19 שנה לאחר שנרצח, הטרנספר של גנדי גווע מאחורי גדר ההפרדה

כניסתו לממשלה של רחבעם זאבי, האיש שהוביל את רעיון העברת האוכלוסייה הפלסטינית מהשטחים, לוותה בשיח סוער. בזמן שחלף מאז נרצח באינתיפאדה השנייה, הטרנספר דעך ופינה את מקומו לרעיונות משוכללים לחיים לצד הפלסטינים תוך שלילת זכויותיהם

בווידאו: הנשיא ורה"מ באזכרה לזכרו של רחבעם זאבי (צילום: רוני כנפו)

צעד אחר צעד פסע רחבעם זאבי (גנדי) לאולם מליאת הכנסת, טרם הושבע כשר בממשלת ישראל ב-5 בפברואר 1991. "הבאנו טרנספר עליכם", ליוו אותו בשירה קבוצה מתומכיו. היה זה בסך הכול מינויו לשר בלי תיק בממשלת ישראל ה-24, בראשות יצחק שמיר. שני המנדטים של מפלגתו, "מולדת", הגדילו במעט את בסיס הקואליציה והעלתה את מספר חבריה ל-66 חברי כנסת.

אף שעל הפרק עמד מינוי לתפקיד שר זוטר, בלב הצעד הזה עמדה אמירה מהדהדת: הרעיון המזוהה ביותר עם זאבי - טרנספר לפלסטינים שחיים ביהודה, שומרון ורצועת עזה, זכה למעין גושפנקה. המינוי עורר סערה. חבר כנסת בני בגין, אז מבכירי הליכוד, מרד במשמעת הקואליציונית והצביע נגד. סגן ראש הממשלה, דוד לוי, נעדר מהמליאה. גם השר אהוד אולמרט מהליכוד וחבר הכנסת אריה גמליאל מש"ס לא הופיעו להצבעה. בכניסה למשכן הכנסת פרץ עימות בין מפגינים נגד גנדי ובין תומכיו.

"הבאנו טרנספר עליכם", ליוו אותו בשירה קבוצה מתומכיו. רחבעם זאבי (צילום: ראובן קסטרו)

שלוש שנים מוקדם יותר הקים זאבי את תנועת "מולדת". הרעיון שעמד במרכזה היה אותו טרנספר לפלסטינים. אות המפלגה על פתק ההצבעה בבחירות הייתה האות ט', לצורך הדגשת הנושא המרכזי שהמפלגה הניפה. זאבי הקפיד להגדיר זאת כ"טרנספר מרצון" או "טרנספר בהסכמה". ההבחנה שעשה בין המושגים הייתה כי "טרנספר בהסכמה" נעשה בין ממשלות, שרוצות להגיע להסדר של שלום ובשל כך מוציאות מקרבן את המיעוטים ומחליפות אוכלוסין.

"טרנספר מרצון" כפי שהציג זאת, הוא כשפרט או משפחה מחליטים להגר לארץ אחרת מסיבות שונות. אותן סיבות כללו הרעה ברמת החיים, דוגמת פגיעה בלימודים אקדמיים ובתעשייה. כלומר, לעזור להם לעזוב את בתיהם מחוסר ברירה. הוא הגדיר זאת "מגנט שלילי".

הקים את תנועת "מולדת". זאבי, 1967 (צילום: לע"מ)

"לטרנספר מרצון אנחנו יכולים לגרום ולעודד אותו מבלי שממשלה ערבית כלשהי תסכים לכך", הסביר. הוא ניסה להפיץ את משנתו בטענה שמדובר בחילופי אוכולוסין, כפי שנעשה בעבר באזורי עימות בעולם. "המצב הקיים לא יוכל להימשך", אמר ב-1988. "או שיהיה טרנספר של 70 אלף היהודים שבשטחים ואולי של יהודים בכלל מהארץ הזו, או שיהיה טרנספר של ערביי השטחים".

כמה שנים קודם לכן היה זה מאיר כהנא שקרא לטרנספר כפוי. כהנא היה מנודה בכנסת ודמות שולית וצעקנית בציבוריות הישראלית. זאבי ריכך את רעיון הטרנספר וזכה לתמיכה רחבה יותר, אולי גם בזכות עברו כפלמ"חניק וכאלוף בצה"ל.

קרא לטרנספר כפוי. מאיר כהנא בראשון לציון, 1990

העימות הקולני בכנסת סביב כניסת "מולדת" לקואליציה שיקף היטב את המחלוקת שהתעוררה אז סביב זאבי ומפלגתו. החשש של יריביו היה כי השתלבותו בלב השלטון יקנה לגיטימציה לרעיון הטרנספר ובבוא היום, בשעת משבר, דוגמת מלחמה, תהיה נכונות לממש הלכה למעשה את אותה לגיטימציה.

זאבי נרצח לפני 19 שנה, וגם הדיון הסוער על הטרנספר דעך מאז.

עוד בוואלה! NEWS

החוקר שפתר 22 מקרי רצח, והיה בטוח: בפרשת רחל הלר נכלא האיש הלא נכון

לכתבה המלאה

רק ארבע משפחות התעניינו

פרופסור אריה אלדד, שהיה חבר "מולדת" יותר מעשור אחרי רצח זאבי סבור כי רעיון הטרנספר הלך וגווע משום לזאבי "לא הייתה תשובה טובה לטיעונים שהתכנית לא ריאלית". לדבריו גם "לא מדברים על זה יותר בגלל שזה נחשב לא מוסרי, למרות שהיו כאלו שאמרו זאת, דוגמת בני בגין, ואחר כך היה יחד עם גנדי באותה מפלגה".

