פסיקת האופניים החשמליים: העליון הציל את המדינה מעצמה

כאוס בכבישים, מחדל ביטוחי, חוסר יכולת לאכוף ואזלת יד של הרשויות - בסיפור הזה, מתחילתו ועד סופו, המדינה נכשלה. בית המשפט ניסה לעשות סדר באמצעות פסיקתו, אבל הבעיה צפויה לחזור לפתחו

צילום: יותם רונן, עריכה: אסף דרורי

פסיקת בית המשפט העליון השבוע, קבעה כי אופניים חשמליים - או כפי שהם מכונים בחוק "אופניים עם מנוע עזר" - אינם עונים על ההגדרה "רכב מנועי". בעקבות הפסיקה, תאונות בהן מעורב הכלי לא ייחשבו כתאונות דרכים, ורוכבים ימשיכו להנות מפטור מחובת ביטוח, מה שיוסיף להקשות על נפגעי תאונות, בעיקר הולכי רגל, לקבל פיצויים בבתי המשפט. ההחלטה היא רק עוד הוכחה לקושי של המדינה להתמודד עם התופעה - החל מאכיפה, דרך רישוי ועד לטיפול המשפטי בנושא.

משמעות הפסיקה היא שאופניים חשמליים אינם חייבים ברישוי ורישום, והם פטורים מחובת ביטוח. הפסיקה שהתקבלה ברוב של שניים מתוך שלושת חברי הרכב השופטים, היא העדכנית ביותר הנוגעת להתמודדות המדינה עם האופניים החשמליים, אחרי עשרות פסיקות סותרות בנוגע למעמדו של הכלי בבתי משפט השלום והמחוזי.

שופטי העליון נשענו על שתי טענות מרכזיות. הראשונה נוגעת לעובדה כי 90% מהנפגעים בתאונות בהן מעורבים אופניים חשמליים - הם הרוכבים עצמם, כשיתר הנפגעים, 10%, הם הולכי הרגל. הטיעון השני היה הרצון לעודד את השימוש באופניים חשמליים ככלי תחבורה ירוק. עם זאת, טענות אלו בעייתיות מאוד, משום שהראשונה מקפחת את הולכי הרגל מהאפשרות לקבל פיצויים כנפגעי תאונות דרכים לכל דבר, והשנייה מתעלמת מכך שעידוד שימוש בכלי "ירוק" לא יכול להיות על ידי הפרת חוק ובמחיר של פצועים.

90% מהנפגעים הם הרוכבים עצמם. אופניים חשמליים בתל אביב, יולי (צילום: ראובן קסטרו)

בנוסף לכך, הפסיקה אינה מבחינה בין רוכבי אופניים תקניים לאלו המשפרים אותם לכדי כלי מהיר פי שניים ואף יותר מהמהירות המירבית המותרת. הטענה כי מיעוט המקרים בהם נפגעים הולכי רגל מאופניים מתעלמת מהמציאות בה היעדר רישוי, רישום ואכיפה מביאים רוכבים לזלזל ולהתעלם מחוקי התנועה.

עו"ד אורן מעוז המתמחה בדיני נזיקין ושותף במשרד רונן-מעוז, מתנגד לפסיקת העליון. "לטעמי צריך היה להכיר באופניים חשמליים ככלי רכב מנועי - כי הם אכן כאלה", טען. "הרציונל העומד מאחורי חובת הביטוח לכלי רכב מנועיים, בשל עוצמתם ומהירותם, קיים גם באופניים חשמליים, הגם שבמידה פחותה".

עו"ד מרק לייזרוביץ, ממשרד לייזרוביץ-ברק, הסביר כי "השאלה בנזיקין היא מי יכל למנוע את הנזק". לדבריו, "במקרה הזה, ברור שרוכב האופניים יכול היה למנוע את הנזק בקלות הרבה יותר גדולה מאשר הולך הרגל - אם הייתה מוטלת עליו חובה לבטח. בשיטה של חובה לבטח, אתה מגן על רוכב האופניים במקרה של פגיעה גופנית שלו, וגם על פגיעה שלו בהולכי הרגל".

"פגיעה גם בהולכי רגל". זירת תאונה סמוך לאשקלון (צילום: דוברות משטרת ישראל)

דוגמאות לסוגים שונים של תאונות אופניים חשמליים לא חסרות. שלוש מהן, שאנו מביאים, מייצגות את הבעיותיות במצבים האלו.

במקרה הראשון, מדובר בתאונה עצמית, בה נער בן 15 שהורכב על גבי אופניים חשמליים על ידי חברו שבר את הקרסול כשהשניים החליקו ונפלו. במקרה זה, הכיסוי הביטוחי היחיד של הנער הוא במסגרת כיסוי פוליסת ביטוח תאונות אישיות של תלמידי בית הספר.

ביטוח לאופניים היה מאפשר לו לקבל פיצוי גם מכוח פיצוי לנפגעי תאונות דרכים - המשמעות היא אדירה. במידה שהשבר בקרסול היה גורם לאחוזי נכות בשיעור 10%, הפיצוי מביטוח התאונות האישיות היה מסתכם בכ-30 אלף שקלים, בעוד מביטוח החובה הוא היה מגיע לסכום של כ-200 אלף שקלים.

