ישראלי אוכל מדי שנה כ-17.5 קילוגרם תפוחים, שנחשבים לפרי הפופולרי ביותר בארץ. המגדלים מקווים כי כך יהיה גם בעוד עשור. כדי לשמור על מעמדו של הענף, נפתחה בימים אלו תכנית מחקר שנקראת "מיזם התפוח "2030". מטרתה היא לשפר את איכות התפוח, להביא להעלאת היבול ולשמור על איכות גבוהה של הפרי המשווק גם לאחר אחסונו ובכך - לשמר את רווחיות הענף לאורך שנים.
מרבית התפוחים הנצרכים בישראל הם מתוצרת מקומית, אך החקלאים הישראלים נערכים לתחרות עם פרי מיובא, שלמעשה כבר החלה. ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, אמר כי "יבול התפוחים בישראל בשנה הקרובה צפוי להגיע ל- 110 אלף טון, בנוסף לצפי ייבוא של כ-30 אלף טון - סך הכול 140 אלף טון בשנה".
לדבריו, "רוב התפוחים המיובאים מגיעים מארצות הברית ומאיטליה, בהסכמים בילטראליים, משמע יש כמויות מוגדרות של ייבוא תפוחים עליהם לא משולם מכס לפי הסכמים אלה. מדובר בשליש מהכמות המיובאת. על שאר הכמות המיובאת משולם מכס".
אל תפספס
בלחסן ציין כי "עובדה זו מקשה על המגדלים הישראלים להתחרות בשוק ענף התפוחים". בשל כך, בארגון מגדלי הפירות מבקשים להגביל את הכניסה של תוצרת זרה לשוק.
"אנחנו נחרצים בעמדתנו לבלום את מגמת הממשלה לייבוא של תוצרת טרייה לישראל העלולה לחסל את ענף החקלאות בישראל בכלל ואת ענף התפוח והאגס בפרט", אמר בלחסן. גורם נוסף שעשוי להשפיע על הענף בעתיד - כמו על תחום החקלאות כולו - הוא שינויי האקלים.
נוכח אתגרים אלו, מטרתו של "מיזם התפוח 2030" היא למצוא את תפוח העתיד שיגודל בישראל, תוך ריכוז מאמץ מחקרי לשיפור איכות הפרי והגדלת היבול.
בראש צוות ההיגוי של המיזם עומד פרופ' דב פרוסקי. פעילות המיזם ממומנת ממקורות שולחן התפוח ובעתיד בסיוע המדען הראשי של משרד החקלאות וקק"ל.
עמוס לוין, מרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל ויו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים, סבור כי מדובר באתגר משמעותי ומרכזי. "ייצור מזון העתיד הינו אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפני החקלאים", אמר.
לדבריו, "חוקרי מו"פ צפון במכון המחקר מיגל מקיימים מחקרים בכדי ליצור יתרון יחסי, כלכלי ואיכותי עבור חקלאי הגליל והגולן. כחלק מחשיבה זו, יממנו שולחן התפוח, משרד החקלאות וקק"ל תכנית לגידול תפוח מובחר שיהווה תחרות לזני התפוחים הקיימים בארץ ובעולם".
החוקרים כבר החלו לאקלם זני תפוחים חדשים, שיהוו את הבסיס למחקר והשבחת הפרי. זנים אלו הוצגו בפני החקלאים. "שתילי הזנים החדשים נבחרים בקפדנות ומיובאים על ידי מועצת הצמחים ונבחנים בחוות הניסיונות. רק כעבור שלוש-ארבע שנים יתנו יבול ואז יתקבלו תוצאות אקלום הזנים החדשים", ציינו במכון.
"מיזם תפוח 2030 חשוב ברמה האסטרטגית לאזור הצפון. ענף התפוח הוא מהגידולים המובילים עליהם מתבססים חקלאי צפון הגליל והגולן. אנו רואים חשיבות מהמעלה הראשונה בהצלחת המיזם", אמרה חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון.
לדבריה, "שיפור איכות הפרי, הכנסת זנים חדשים, הגדלת היבול תוך הקטנת עלויות הגידול והתייעלות, הכנסת חדשנות טכנולוגית ושדרוג בנושאי הטיפול בפרי לאחר קטיף והאחסון המסחרי בבתי הקירור - כל אלו ועוד יאפשרו לחקלאים להתפרנס בכבוד מענף זה ולהתחרות בייבוא".
רק-יהלום חידדה את חשיבות הפרויקט לאחר התפרצות נגיף הקורונה, שלדבריה חידדה את ההבנה בדבר הצורך בשימור ענף החקלאות המקומי. "בימים אלו ובעידן פוסט קורונה ברורה לכולם חשיבות ביטחון המזון והיציבות החקלאית".
הזנים החדשים בדרך
אז אילו תפוחים צפויים "לעשות עלייה"? ובכן, ישנם שני זנים חדשים מסוג "גאלה ואל" ו-"גאלה סטאר" - שניהם זני תפוח חדשים מצרפת. הם מצטיינים בצבע אדום עז, עסיסיים, פציחים במיוחד ומבשילים כבר בחודש אוגוסט - מוקדם בהשוואה לזנים הגדלים כיום בישראל. במו"פ צפון אמרו כי החקלאים התלהבו מהזנים הצרפתיים החדשים וכמה מהם כבר הביעו את רצונם לשתול מהם העונה במשקיהם. אל השווקים הם צפויים להגיע רק בעוד כשנתיים-שלוש.
זן נוסף שעשוי להגיע לישראל הוא "אריאן" - גם הוא זן צרפתי. מדובר בתפוח שדומה לזן הוותיק "יונתן", בעל צבע אדום, וטעם ייחודי חמוץ-מתוק. עוד זן צרפתי שייבחן הוא דאלינט הצרפתי - תפוח גדול, צבעו אדום כהה על רקע ירקרק. הוא נחשב לעסיסי, פציח, מתוק, חמצמץ, ומבשיל במחצית הראשונה של אוקטובר. הוא עמיד למחלות ולכן מתאים גם לגידול אורגני.
זנים אחרים שנבנחים הם "סטורי אינורד" - פרי אדום, יפה, מוצק וטעים, נקטף בסוף אוקטובר, סטורי דיוואין - צרפתי עם פסים אדום על רקע ירוק, נקטף באמצע אוקטובר. "מג'סטי"- זן איטלקי, פרי מתוק ומוצק, צבע ורדרד-אדום. מיוחד בטעמו, כך לדברי החוקרים.
בנוסף להם נדבקים גם הזנים הצרפתיים אופל ו"גולד ראש", שני זנים צרפתיים, שנראים כמו תפוח "זהוב". הם מחוספסים, ונחשב לטעימים מאוד, הקטיף שלהם הוא מאוחר - בסוף ספטמבר עד תחילת אוקטובר. להם מתווספים הזנים "מודי" - איטלקי, יפה, צבע סגול חזק, פורה ומתוק, וכן הזן "אורורה" שהובא מקנדה - צבעו צהוב-לבן והוא בעל ניחוח וטעם מתוקים. הוא מבשיל במחצית השנייה של אוגוסט.