הוא ציין כי אותם ויכוחים נוכח הטענה לחוסר מוסריות משנתו של זאבי, התעוררו גם אחרי הירצחו, כשאלדד עצמו העלה בכנסת את הצעת החוק להנצחת זאבי. אחריו, היה זה בני אילון שעמד בראש תנועת "מולדת" שניסה לעודד הגירה באמצעות משרד שהקים לשם כך. "הוא ניסה ליצור קשרים במדינות שונות, דוגמת קנדה, כדי למצוא עבודה למי שמעוניין להגר. במשך שנה שלמה פנו למשרד רק ארבע משפחות", הוא נזכר.

"ניסה ליצור קשרים כדי למצוא עבודה למי שמעוניין להגר". בני אילון, 2007 (צילום: שרון בוקוב)

לצד הכתם המוסרי שדבק ברעיון וההנחה שמדובר בתוכנית שאי אפשר ליישם, אלדד סבור כי המכשול העיקרי הוצב עוד לפני שזאבי בכלל נכנס לפוליטיקה והרים את דגל הטרנספר. "כבר בימיו של מנחם בגין כראש ממשלה וההכרה בזכויות לגיטימיות של הפלסטינים, הכוללות בתוכן זכות להגדרה עצמית, הונח היסוד שיצר מצב קשה בפני תוכנית הטרנספר". מבחינתו נאום בר-אילן בו דיבר ראש הממשלה בנימין נתניהו על שתי מדינות הוא המשך של אותה דרך, המשך שלדבריו "הפך את נתניהו לאיש שמאל".

פרופסור דני גוטוויין, מאוניברסיטת חיפה, מזהה תהליכים אחרים בחברה הישראלית שגרמו לשיח על הטרנספר להיעלם כמעט לגמרי. אם יש הסכמה בין אלדד וגוטוויין היא בכך ששניהם רואים ברעיון ההפרדות את הבסיס ממנו צמחה הקריאה לטרנספר.

גוטוויין סבור שבמשך שנים שלטה בישראל תפיסה הגמונית שהכירה בכך שיום אחד יהיה הסכם במסגרתו יהיו שתי מדינות זו לצד זו והכרה בכך שתהיה היפרדות. "בימין ההיפרדות תורגמה לכך שיהיו שתי ישויות פוליטיות נפרדות באמצעות טרנספר, וירדן בעצם תהיה פלסטין. בשנים האחרונות החשיבה מקבלת ממד אחר ובמקום הפרדות מדברים על הכלה של השטחים".

"הפך את נתניהו לאיש שמאל". נתניהו בנאום בר-אילן, 2013 (צילום: דרור עינב)

גוטוויין מזהה "התרגלות לדרך מחשבה של שליטה נטולת זכויות אזרח לנשלטים. זו דרך מחשבה חדשה. גנדי הוא בן דור 48' שפעל כאילו מתוך אמירה שצריך לסיים מה שלא סיימנו ה-48'. אבל הפרדיגמה השתנתה, התפיסה היום היא מעין תפיסה קולוניאלית". לדבריו, "האלמנט הדמוקרטי בישראל הולך ונשחק וכך רעיון של קיום במצב של אי-שוויון לא נראה מופרך וכבר אין צורך בטרנספר. במקום זה יש תהליך של שלילת זכויות".

הוא רואה את חיזוקה של אותה תפיסה בכך שמאז האינתיפאדה השנייה, בה גם נרצח זאבי, הייתה כניסה גדולה של עובדים זרים במקום העובדים הפלסטינים. "זה הרגיל את הישראלים לקבל מצב של אזרחות לא שווה ודי קל לעשות את המעבר הזה כלפי התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון". גם היציאה מעזה תרמה לדעיכת הרעיון. "ברגע שישראל התנתקה מכ-1.5 מיליון הפלסטינים שחיים שם, החשש מפני המאזן הדמוגרפי קטן וזה החליש את רעיון הטרנספר מיהודה ושומרון", אמר.

זאבי יחד עם אל"מ פונדק ובן גוריון בתרגיל השריון "פלט", 1956

אלדד וגוטוויין לא רואים בטווח הקרוב את שובו של רעיון הטרנספר, אם כי אלדד אומר ש"זו אפשרות". אגב, ממש כמו זאבי, גם טוען ש"זה עלול להיות גם טרנספר של יהודים". לדבריו זה לא חייב להיות פינוי עם 50 אלף חיילים אלא באמצעות ייבוש וחנק תקציבי.

הוא מצדד במה שהגדיר כ"פיתוח של הטרנספר" - גישה לפיה "ירדן היא פלסטין" מבלי שתושב שכם יידרש לעזוב את ביתו. לפי גישה זו הפלסטינים יישארו בבתיהם, אך יישאו באזרחות ירדנית. לדבריו, זו אפשרות ריאלית בהרבה.

גוטוויין צופה המשך מדיניות בה ממשלת ישראל רואה במתנחלים "הבן יקיר לי" ומעניקה להם הטבות, כחלק מפירוק מדינת הרווחה ומתן הטבות ומנגנוני פיצוי מגזריים. ההטבות יוכלו להמשיך ולהתקיים כל עוד החיים בשטחים ימשיכו להתנהל באזורי ספר וסכנה. התנאי לכל אלו, לפי גוטוויין, הוא התחזקות אותה הבנה שרבים התרגלו לה: לחיות לצד הפלסטינים - תוך שלילת זכויותיהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully