נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן קרא היום (שני) לאזרחיו שלא לקנות מוצרים צרפתיים, על רקע הזעם בעולם המוסלמי על האיורים של מוחמד בצרפת. מנגד, בצרפת מגנים על השימוש בהם, אחרי עריפת ראשו של המורה סמואל פאטי שהציג אותם במהלך שיעור על חופש הביטוי בכיתה.
ארדואן, שלו היסטוריה של יחסים מתוחים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, אמר כי פריז מקדמת אג'נדה אנטי-מוסלמית. "אני קורא לכל האזרחים שלי מכאן לעולם לא לעזור למותגרים צרפתיים או לרכוש אותם", אמר נשיא טורקיה בנאום באנקרה. ארדואן כבר העלה קריאות לחרמות דומים בעבר, כולל בקשה שלא לקנות מוצרי אלקטרוניקה אמריקניים ב-2018, אך זו לא נענתה.
הוא קרא למנהיגי העולם להגן על המוסלמים "אם יש דיכוי נגדם" בצרפת, וטען שהם עוברים "קמפיין לינץ' דומה לזה שעברו היהודים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה". ארדואן, שאמר בימים האחרונים כי מקרון זקוק לטיפול רפואי בשל דבריו נגד האסלאם הקיצוני, הוסיף כי "מנהיגי אירופה צריכים לומר לנשיא צרפת לחדול מקמפיין השנאה שלו". עם זאת, באיחוד האירופי התייצבו לצד מקרון וגינו את דבריו של ארדואן.
אל תפספס
הקריאות לחרם על מוצרים צרפתיים התרחבו בימים האחרונים, מאחר שקריקטורות של הנביא מוחמד נחשבות לחילול הקודש באסלאם. בכווית סיטי רוקנו מדפים ממוצרי קוסמטיקה וטיפוח של חברת ל'אוראל בכמה חנויות כלבו שהתאגיד שאליהן הן שייכות החליט להפסיק באחסון מוצרים צרפתיים.
בערב הסעודית נפוצו ברשתות החברתיות קריאות להחרמת רשת הסופרמרקטים הצרפתית קארפור, אך בשני סניפים שבהם ביקרה סוכנות הידיעות רויטרס בבירה ריאד העסקים נמשכו כרגיל. נציג מטעם החברה בצרפת אמר כי הם טרם הרגישו השפעה כלשהי על המכירות.
בבנגלדש, מפגינים אחזו בשלטים עם קריקטורה של מקרון שתואר בתור "אויב השלום", בעוד שהפרלמנט של פקיסטן העביר החלטה הקוראת לממשלה להחזיר את השגריר מפריז. הפגנות נגד צרפת נרשמו גם בעיראק, סוריה, לוב ורצועת עזה.
צרפת היא יצואנית גדולה של חיטה למדינות מוסלמיות בצפון אפריקה, וחברות הרכב והקמעונאות הצרפתיות הן בעלות חשיפה רבה למדינות מוסלמיות. שר המסחר של צרפת, פרנק ריסטר, אמר כי מוקדם מדי לדעת מהן ההשלכות של קמפיין החרם, אבל עד כה הן מוגבלות ובעיקר משפיעות על היצוא החקלאי של צרפת.
המחלוקת הנוכחית החלה בתקיפת המורה בן ה-47 על ידי צעיר בן 18 ממוצא צ'צ'ני, מחוץ לבית ספר בפרבר של פריז. אולם האיורים הופיעו כבר לפני כמה שנים במגזין הסאטירי שרלי הבדו, שחמושים תקפו את משרדו בפריז ב-2015 ורצחו 12 איש.
מאז עריפת הראש, האיורים הוקרנו על גבי בניין באחת הערים והוצגו בהפגנות ברחבי המדינה. מקרון הצהיר כי הוא יכפיל את המאמצים לעצירת חתירתן של אמונות אסלאמיות שמרניות תחת ערכי המדינה. חלק מהמדינות בעולם הערבי ראו זאת כמתקפה על דתם.
הסמכות הדתית הגבוהה ביותר בערב הסעודית, מועצת המלומדים הבכירים, אמרה אתמול כי להשפלת נביאים אין קשר לחופש הביטוי, ושהיא "משרתת קיצוניים שמנסים להפיץ שנאה בלבד".
ממשלת קטאר גינתה את מה שכינתה "רטוריקה פופוליסטית המסיתה לפגיעה בדתות". שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף כתב בטוויטר כי העלבת מוסלמים היא "שימוש לרעה אופרטוניסטי בחופש הביטוי. היא מגבירה רק את הקיצוניות".
ממשלת צרפת נותרה נחושה בעמדתה גם לנוכח הזעם בעולם המוסלמי. בציוץ שפרסם בטוויטר אתמול אמר מקרון כי צרפת מכבדת את כל ההשקפות השונות, אך הבהיר: "אנחנו לא ניכנע, לעולם". משרד החוץ במדינה הפציר בממשלות הזרות להתנער מהקריאות לחרם.
במהלך היום פגש מקרון נציגים של הקהילה המוסלמית בצרפת. הפגישה התנהלה בדלתיים סגורות וארמון האליזה לא סיפק מידע על הנושאים שעלו לדיון.
אחד מהנוכחים, מוחמד מוסאווי, נשיא המועצה הצרפתית לאמונה מוסלמית, סיפר כי הנציגים אמרו למקרון שהם מתנגדים לחרם. עם זאת, הם הוסיפו כי "המוסלמים בצרפת מודאגים מהשיחות המבקשות לזהות אותם עם טרוריסטים".
מנהיגים אירופים שונים פרסמו הודעות תמיכה בצרפת. גרמניה הביעה "סולידריות" עם מקרון, כשדובר הממשלה הודיע כי הערותיו של ארדואן "משמיצות" ו"לחלוטין בלתי מקובלות", ושר החוץ הייקו מאס קרא להן "נקודת שפל נמוכה במיוחד".
ראש ממשלת הולנד מארק רוטה הצהיר כי המדינה "עומדת לצד צרפת ולמען הערכים המשותפים של האיחוד האירופי", בעוד ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה הביע גם הוא "סולידריות מלאה" עם נשיא צרפת. "העלבות אישיות לא מקדמות את הגישה החיובית בה האיחוד האירופי רוצה לנקוט כלפי טורקיה", אמר.
לפי הרשות הלאומית לסטטיסטיקה בטורקיה, צרפת היא היבואנית העשירית בגודלה לתוך המדינה. מנתוני הרשות עולה כי החברה הצרפתית "רנו" היא אחת ממותגי הרכב המובילים במכירות בטורקיה.
הקריאות לחרם של ארדואן מגיעות לאחר חודשים של מתח הולך וגובר בין טורקיה לצרפת. על אף ששתי המדינות חברות בנאט"ו, הן תומכות בצדדים שונים של הסכסוך בין ארמניה ואזרבייג'ן, כמו גם במלחמת האזרחים בלוב.
מקרון התכתש עם ארדואן גם על רקע החיפוש הטורקי אחר נפט וגז בשטח שנוי במחלוקת במזרח הים התיכון. ברקע המתיחות, צרפת הציבה אוניות מלחמה ומטוסי סילון באזור בחודש אוגוסט, ובינואר מקרון האשים את הנשיא הטורקי בהפרת ההבטחה להישאר מחוץ למחלוקת בלוב.