המחאה נגד נתניהו

בג"ץ ידון בהרכב מורחב בעתירות נגד החוק המאפשר להגביל הפגנות

בעקבות דיון שנמשך אתמול כשבע שעות, השופטים הוציאו היום צו על תנאי שמורה למדינה לנמק מדוע לא לבטל את התיקון לחוק הקורונה הגדול, שאיפשר לממשלה להגביל מחאה בתקופת הקורונה - כפי שנעשה בזמן "מצב החירום" שתוקפו פג הלילה

בווידאו: בג"ץ דן בעתירה נגד הגבלת ההפגנות (מערכת וואלה! NEWS)

בג"ץ ידון בהרכב מורחב בעתירות נגד התיקון החוק המאפשר למדינה להגביל הפגנות - כך נודע היום (רביעי). מדובר בארבע עתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, ח"כ אלי אבידר ו-99 אזרחים שהצטרפו אליו, כמה מארגוני המחאה נגד ראש הממשלה וקבוצת אנשי הייטק ומרצים למשפט חוקתי.

הדיון בבקשה להוציא צו על תנאי התקיים אתמול בבג"ץ ונמשך כשבע שעות. המדינה אמנם הודיעה שלשום לבית המשפט כי אין בכוונתה להאריך את מצב החירום המיוחד שאפשר להגביל את ההפגנות, ואכן בחצות פג תוקפו, אולם העתירות כוונו גם נגד הסעיפים בחוק הקורונה הגדול שאפשרו לממשלה מלכתחילה להטיל את המגבלות.

בעקבות הדיון, הוציא בג"ץ צו על תנאי שמורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק שמאפשר לממשלה להגביל הפגנות בתקופת הקורונה. תנועות המחאה שעתרו לבג"ץ בנושא ויוצגו על ידי עו"ד יאיר נהוראי ועו"ד איתן להמן מסרו כי "בית המשפט העליון בהוצאת הצו על תנאי, הגן על הדמוקרטיה וזכויות היסוד של האזרחים ובכך שמר על המפגינים וההפגנות. בנוסף דורש בג"ץ את התייחסות המדינה לנושא הקנסות שחולקו למפגינים, ובכך הוא מעביר מסר ברור לגבי האכיפה הברננית של המשטרה נגד מפגינים".

"בית המשפט הגן על הדמוקרטיה". מחאה נגד נתניהו בתל אביב, בתחילת החודש (צילום: ראובן קסטרו)

בדיון שנערך אתמול טענו העותרים כי הממשלה לא יכלה להטיל את המגבלות ללא נתונים ברורים על הדבקה במהלך הפגנות, כי הממשלה נמצאת בניגוד עניינים - שכן ההפגנות מכוונות נגדה ונגד ראש הממשלה באופן אישי, וכן כי המגבלות שהוטלו אינן מידתיות.

"בין הסגר הראשון לשני ההדבקות התגברו, אבל זה לא מה שהתניע את הסגר השני", טען אתמול עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. "מה שהתניע אותו זה שאותה הפגנה דרכה למישהו על היבלות, ולכן עשו את המהלך הנואל של כריכת ההפגנות עם התפילות, כדי לסכסך בין ציבורים. החליטו על סגר בניגוד לעמדת כל הבכירים במשרד הבריאות. כי מה שמדיר שינה מעיני ראש הממשלה הוא לא המגיפה, ולא התקציב, ולא המשבר הכלכלי אלא אותן ההפגנות".

עוד בוואלה! NEWS

המדינה לבג"ץ: מצב החירום לא יוארך וההגבלות על ההפגנות יוסרו

לכתבה המלאה

במהלך הדיון הובהר כי המגבלות שחלות על ההפגנות כעת, לאחר פקיעת מצב החירום המיוחד, הן רק חובה לעטיית מסיכה ושמירה על מרחק של שני מטרים ככל האפשר בין מפגין למפגין. "מהותית לא היתה הצדקה אפידמיולוגית להגביל פעילות בשטח פתוח מעבר למסיכה ושני מטרים", אמר עו"ד גלעד ברנע, שייצג את אנשי ההייטק והמרצים למשפט חוקתי. "הצימוד הזה שעשו בין תפילות להפגנות רלוונטי כדי להוכיח שהיתה תכלית זרה. אני גם מזכיר - יש חובה משמעותית בחוק לאפשר את קיום הפעילות. לפעילויות אחרות כמו שוק ארבעת המינים או תפילות בבתי כנסת בחגי תשרי יצרו הוראות בתקנות שיאפשרו אותן. לגבי הפגנות - אסרו, וזהו".