באחוזי נכות נמוכים יותר - 4% אחוזים למשל, הנער לא היה זכאי לפיצוי מביטוח התאונות האישיות, בעוד שמביטוח החובה היה מגיע הסכום לכדי 50-60 אלף שקלים.

עוד בוואלה! NEWS

מתסמיני המגיפה בתל אביב: זינוק בשימוש בקורקינטים חשמליים שיתופיים

לכתבה המלאה

במקרה השני מעורב גבר בן 55, שצעד בשעות הבוקר על השביל שמיועד להולכי רגל בפארק הלאומי ברמת גן כשלפתע התנגש בו רוכב אופניים חשמליים שהגיע מאחור - וברח מיד. הוא השאיר את הגבר עם כתף שבורה שבעקבותיה נזקק לניתוח.

כאן, מעבר לעובדה שאווירת ההפקרות מאפשרת לרוכבים להעז ולרכוב על שבילי הולכי רגל - בהיעדר הגדרה של אופניים חשמליים ככלי רכב החייב רישוי או רישום - הסיכויים לאתר ולתבוע את הרוכב שואפים לאפס. שוב, הפיצויים תלויים בקיומו של ביטוח תאונות אישיות של הולך הרגל, זאת מכיוון שהתאונה אינה מוגדרת כתאונת דרכים.

על עוגמת הנפש וסכומי הכסף בהם מדובר, אפשר גם ללמוד מהמקרה השלישי. באירוע זה, בחורה צעירה, עולה חדשה מארצות הברית, פסעה במדרכה ליד עזריאלי עד שאופניים חשמליים רכובים על ידי נער צעיר פגעו בה והפילו אותה על הרצפה.

כתוצאה מכך, נשברו לה ארבע שיניים קדמיות, היא נפצעה בכל השפה ונזקקה לניתוח פה ולסת. במקרה זה, לו היה ניתן להגיש תביעת נזיקין היה עומד הסכום על יותר מ-100 אלף שקלים, אף שוב, גם היא לא תהיה זכאית לפיצוי.

תאונה בין רכב לאופניים חשמליים בנתניה, ביולי (צילום: מד"א)

"אנו מטפלים בשנה במאות נפגעי אופניים חשמליים שספגו פגיעה בפה ובלסת", מציין פרופ' גבי צ'אושו, מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסתות במרכז הרפואי בילינסון. בניגוד לפציעות אחרות, שהמימון לטיפול בהן מכוסה לרוב על ידי המדינה וקופות החולים, כשמדובר בפגיעה בשיניים, הנפגע נאלץ לממן מכיסו את החלק הארי מהטיפול - סכום שיכול להגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים בגין טיפולים מתמשכים. לדברי, פרופ' צ'אושו, "זו קטסטרופה כלכלית עבור רוכב שנפגע במספר רב של שיניים ונאלץ לממן מכיסו את הטיפול בהן".

"הרבה יותר פשוט, נכון וצודק להפעיל חובת ביטוח על רוכב האופניים, מכיוון שהולך רגל לא יכול לעשות לעצמו ביטוח חובה", אומר עו"ד לייזרוביץ. "הסדרת המעמד החוקי והביטוחי של אופניים חשמליים יאפשר להעניק פיצוי לאדם שנפגע ולהעניש את האדם שפשע ורכב על אופניים מסוכנים ולא תקניים או בניגוד לחוק ובלי ביטוח".

לדבריו, "זה שיקול מדיניות יותר נכון מזה שפסק בית המשפט אתמול, שהעדיף את רוכבי האופניים על הולכי הרגל".

"העדיף את רוכבי האופניים על הולכי הרגל". אולם בית המשפט העליון (צילום :ראובן קסטרו)

למעשה, פסק הדין מהווה חבל הצלה משמעותי למדינה, שמתרשלת מזה יותר מעשור בטיפול בסוגיה. האכיפה הרפה היא חטא על פשע, שנוסף על הצעדים המעטים והמאוחרים שננקטו.

גם אלו המצדדים בפסיקת בית המשפט, כמו עו"ד יוליה שנקר, מסכימים כי ההחלטה נכונה משפטית, אבל האחריות היא על המחוקק. "כל זמן שהמחוקק לא הסדיר את נושא הרישוי וביטוחי החובה באופניים חשמליים, לא ניתן להכניס זאת בדלת האחורית", היא אומרת.

"עם זאת", מוסיפה עו"ד שנקר, "הגיע הזמן שהמחוקק יסדיר בחקיקה נפרדת ומסודרת את סוגיית הכלים החשמליים והחלת חובת רישוי, ביטוח ומגבלות נהיגה שכן מדובר בכלי מסוכן ולעיתים קרובות אף קטלני".

