יותר נשים וחרדים: זינוק במספר הסטודנטים בישראל

שנת הלימודים האקדמית שתיפתח ביום ראשון תסכם עשור של שינויים באוניברסיטאות ובמכללות. לפי נתונים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), בשנים האחרונות נראתה עלייה במספר הנרשמים לתארים בתחומי המדעים המדויקים, לעומת תהליך הפוך במדעי החברה, מנהל עסקים ומשפטים. כמו כן, נרשם גידול בשיעור הנשים הלומדות באקדמיה, כמו גם בקרב בני העדה האתיופית, החרדים, הערבים והיישובים הממוקמים באשכולות ההכנסה הנמוכים.

מהנתונים עולה כי לימודי ההנדסה עקפו בעשור האחרון את מדעי החברה, שנחשבו תקופה ארוכה לתחום הנלמד ביותר בישראל. בשנה שעברה למדו 35,700 סטודנטים את המקצוע, כ-18% מכלל הלומדים לתואר ראשון. חיזוק מקצועות ההייטק בא לידי ביטוי גם בהכפלה של מספר הסטודנטים הלומדים תכניות במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב - 18,243 סטודנטים ב-2019/20 (תש"ף) לעומת 9,122 סטודנטים ב-2009/10 (תש"ע). רק בשנה האחרונה עלה מספר הסטודנטים בתחום זה בכ-1,460.

אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל, 27%, לומד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, המתמטיקה והסטטיסטיקה - 53,950 סטודנטים מתוך 194,273 הלומדים לתואר ראשון.

עלייה משמעותית חלה גם בתחומי הרפואה השונים. 1,457 למדו רפואה בתש"ע, מול 2,035 בתש"ף. בתחומי העזר הרפואיים נרשמה עלייה של של כ-64%, מ-8,185 ל-13,418. עלייה זו נבעה בעיקר מהגידול בסטודנטים שלמדו סיעוד - מ-3,070 ל-7,180 באותה תקופה.

מנגד, לאורך העשור חלו ירידות של כ-20% עד 25% במסלולי המשפטים ומנהל עסקים, מהמקצועות המבוקשים ביותר עד לא מזמן. מספר הסטודנטים ללימודי משפטים ירד מ-15,790 בשנת תש"ע ל-12,410 בשנת תש"ף. במנהל עסקים ירדו משיא של 23,232 סטודנטים ב-2012/13 (תשע"ג) ל-18,711 סטודנטים בלבד ב-2018/19 (תשע"ט), עם התאוששות קלה בתש"ף, אז למדו את התחום 20,164 איש.

נשים מהוות כ-60% מכלל הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב שנתית, חל גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים - 58% בתואר ראשון, 63% בתואר שני ו-54% בתואר שלישי.

העלייה במספר הנשים באקדמיה מתבטאת גם במקצועות ההייטק. מאז תחילת העשור, מספר הסטודנטיות לתואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה עלה ביותר מ-100% - מ-2,622 ל-6,144 בשנת הלימודים תש"ף.

גידול משמעותי של כ-30% נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בתש"ע ל-10,984 סטודנטיות בתש"ף. בסך הכול, עלה שיעור הסטודנטיות הלומדות את מקצועות ההייטק מ-24% ב-2015/16 (תשע"ו) ל-28% בשנה שעברה.

בדומה לאוכלוסייה הכללית, העשור החולף התאפיין בירידה במקצועות מדעי החברה ובמשפטים גם בפילוח לפי תחומי לימוד בקרב נשים. מספר הסטודנטיות למדעי החברה ירד מ-27,222 בשנת תש"ע ל-23,705 בתש"ף, ובמשפטים ירד המספר מ-7,695 סטודנטיות בתש"ע ל-6,775 בתש"ף.

לצד זאת, בעשור החולף נרשמה עלייה משמעותית במספר הסטודנטיות בחינוך והכשרה להוראה ובמקצועות עזר רפואיים.

גם מספר הסטודנטים מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (4-1) עלה בשנת הלימודים האחרונה. כ-55 אלף סטודנטים לתואר ראשון, המהווים כ-31%, הגיעו מיישובים אלו. זאת, כשחלקם של סטודנטים מיישובים באשכולות הנמוכים בולט במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב.

במכללות אלו היוו הסטודנטים לתואר ראשון מהיישובים באשכולות הנמוכים 35%, בדומה לחלקה של האוכלוסייה המתגוררת ברשויות אלה שעמד על 36%.

כמו כן, 54 אלף מכלל הסטודנטים בשנת תש"ף, כ-17%, היו מהמגזר הערבי. זאת, לעומת חלקם באוכלוסייה הכללית שעומד על 20%. מדובר בגידול של 110% במספר הערבים שלומדים באקדמיה בעשור האחרון.

4,060 בני העדה האתיופית - כ-1.3% מכלל הסטודנטים בישראל - למדו במוסדות להשכלה גבוהה בשנת תש"ף. זאת, לעומת חלקם באוכלוסייה הכללית שעומד על 1.7%. בחמש השנים האחרונות עלה מספר הסטודנטים בני העדה האתיופית ב-40%.

גם מספר הסטודנטים החרדים באקדמיה עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות. בשנת תש"ף נרשמו ללימודים כ-13,400 חרדים, כ-4% מכלל הסטודנטים בישראל. נתון זה הוא נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה שעומד על 12%. בחמש השנים האחרונות עלה מספר הסטודנטים החרדים ב-45%.

בדירוג ה-OECD, ישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בני 64-25, והמספר רק הולך ועולה. לפי הערכות המל"ג, בשנה הקרובה צפויים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה כ-320 אלף סטודנטים, לעומת כ-312,660 שלמדו ב-60 מוסדות אקדמיים בשנה שעברה, ו-283,850 בתחילת העשור.

בין סך התלמידים בתש"ף 236,850 סטודנטים למדו לתואר ראשון, 63,220 לתואר שני, 11,645 לתואר שלישי ו-945 בלימודי תעודה. זו הייתה השנה השנייה שבה נרשמה עלייה משמעותית במספר התלמידים, בהשוואה ליציבות יחסית בתחילת העשור.

בהתאם לעלייה במספר התלמידים, תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה הוכפל בין השנים 2021-2010 מ-6.9 מיליארד שקלים ל-12.3 מיליארד. גם תקציבי קרנות המחקר הוכפלו פי שלוש בתוך עשור - מ-450 מיליון שקלים ל-1.24 מיליארד.