נשים מנהיגות התקיים רק במדינות שמתאפיינות בתרבות לאומית סובלנית לחוסר ודאות. "יתכן שהסיבה לכך נעוצה בהתאמה שבין התרבות הלאומית ובין סגנון המנהיגות שמאפיין נשים מנהיגות רבות", אמרה פרופ' דנה ושדי, מעורכות המחקר.

בין המשתנים שנבדקו במהלך המחקר: מספר מיטות האשפוז ל-10 אלף נפש, הגיל החציוני באוכלוסייה, גודל וצפיפות האוכלוסייה, גובה התמ"ג, סוג המשטר, מספר הנשים בפרלמנט ובממשלה וכן החלת הוראות בריאות שונות כמו חובת עטיית מסיכות והגבלות תנועה (סגרים).

כמו כן, עבור כל אחת מהמדינות נאספו מדדים תרבותיים וסוציולוגיים מוכרים, המתייחסים למידת הקולקטיביזם, ההיררכיה, הסובלנות כלפי חוסר וודאות וחלוקת התפקידים בחברה. מידת הסבילות לשינויים נלקחה ממדד בינלאומי נפוץ, שמשתמשים בו מאז שנות ה-80.

"בעבר נערך מחקר מכונן שבחן ערכים תרבותיים של אלפי תושבים במדינות שונות", הסבירו החוקרות. "בין היתר נבחנו גם התפיסות שלהם לגבי מצבים עמומים ולא וודאיים. על בסיס זה גובש ציון לכל מדינה, שמשקף את מידת הסבילות של תושביה למצבי חוסר וודאות".

החוקרות אף הבהירו כי "הציונים האלה נבדקו שוב ושוב באלפי מחקרים מאז, ולא חל בהם כל שינוי, מה שמוכיח שערכים תרבותיים כמעט שאינם משתנים עם הזמן". כך למשל, מדינה שמתאפיינת ברמת אי-סבילות גבוהה לחוסר וודאות, היא מדינה שהאזרחים בה מיחסים חשיבות רבה לתחושת ביטחון, מודאגים ממצבים עמומים, ומחפשים אמיתות וערכים מוחלטים.

במדינות אלה, אנשים בדרך כלל לחוצים וחרדים יותר ויש פחד וחשש מהשונה ומהחדש. לעומת זאת, במדינות שלהן אי-סבילות נמוכה לחוסר וודאות, מתקבלים מצבים אלה באופן חיובי יותר. תושבים במדינות כאלה מתאפיינים ברמות חרדה ולחץ נמוכות יותר, וחידושים או שינויים נתפסים בעיניהם כדבר מושך ומסקרן.

ישראל נחשבת למדינה בעלת אי-סבילות גבוהה לחוסר ודאות (81 מתוך 100), בעוד ארצות הברית ושבדיה הן מדינות בעלות אי-סבילות נמוכה יותר (46 ו-29 בהתאמה). "מחקרים קודמים מראים כי נשים מנהיגות מאופיינות בסגנון מנהיגות הנקרא 'מנהיגות מעצבת'", הוסיפה פרופ' ושדי.

"הן בדרך כלל יותר כריזמטיות, מתחשבות ומעוררות השראה בקרב הציבור, בהשוואה למנהיגים גברים. סגנון זה נחשב מתאים ומקובל יותר בחברות עם סובלנות גבוהה לחוסר וודאות". עם זאת, היא הדגישה כי "לא בדקנו במחקר באיזה סגנון מנהיגות נקטו הנשים המנהיגות בפועל, והשערה זו טעונה בדיקה".

עוד עלה מתוצאות המחקר, ואולי בניגוד לתוצאות הראשונות, שככל שמספר הנשים בתפקידים מדיניים בכירים היה גבוה יותר, כך עלה שיעור התמותה מקורונה, אפילו במדינות המונהגות על ידי נשים. "באופן מפתיע מצאנו כי משתנים שציפינו שישפיעו על שיעורי התמותה, התגלו כלא משפיעים כלל", הבהירה דוקטורנטית גורן.

כך למשל, צפיפות האוכלוסייה, היא הסבירה כי "מספר מיטות האשפוז וחובת עטיית מסיכה או הגבלות תנועה לא נמצאו קשורים למספר המתים מקורונה במדינות השונות. לעומת זאת, שיעורי התמותה נמצאו קשורים למספר הנשים בפרלמנט ובממשלה באופן חיובי".

החוקרות סיכמו בכך ש"ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות הקשר שבין מגדר, מנהיגות ותרבות ועל חשיבות התאמת התנהגות המנהיג והמדיניות בה הוא בוחר לנקוט, לערכי התרבות של החברה אותה הוא מנהיג".