המועמדת של טראמפ לעליון בשימוע בסנאט: "לא אפסוק לפי השקפותיי הדתיות"

השופטת איימי קוני בארט, המועמדת של הנשיא דונלד טראמפ לבית המשפט העליון של ארצות הברית, אמרה היום (שלישי) כי אמונתה הדתית לא תשפיע על החלטותיה. במהלך היום השני לשימוע שלה בסנאט, סירבה השופטת הקתולית השמרנית לומר אם ההחלטה התקדימית מ-1973 לאשר הפלות התקבלה כראוי ואם לא ניתן להפוך אותה.

היא אף סירבה לענות לשאלות הדמוקרטים אם היא תחלץ את עצמה מלדון בביטול רפורמת הבריאות של הנשיא הקודם, "אובמה-קר", שעתיד לעלות לדיון בבית המשפט שבוע לאחר הבחירות, ואמרה כי היא תפעל בהתאם לתקנות הקיימות בנושא המעניקות לשופטים את המילה האחרונה.

"זו לא שאלה שאני יכולה לענות עליה בצורה מופשטת", אמרה בארט בת ה-48 במהלך השימוע בוועדת המשפט של הסנאט. היום השני לשימועים, שנמשך 11 שעות, היה הראשון שבו נשאלה בארט שאלות בידי הסנאטורים. הדיונים התנהלו בצורה שלווה, כשהמועמדת לעליון התחמקה מלהשיב לשאלות גם בסוגיות נפיצות אחרות, כמו הפלות, זכויות נשק וזכויות הקהילה הגאה.

בארט ציינה כי הפנייה החדשה מתמקדת בסוגיה משפטית אחרת משתי הפסיקות הקודמות של בית המשפט, שתמכו ב"אובמה-קר", עליהן היא העבירה ביקורת. בארט לא הסכימה לומר באיזה גישה היא תגיע לדיון, אך טענה כי היא "לא עוינת כלפי החוק".

כמו כן, הוסיפה כי הבית הלבן לא ביקש ממנה להבטיח כי תצביע נגד הרפורמה. "בהחלט לא. מעולם לא התבקשתי - ואם כן, זה היה נגמר בשיחה קצרה", אמרה.

חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה הוא ההישג המזוהה ביותר עם מדיניות הפנים של אובמה, ואפשר למיליוני אזרחים להשיג ביטוח בריאות. הדמוקרטים תקפו את טראמפ על הניסיון לבטל את החוק בתקופה של מגיפה קטלנית.

בארט, שופטת בבית המשפט לערעורים, סירבה גם להשיב אם תימנע מלעסוק בתיקים הנוגעים לבחירות, לאחר שטראמפ אמר כי הוא מצפה מבית המשפט העליון להכריע על תוצאת הבחירות לנשיאות. בארט טענה כי לא פנו אליה גורמים בבית הלבן בדרישה שתתחייב לפסיקה מסוימת בנושא, או בכל נושא אחר. "אם אתחייב לדבר שכזה או שאשאל על הנושא זו תהיה הפרה בוטה של העצמאות השיפוטית", אמרה.

הסנאטורית הדמוקרטית קמאלה האריס, המועמדת לסגנות הנשיאה תחת ג'ו ביידן, לא הייתה מרוצה מתשובותיה של בארט. היא אמרה כי אזרחי ארצות הברית חוששים שאובמה-קר תבוטל בזמן שמגיפת הקורונה משתוללת.

"הרפובליקנים נחפזים לאשר את המינוי הזה במהירות האפשרית משום שהם צריכים שופט נוסף של טראמפ בעליון לפני 10 בנובמבר כדי לבטל את חוק הטיפול בר השגה", אמר האריס, חברת ועדת המשפט. החוק, אחד מהישגיו המרכזיים של הנשיא הקודם ברק אובמה, אפשר למיליוני אמריקים להשיג ביטוח רפואי.

טראמפ רוצה להשלים את מינוייה של בארט לפני הבחירות ב-3 בנובמבר, על אף שהדמוקרטים והמועמד שלהם לנשיאות ג'ו ביידן דורשים להמתין עד אחרי היוודע התוצאות. ביידן מוביל בסקרים על טראמפ, שכבר מינה שני שופטים שמרנים במהלך כהונתו ורוצה להרחיב את הרוב שלהם אל שישה מול שלושה.

בארט, אם מינוייה אכן יאושר כצפוי על ידי הרפובליקנים המחזיקים ברוב בסנאט, תחליף את השופטת הליברלית רות ביידר גינסבורג, שמתה מסרטן בחודש שעבר בגיל 86.

הרפובליקנים טוענים כי הדמוקרטים תוקפים את בארט על רקע היותה קתולית, אך הם מכחישים זאת. ביידן עצמו הוא קתולי.

תומכי הזכות להפלות חוששים שבארט עשויה לתמוך בביטול הפסיקה ההיסטורית רו נגד ווייד מ-1973, שאישרה הפלות ברחבי ארצות הברית. כשנשאלה בנושא, היא אמרה שהיא תשקול את הגורמים הרגילים בנוגע להפיכת תקדים. עם זאת, היא ציינה כי היא לא סבורה שמדובר ב"תקדים-על" שלא ניתן להפוך אף פעם.

הסנאטורית דיאן פיינסטיין, הדמוקרטית הבכירה ביותר בוועדה, אמרה לה כי "זה מטריד לא לקבל תשובה ישירה" אחרי שבארט התחמקה מלהשיב.

היא עוררה ביקורת כשנשאלה על הפסיקה מ-2015 שאפשרה נישואים חד-מיניים, ואמרה שהיא לא תפלה אף אחד על בסיס "העדפתו המינית". הסנאטורית הדמוקרטית מזי הירונו תקפה אותה על השימוש ב"מונח פוגעני ומיושן".

בארט אפילו לא הייתה מוכן להשיב אם נשיאים חייבים להתחייב על העברת שלטון בצורה חלקה אם הם מפסידים בבחירות, על רקע החשש שעורר טראמפ כשסירב להתחייב לכך בספטמבר.

כשנשאלה לגבי ג'ורג' פלויד, אמרה בארט כי הנושא הוא "מאוד מאוד אישי עבור משפחתי" משום שבין שבעת ילדיה, שניים מהם - ילדים מאומצים מהאיטי - הם שחורים. היא אמרה כי היא ואחת מבנותיה בכו כשראו את הסרטון שבו שוטר לבן הצמיד את ברכו לצווארו של הגבר השחור במשך כמעט תשע דקות.