סעד אל-חרירי קיבל היום (חמישי) מנדט להרכיב ממשלה בלבנון, שנה אחרי שהתפטר מתפקידו בשל מחאה עממית. הוא הבטיח להקים ממשלת טכנוקרטים במהירות, שתבצע רפורמות ותעצור את הקריסה הכלכלית של המדינה.
הפוליטיקאי הסוני קיבל את המנדט מהנשיא מישל עאון על מנת להתמודד עם המשבר החריף ביותר במדינה מאז מלחמת האזרחים שהסתיימה ב-1990. הוא זכה לתמיכת רוב הסיעות בפרלמנט, אך חיזבאללה לא בחר במועמד במהלך ההתייעצויות עם הנשיא. אל-חרירי יידרש לגבש ממשלה בהסכמת הפלגים העדתיים והדתיים במדינה, ובפתחה יעמוד משבר במגזר הבנקאי, צניחה של ערך המטבע, עוני מחריף וחובות כלכליים כבדים.
זאת תהיה הקדנציה הרביעית של חרירי בן ה-50, המקורב לצרפת ולמדינות המפרץ הסוניות. הממשלה החדשה תצטרך להכיל את התפרצות נגיף הקורונה ואת נזקי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות באוגוסט, שבו נהרגו כ-200 איש, נפצעו יותר מ-6,000 ושגרם לנזק של מיליארדי דולרים.
"אני אומר לאזרחי לבנון שסובלים מקשיים עד לשלב של יאוש שאני נחוש לפעול כדי לעצור את הקריסה המאיימת על הכלכלה שלנו, על החברה שלנו ועל הביטחון", אמר לכתבים.
עוד על המשבר בלבנון
חרירי קיבל את המנדט לאחר שבועות של כיפופי ידיים פוליטיים, שעיכבו את הקמת הקואליציה החדשה. ממשלתו הקודמת הופלה לפני כמעט שנה בדיוק, בשל הפגנות זעם נגד האליטה השלטונית, השחיתות והמצב הכלכלי. הוא זכה לתמיכת חברי מפלגת אל-מוסתקבל שבראשותו, מפלגת אמל השיעית, המפלגה של מנהיג הדרוזים ווליד ג'ונבלאט וסיעות קטנות אחרות.
בחיזבאללה הוסיפו כי ינסו לסייע בהשלמת התהליך, על אף שלא בחרו שום מועמד. "נמשיך לתרום לשמירה על אווירה חיובית", אמר מוחמד רעד, יו"ר הסיעה של המפלגה השיעית בפרלמנט, במהלך שיחה עם כתבים בארמון הנשיאותי.
מפלגת הזרם הפטריוטרי, הסיעה הנוצרית הגדולה ביותר שבראשה עומד חתנו של הנשיא עאון, לא תמכה בחרירי כמועמד.
המפלגה הנוצרית השנייה בגודלה, הכוחות הלבנוניים, גם היא סירבה לבחור בראש הממשלה לשעבר. במפלגה, המתנגדת בחריפות לחיזבאללה, אמרו כי פוליטיקאי ותיק לא צריך לעמוד בראש ממשלת מומחים.
"האם המעמד הפוליטי שלקח את העם כבן ערובה לא למד שהוא לא יכול להמשיך כך?", אמר חבר הפרלמנט ג'ורג' עדוואן. "עכשיו הוא עומד בפני מבחן".
צרפת, השליטה הקולוניאלית לשעבר, הפעילה לחץ על הסיעות השונות להקים ממשלה במהירות, אך היא הביעה את תסכולה מהמבוי הסתום שאליו נקלעה לבנון.
האסון בביירות, שנגרם אחרי ש-2,750 טונות של אמוניום חנקתי התפוצצו והחריבו חלקים גדולים בעיר, הוביל להתפטרות הממשלה הקודמת של ראש הממשלה חסן דיאב. דיאב, שנתמך על ידי חיזבאללה אך לא על ידי חרירי, לא הצליח להוציא לפועל רפורמות במהלך החודשים הספורים לכהונתו.
הוא התפטר אחרי חידוש ההפגנות נגד השלטון בעקבות האסון, והטיל את האשמה על "מערכת של שחיתות בכל יסודות המדינה".
מי שהיה אמור להחליף את דיאב, השגריר בגרמניה מוסטפא אדיב, התפטר בחודש שעבר אחרי שלא הצליח לזכות במספיק תמיכה בממשלה המיועדת שלו, שהייתה אמורה להיות א-פוליטית.
חרירי מציג את עצמו כ"מועמד ניטרלי" להקמת ממשלה שתוכל לחדש את מפת הדרכים הצרפתית ולהגיע לסיכום עם קרן המטבע הבינלאומית על תכנית רפורמות שתעזור לה להימלט מהמשבר.
רק אתמול התלונן הנשיא כי חברי פרלמנט וגורמי ממשל בולמים צעדים שעליהם כבר הסכימו. "איפה כל הרפורמות? איפה כל הסעיפים שהוצגו לראשי הגושים והמפלגות?", שאל הנשיא הנוצרי. "השתיקה של כל גורם רשמי, וחוסר שיתוף הפעולה שלו בבדיקה הפלילית (של הבנק המרכזי) מוכיחה שהוא שותף לשחיתות ולבזבוז".
כלכלה בקריסה
אחרי התפטרות חרירי, שהמחאה נגד ממשלתו החלה בעקבות הצעה להטיל מס על שיחות קוליות בווטסאפ כדי להעשיר את הקופה הריקה, המצב רק החמיר. במרץ נכנסה לבנון לפשיטת רגל בחוב הזר שלה, לראשונה בהיסטוריה שלה, זמן לא רב אחרי שנרשם מקרה הקורונה הראשון במדינה.
המגיפה בלמה את ההפגנות, אבל המצב הכלכלי הורע עוד יותר. ללבנון יש את אחד החובות הממשלתיים הגדולים ביותר בעולם, ושיעורי האבטלה והעוני זינקו אף הם. ערך הלירה צנח בשל המחסור בדולרים בבנקים, והמגיפה חשפה את אי-השוויון החברתי בלבנון, בו משפחות רבות מתקשות לקנות מוצרים בסיסיים בעוד שהממשלה מתקשה לספק שירותים אלמנטריים.
המערכת הפוליטית בלבנון מבוססת על חלוקת מוקדי הכוח על פי עדות, בהתאם לאמנה הלאומית מ-1943. לפיה, הנשיא הוא נוצרי, ראש הממשלה הוא סוני ויו"ר הפרלמנט הוא שיעי. המצב הזה מוביל לשחיתות ולפטרונות. לחיזבאללה הנתמך על ידי איראן ובעלי בריתו יש רוב בפרלמנט.