בשנה שידעה מגיפה עולמית, סכסוכים צבאיים, נסיגה של דמוקרטיות והאצה של שינויי אקלים, הציפייה להכרזה היום (שישי) על פרס נובל לשלום השנה היא המתנה למעט תקווה בעולם שנמצא בסערה. מפעילי אקלים דרך מבקרים פוליטיים ועד ארגונים בינלאומיים - לא חסרים מועמדים או סיבות לוועדת הפרס מנורבגיה לשקול בבואה להעניק את מה שעדיין נחשב לפרס היוקרתי בעולם.
השנה הוצעו 318 מועמדים לפרס - 211 אנשים ו-107 ארגונים. הצעת מועמדות יכולה להיעשות על ידי אחת מקבוצות הבחירה, הכוללות מחוקקים בפרלמנטים לאומיים, ראשי מדינות וכמה מוסדות בינלאומיים.
ועדת הפרס, היושבת באוסלו, שומרת על סודיות מוחלטת בנוגע לבחירתה באדם או הקבוצה שעשו הכי הרבה למען קידום השלום, אך זה מעולם לא מנע את ריבוי ההשערות והניחושים בדבר הזוכה עם התקרבות מועד ההכרזה.
עוד בוואלה!
השנה, רבים הימרו על פעילת האקלים השבדית גרטה תונברג, מתנגד הרוסי אלכסיי נבלני, שהתאושש מהרעלה, שמאחוריה, כך לטענתו - עומד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ניחוש נוסף שעלה כמועמד הוא ארגון הבריאות העולמי, על חלקו בהתמודדות עם מגיפת הקורונה. אפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, סבור כי הוא ראוי לפרס. אולם, אחת ההתרחשויות הבודדות שמומחים כן מרגישים בנוח לחזות, היא שהוא צפוי להתאכזב.
המועד האחרון להצגת מועמדות היה ה-1 בפברואר. משמעות הדבר היא שבלתי סביר שאלו שנמצאים בחזית המאבק בהתפשטות הקורונה, שהוכרזה כמגיפה רק בחודש מרץ - יזכו לקבל את הפרס השנה. מכה נוספת לסיכויי הזכייה של ארגון הבריאות העולמי בפרס נובעת משורת טעויות שלו בתחילת המגיפה, כולל שבחים שהעניק לסין על בגין שקיפות, בעוד היא הסתירה מידע על הנגיף, בה הוא התגלה לראשונה.
מכון המחקר לשלום באוסלו, שנמצא באותה העיר שבה יושבת ועדת הפרס - אך אינו תלוי בה - עורך רשימה קצרה של מתמודדים ראויים. בשנתיים האחרונות (2018, 2019) - הרשימות שלו הצליחו לכלול בתוכן את הזוכים.
בראש הרשימה השנתית של המכון נמצאת הוועדה להגנה על עיתונאים - ארגון שתומך בחירויות עיתונאיות ובעיתונאים שמסקרים אזורי סכסוך. מנהל מכון אוסלו, הנריק אורדל, אמר כי בחירה בארגון תעביר מסר חד בתקופה של דיסאינפורמציה הולכת וגוברת, שבה חופש העיתונות נתקל ביותר אתגרים ברחבי העולם.
שמות נוספים ברשימה של אורדל כוללים את "עיתונאים ללא גבולות" - ארגון נוסף הפועל למען שמירה על חופש העיתונות, אלכסיי נבלני והקרן שלו למלחמה בשחיתות, וכן פעילי זכויות אדם בסודן, סומליה, לוב, הונג קונג וסין, בהם אילהם טוהטי - כלכלן בן המיעוט האויגורי בסין שנכלא ב-2014.
דן סמית', מנהל המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, סבור כי סיכוייה של תונברג לזכות גבוהים, זאת בשל הצלחתה להעלות את המודעות לדחיפות של המאבק בשינויי האקלים. אולם, לדבריו "עדיף שזה יוענק לכמה פעילים ברחבי העולם, אולי כולל גרטה תונברג, אך לא על ידי הצבתה על בסיס אישי".
סמית' סבור שהשנה לארגונים - ולא לבני אדם - יש סיכוי גבוה יותר לזכות, בשל מצב השלום בעולם כיום. "רבים חשים שהמצב גרוע למדי" אמר. "לוועדה עשויה להיות נטייה לנסות להעביר מסר של תקווה ואפשרות לשינוי, ואחת הדרכים לעשות את זה תהיה על ידי מתן הפרס לתנועה או ארגון".
עוד הציע כי הפרס עשוי להינתן לאו"ם, שנוסד כדי למנוע מלחמת עולם נוספת לפני 75 שנה, ולמזכ"ל הארגון אנטוניו גוטרש, או לתכנית המזון העולמית של האו"ם, המופעלת בכ-85 מדינות. לדברי סמית', התכנית מראה כיצד ביטחון תזונתי הוא "יסוד לשלום".
ומה לגבי טראמפ? ובכן, שמו של נשיא ארצות הברית עלה כמועמד יותר מפעם אחת, כולל על ידי מחוקק מהימין הקיצוני בנורבגיה שהעלה את מועמדותו בשנת 2018 עבור המאמצים להביא לפיוס בין שתי הקוריאות. היות שלמועמדויות אין תאריך תפוגה, טראמפ עדיין יכול, תיאורטית, לזכות בפרס השנה. בינתיים, שמו עשוי לעלות גם כמועמד לפרס של שנה הבאה, על חלקו בתיווך הסכמי הנורמליזציה במזרח התיכון.
טראמפ אמר בשנה שעברה כי הוא יכול לזכות "בהרבה דברים אם הם יתנו (את הפרס) בצורה הוגנת, מה שהם לא". אורדל, מנהל מכון אוסלו, אמר כי טראמפ לא היה יכול לזכות בפרס בשל פרישתו מהסכמים בינלאומיים רבים שנועדו להשיג שלום ויציבות, בהם הסכם האקלים בפריס, הסכמים לפירוק מנשק והסכם הגרעין האיראני. "הסיכוי שהוא יקבל את הפרס אפסי לחלוטין", חרץ.