ניהלה את הדיון. חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציג היועמ"ש בדיון, עו"ד אודי איתן ממחלקת הבג"צים, טען כי הממשלה ניסתה לפגוע מעט ככל האפשר בזכות ההפגנה, ולראיה - עד לאחרונה היא לא הוגבלה כלל, חרף מגבלות מרחיקות לכת שהוטלו על הציבור. הוא גם טען כי ההחלטה להגביל את ההפגנות התקבלה לאחר שהוצגו נתונים רלוונטיים לשרים, ואף הציע לשופטים לשמוע ישירות את ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שנכחה באולם.

השופטים סירבו, ואף נזפו בנציג המדינה. "סליחה, אבל אין דבר כזה", אמרה נשיאת העליון אסתר חיות. "את ההסברים האלה הייתם צריכים לתת בוועדה ובממשלה, לפני שחוקק החוק. אלה דברים שהיו צריכים להיות ברורים ונהירים למי שמקבל החלטה".

במהלך הדיון אתמול הוזכר כי היום תדון ועדת החוקה של הכנסת בהארכת המגבלות שהוטלו על הפגנות והיו בתוקף בשבוע האחרון - ונאמר כי אם הוועדה לא תאשר בדיעבד את המגבלות, כלל הקנסות שהוטלו בגינן יבוטלו.

לבטל את הקנסות למפגינים". פגינים מול שוטרים בתל אביב, בסוף השבוע (צילום: ראובן קסטרו)

השופטים הביעו אי נחת מכך שגם אם הקנסות שהוטלו בשבוע האחרון יבוטלו, אלו שניתנו בשבוע הראשון של "מצב החירום המיוחד" עדיין יעמדו בתוקפם. ככל הנראה, כדי להכריע בשאלה זו הנחו השופטים את נציגי הממשלה לעדכן אותם בתוך שלושה שבועות בשאלה כמה קנסות הוטלו בשבועיים האחרונים בגין השתתפות בהפגנות, מה גובה הקנסות, ומה מתכוונת הממשלה לעשות איתם. ואולם, היום הוועדה אישרה בדיעבד את התקנות.

בתנועה לאיכות השלטון בירכו על החלטת בג"ץ בעתירת ההפגנות, ומסרו כי מדובר ב"צעד חשוב לדמוקרטיה, ניצחון למען מאות אלפי המפגינים". עוד נמסר מהתנועה כי "בזמן שפוליטיקאים נאשמים ניסו לדכא את ההפגנות, בא בית המשפט והעמיד אותם על מקומם ולא נתן להם לפגוע בחופש הביטוי והמחאה".

"אנו קוראים למשטרה ולשאר גופי מערכת אכיפת החוק לזכור שהתפקיד הראשון שלהם הוא להגן על המפגינים ולאפשר את חופש המחאה. בעקבות קריאת בג"ץ, אנו מצפים גם להחלטה על ביטולי הקנסות למפגינים", הוסיפו.

תנועות המחאה "אין מצב", "קומי ישראל" ו"החזית הוורודה", שעתרו אף הן לבג"ץ בנושא, נמסר כי "בית המשפט העליון בהוצאת הצו על תנאי, הגן על הדמוקרטיה וזכויות היסוד של האזרחים ובכך שמר על המפגינים וההפגנות. בנוסף דורש בג"ץ את התייחסות המדינה לנושא הקנסות שחולקו למפגינים ובכך הוא מעביר מסר ברור לגבי האכיפה הברננית של המשטרה כנגד המפגינים. הצו על תנאי שהוצא היום על ידי בג"ץ מדגיש את חשיבותו של בית המשפט העליון למול הטירוף הפוליטי המתנהל כאן כדי להגן על ראש ממשלה נאשם בפלילים".

על מה ההפגנות?

המפגינים מוחים נגד המשך כהונתו של נתניהו במקביל להיותו נאשם בפלילים, בטענה בין היתר כי אינו יכול להפריד בין טובתו האישית והמשפטית להחלטותיו הפוליטיות. ראש הממשלה נאשם בשלושה תיקים.

בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully