אחד מכל 11 תושבים בבני ברק פיתח נוגדנים לנגיף הקורונה - כך עולה מסקר סרולוגי שנערך בעיר וממצאיו פורסמו היום (שני) על ידי משרד הבריאות. הסקר הסרולוגי המדגמי נערך ליותר מ-8,000 תושבי בני ברק בחודשים יוני עד אוגוסט, על מנת לבדוק את שיעור הימצאות הנוגדנים לנגיף קורונה בקרבם. מהממצאים עולה כי אחוז גבוה יותר של גברים מפתחים נוגדנים לנגיף לעומת נשים. פער נוסף נמצא גם בגילאים, כשהתגלה כי שיעור גבוה יותר בקרב בני 24-15 מפתחים נוגדנים לנגיף, לעומת יתר קבוצות הגיל.
במסגרת הסקר, הוצא מדגם מקרי של אוכלוסיית העיר, והנדגמים התבקשו לבצע בדיקת דם לאיתור נוגדנים לנגיף. הממצאים מראים כי במהלך חודשי המחקר, אחוז מפתחי הנוגדנים היה כפול משיעור החולים המאומתים בעיר.
עוד בוואלה!
בחודש יוני, שיעור החולים המאומתים בבני ברק עמד על 2%, כשביולי הוא עלה ל-4.1%, ובאוגוסט הגיע ל-5.6%. לעומת זאת, אחוז התושבים שנמצאו אצלם נוגדני נגיף קורונה הגיע ביוני ל-6.3% בלבד, ביולי ל-6.4% ואילו באוגוסט שיעור בעלי הנוגדנים זינק ל-13.8%. בממוצע של שלושת חודשי המחקר, שיעור תושבי בני ברק שפיתחו נוגדנים לקורונה עמד על 9%.
כמו כן, הסקר הסרולוגי בבני ברק מצא הבדל בולט בין גברים לנשים. זאת, לאחר שבקרב 12.1% מהגברים נמצאו נוגדנים לנגיף לעומת 6.2% בלבד בקרב הנשים. זאת, בעוד ש-3.9% מהגברים נדבקו בקורונה, לעומת 2.7% מהנשים.
כמו כן, הבדל משמעותי נצפה גם בין קבוצות גיל שונות. שיעור התושבים שבגופם נמצאו נוגדנים לקורונה היה כ-8.3% בקרב בני 14-7, 13.8% בקרב בני 24-15, 8.2% בקרב 59-25 ו-5.3% בקרב בני 60 ומעלה.
זאת, בעוד ש-2.4% בקרב בני 14-7 נדבקו בנגיף, 3.6% חלו בקרב בני 24-15, 3.7% מבני ה-59-25, ו-3% בקרב בני 60 ומעלה. בנוסף, שיעור גבוה של בעלי נוגדנים נמצא בקרב משפחות בעלות שמונה נפשות לפחות - 11.2%.
משיבי הסקר הסרולוגי, עברו גם בדיקה לגילוי קורונה בבדיקת מטוש (PCR). בקרב האוכלוסייה שנמצאה חיובית לנגיף בבדיקת PCR, ל-80% היו נוגדנים, זאת לעומת 8.2% בלבד בקרב אלו שנמצאו שליליים לקורונה.
הסקר נערך על ידי משרד הבריאות, מכון גרטנר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשיתוף פעולה עם העירייה. אוכלוסיית הסקר כללה את כל תושבי העיר בני שבע ומעלה, ללא אוכלוסיית במוסדות כגון בתי אבות וישיבות. מסגרת הדגימה של הסקר שממנה נבחר המדגם, נבנתה מתוך מרשם האוכלוסין המעודכן של הלמ"ס.
אוכלוסיית הסקר כללה 146,470 בני אדם, ב-44,650 משפחות המנהלות משק בית משותף. בסופו של דבר, נבחר מדגם מייצג של 8,637 תושבים ב-3,754 משפחות מנהליות, כ-5.9% מאוכלוסיית הסקר.
שיעור התושבים שפיתחו נוגדנים לנגיף הקורונה בבני ברק, גבוה משמעותית מהנתון שעלה מסקר סרולוגי שנערך לאוכולוסייה הכללית בחודשים יולי עד ספטמבר. מהנתונים שפורסמו בתחילת החודש, עלה כי כ-5.5% מהאוכלוסייה הכללית פיתחה נוגדנים לקורונה, מתוך מדגם מייצג של 55 אלף משתתפים לפי פילוח של גיל, מגדר ומגזר.
על פי הסקר, שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% - כלומר 5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל. בגברים היה שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). ילדים בקבוצת הגיל 18-10 שנים הציגו את שיעור ההימצאות הגבוה ביותר (8.1%).
שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר (9.5%), לעומת מחוז מרכז (2.9%), מחוז תל אביב (2.2%) מחוז צפון (1.9%) ומחוז חיפה (1.1%). בישובים גדולים מעל 50,000 תושבים היה שיעור הימצאות הנוגדנים 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%).
כמו כן, ביישובים לא יהודים היה שיעור ההימצאות 2.1%, ביישובים יהודים 3.6% וביישובים עם אוכלוסייה מעורבת 5.5%. שיעור ההימצאות בישובים חרדים היה גבוה פי 5 לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים.
משרד הבריאות: גם במקום שעבר "צונאמי נגיפי" - אין אפשרות לחיסון עדר
תוצאות הסקר הוצגו במסיבת עיתונאים של משרד הבריאות בהשתתפות מומחים ובכירים ממערכת הבריאות ומפיקוד העורף."הסקר נועד לתת לנו מידע על ממדי התחלואה בבני ברק. ביקשנו לבנות מודל טוב, כדי לתהיה לנו יכולת לנטר וללמוד ממנו", אמר האלוף מיקי אדלשטיין, ראש מתווה הישיבות במגיפת הקורונה במגזר החרדי.
פרופסור דני פפרמן, הסטטיסיקן הלאומי, הציג את הנתונים. "הסקר כלל את כל אוכלוסיית בני ברק מגיל 7, למעט אוכלוסיות הדרים (ישיבות ובתי אבות). שיעור ההשבה היה 43.1 אחוז". הוא השווה את תוצאות הסקר הנוכחי לזה שנערך לאחר הגל הראשון בעיר. "באוגוסט היו רק 500 נבדקים, לעומת 1,742 ביוני". אז לדבריו, "היו 6.2% שפיתחו נוגדנים, לעומת 13.6% באוגוסט". פרופ' פפרמן הבהיר כי "יש טווח טעות גדול מאוד".
הוא הציג נתון נוסף, לפיו בבניינים בהם נמצא חולה קורונה, שיעור הדיירים שפיתחו נוגדנים לנגיף עלה "בקרב שאר דיירי הבניים ל-10.4%, לעומת 7.2% ביתר העיר". לדבריו, "במשפחות, ההדבקות התחילו בדרך כלל בהורים ועברו לילדים, אבל זה לא חד משמעי. מצד שני ראינו שבתי ספר הם מנוע משמעותי להתפרצות המחלה". לדבריו, מסקנת הסקר היא כי גם במקום כמו בני ברק שעבר 'צונמי נגיפי', אין אפשרות לפתח חיסון עדר מבלי לשלם על כך במחיר כבד בבריאות ובחיי אדם.