חשמליים וקטלניים

  • כמות האופניים החשמליים בישראל מוערכת ביותר ממאה אלף
  • מהירות מירבית מותרת על פי החוק: 25 קמ"ש
  • מספר ההרוגים בשנת 2016: 10
  • מספר ההרוגים בשנת 2017: 7
  • מספר ההרוגים בשנת 2018: 19
  • מספר ההרוגים בשנת 2019: 20
  • מספר ההרוגים בשנת 2020: 15 (נכון לאוקטובר)

וזה בהחלט עשוי היה להיות כאב ראש שכן אם אינה מצליחה לאכוף את התקנות הנוכחיות, כיצד תתמודד עם חובת הביטוח?

לעו"ד לייזרוביץ יש פתרון. "בקלות", הוא מסביר. "איך מנעו את העישון במסעדות? הרי החוק לאיסור עישון במקומות ציבוריים חוקק עוד בשנות ה-80, אבל ברגע שבית המשפט העליון אפשר לאנשים פרטיים לתבוע את בעלי המסעדה על האנשים שמעשנים שם - תוך שנה לא עישנו יותר במסעדות".

לדבריו, "פעם, פעמיים שלוש ש'קרנית' תתבע רוכבי אופניים שלא ביטחו את הכלי שלהם - תקום כזו זעקה שברגע ישנו את זה".

ואפשר לסמוך על קרנית שיעשו זאת. קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מתגלה כמאוד יעילה כלכלית. בשנת 2015 הצטברו בקופה שלה עודפים בשווי 1.5 מיליארד שקלים. בשנה לאחר מכן, היקף הנכסים של הקרן עמד עדיין על שישה מיליארד שקלים, כך לפי דוח מבקר המדינה.

רוכב אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: קינן כהן)

לפי רציונל זה, ברגע שהנטל יעבור לכיס של הפוגע - ולא לפקחים שצריכים לרדוף אחרי רוכבים - באמצעות תביעות אזרחיות שתוכל להגיש קרנית, המצב ישתנה, ומהר.

בתשובה לשאלה בדבר עמדת המדינה בנושא והאם יהיה לה תמריץ להתנגד להחלטה על חובת ביטוח, שעשויה לייצר לה עוד כאב ראש, הסביר עו"ד לייזרוביץ כי "הבעיה של המדינה היא לעשות רישוי לכל כלי הרכב האלה, וזה למעשה לא באמת נדרש".

לדבריו, "ברגע שאתה מחייב ביטוח אתה לא בהכרח מחייב רישוי. יש לזה פתרונות אחרים ופחות מורכבים. בשורה התחתונה, את הנטל צריך להטיל על רוכבי האופניים שהם המסוכנים והמסכנים ובוודאי לא על הולכי הרגל התמימים".

הסיפור עוד לא נגמר

מלכתחילה, התגלגלות הסוגיה לבית המשפט העליון הגיעה משני כיוונים הפוכים. האחד - תביעה של רוכב אופניים כנגד נהג רכב שחברת הביטוח שלו טענה כי יש לראות ברוכב האופניים ככלי רכב ולא לפצותו כהולך רגל; מן הצד השני - תביעה של הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים, שם טענה ההגנה כי האופניים החשמליים אינם כלי רכב ולא ניתן לחייב אותו בפיצויים כאילו היה כזה.

כעת, עם ההחלטה, לצדדים יש 30 ימים להגיע ערעור על פסק הדין. אם וכאשר תוגש בקשה לדיון נוסף על ההחלטה, ייערך דיון בהרכב מורחב של חמישה שופטים לפחות. להערכת כמה עורכי דין מתחום הנזיקין, זה יהיה בהרכב רחב יותר של שופטים. "מדובר בהחלטה שמשפיעה על המציאות בצורה נרחבת", סיכם עו"ד לייזרוביץ.

בשורה התחתונה, בין אם תשתנה החלטת בית המשפט או לא, כל עוד לא תיקח המדינה אחריות על תחום האופניים החשמליים ותמשיך לשלוח את בתי המשפט להתמודד עם הסוגיה הזו, המחיר שנשלם על האופניים בפגיעות גוף יהיה גבוה מהרווח כתחבורה ירוקה - הפוך מכוונת בית המשפט העליון.

עו"ד יונית נחום, שייצגה את הנפגעת בתיק, מסרה כי "הנושא העומד לפתחה של הרשות המחוקקת עוד משנת 2010, ונדרש בו דיון נוסף בנושא בהרכב מורחב של שופטים; עפ"י פס"ד, רוכבי האופנים החשמליים יפוצו כאשר הם מקבלים העדפה על פני הולכי הרגל התמימים, דבר הנוגד את האינטרס הציבורי וחשיבות הנעים במרחב".

"המשמעות של פסק הדין היא כי התובעת ושאר הולכי הרגל יוכלו להגיש תביעת נזיקין רגילה בגין הנזקים שנגרמו להם נגד נהג האופניים חשמליים - רק אם ידועה זהותו", הוסיפה עו"ד נחום. "מרבית התאונות בין הולכי רגל לאופניים חשמליים הן תאונות פגע וברח, מה שמותיר את הולכי הרגל ללא פיצוי כלל. במקרה של מרשתי, נהג האופניים החשמליים שהיה קטין בעת האירוע נתבע בתביעה אך כיום הוא חייל. האם יוכל לפצות את מרשתי בגין הנזקים העצומים שנגרמו לה? סביר להניח שלא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully