מזרח תיכון חדש: מפת ההזדמנויות של ישראל

שנת 2020 תיזכר קרוב לוודאי כאחת השנים הקשות במזרח התיכון ובעולם בגלל משבר הקורונה והתלאות שכפתה המגיפה. אלא שבשנה זו התחולל לנגד עינינו מהפך מלא תקווה ואמונה, שיש לו משמעותיות היסטוריות מכריעות בגזרה אחרת.

מדובר בהסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות, שמעבר לעובדה שיש להם ערך בזכות עצמם, הם מלמדים גם על שינוי אזורי דרמטי. הם מעידים על כך שיותר מדינות ערביות אינן רואות במדינת ישראל אויב, אלא שותפה, ומזהות אינטרסים משותפים רבים.

המשוואה שדיברה במשך עשרות שנים על כך שיש להחיל שינוי אזורי אך ורק מנקודת המוצא של פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, איננה רלוונטית עוד. את מקומה תופסות מדינות שונות הניצבות על פני מפת הזדמנויות, שעשויה לשנות את פני המזרח התיכון לשנים רבות.

אוכלוסייה: כ-44 מיליון תושבים.

היחס בין סונים לשיעים: רוב האוכלוסייה מוסלמית סונית (97%). מיעוט של נוצרים ובעלי אמונות שבטיות מקומיות.

ענפי כלכלה מובילים: חקלאות, נפט המופק ברובו בדרום סודאן, שנפרדה מהמדינה בשנת 2011.

היחסים עם ישראל כיום: בתקופתו של הרודן עומר אל-בשיר לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין המדינות, ולא אחת נטען שישראל תקפה בשטחה של סודאן שיירות נשק ואמצעי לחימה שעשו דרכן לארגוני ג'יהאד בסיני או לחמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה. לאחר הדחתו, נפגש מחליפו אל-בורהאן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגנדה בפברואר 2020. בפגישה זו סיכמו המנהיגים על קידום היחסים בין המדינות בתמורה לכך שלמטוסים ישראלים העושים דרכם לדרום אמריקה תותר טיסה מעל שטחה האווירי של סודאן. חרטום מקווה שבתמורה לכך תפעל ישראל להסרת הסנקציות האמריקניות הכובלות שהוטלו על סודאן בימיו של אל-בשיר.

הסיכויים לנורמליזציה: אף כי נראה שיחסים דיפלומטיים עם ישראל יטיבו לסודאן, בעיקר עקב הסרת הסנקציות האמריקניות והתקרבות למערב, נראה כי החיכוך בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית בהנהגתה עלול לעכב חתימת הסכם. ראש הממשלה הסודאני, עבדאללה חמדוק, טען שהממשלה הסודאנית החדשה היא ממשלה זמנית, לפיכך אין לה מנדט לנרמל את יחסי המדינה עם ישראל.

עם זאת, נראה כי האילוצים הכלכליים והביטחוניים בהם נתונה סודאן, יכריעו במוקדם או במאוחר את הכף לטובת הסכם נורמליזציה עם ישראל.

אוכלוסייה: כ-16 מיליון.

היחס בין סונים לשיעים: מעט יותר ממחצית האוכלוסייה היא מוסלמית סונית. שאר האוכלוסייה היא נוצרית או בעלת אמונות שבטיות מקומיות.

ענפי כלכלה מובילים: בעיקר חקלאות. בשנים האחרונות חלה התעוררות מסוימת בייצוא מפוקח של נפט ואוצרות טבע נוספים, כמו אורניום, אשלגן ועוד.

היחסים עם ישראל כיום: החל משנת 2016 נוצרו מחדש מגעים בין המדינות באמצעות ביקורים הדדיים בבירה נג'מנה ובירושלים. חשוב לציין כי עד לשנת 1972 התקיימו יחסים דיפלומטיים בין צ'אד לישראל. כיום מורשים לעבור בשטחה האווירי של צ'אד מטוסים ישראלים בדרכם לדרום אמריקה. בנוסף, מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני-ביטחוני לסיכול פעולות איראן ושלוחותיה במערב אפריקה. כמו כן, מוגש סיוע הומניטרי ובריאותי מצד ישראל לצ'אד במלחמתה במגפת הקורונה ובאסונות טבע שפקדו לאחרונה את המדינה.

הסיכויים לנורמליזציה: צ'אד היא מדינה מדברית, ענייה ומוכת טרור מצד ארגוני סלפיה ג'יהאדיסטיים. היא משוועת לטכנולוגיות ישראליות, סיוע בחקלאות ומים, וסיוע ביטחוני ומודיעיני. לאחרונה התחייב גורם בממשלת צ'אד על פתיחת נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, אם כי משרד החוץ בצ'אד הכחיש אמירה זאת וטען כי אין בכוונתו לעשות כן.

גם במקרה של צ'אד עשויים להכריע אתגרי המציאות לטובת הליכה להסכם נורמליזציה עם ישראל.

אוכלוסייה: כ-37 מיליון.

היחס בין סונים לשיעים: רוב האוכלוסייה סונית, קיים מיעוט שיעי מזערי.

ענפי כלכלה מובילים: פוספטים, חקלאות, טקסטיל, תיירות.

היחסים עם ישראל כיום: זה שנים שמרוקו היא אחת ממדינות ערב היחידות שנחשבת ידידותית לתייר הישראלי, ובשנים שלפני הקורונה סיירו בה כעשרת אלפים תיירים מדי שנה. כמו כן, מרוקו הייתה ביתה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינות ערב והדבר מקבל ביטוי ביחסים המיוחדים שנרקמו בין מרוקו לישראל. שתי המדינות מקיימות קשרי מסחר גלויים, בין היתר בתחומי החקלאות, ההייטק והתעשייה הביטחונית. בפברואר 2019 פורסם כי נתניהו נפגש בחשאי עם שר החוץ נאצר בוריטה בשולי עצרת האו"ם בניו יורק, ודן עמו בנרמול היחסים בין שתי המדינות ובמאבק משותף נגד איראן.

הסיכויים לנורמליזציה: בהצהרה שנתן ראש הממשלה סעד דין אל-עותמאני, בתגובה להסכמים שנחתמו בין ישראל ואיחוד האמירויות, אמר כי "אנו מסרבים לכל נורמליזציה עם הישות הציונית מכיוון שהדבר יעודד אותה להמשיך להפר את זכויות העם הפלסטיני". לעומתו, גורמים אחרים טוענים כי ממשלת מרוקו אכן שוקלת לנרמל את היחסים עם ישראל בתמורה לגיבוי אמריקני למהלך מצדה, החותר לסיפוח שטח הנתון במחלוקת בינלאומית - סהרה המערבית.

למרות הקשר רב השנים שמקיימת ישראל עם מרוקו בתחומים שונים, נראה כי הסיכוי להסכם נורמליזציה מלא אינו גדול במציאות זו. לא מן הנמנע שנראה שיפור ביחסים בתחומים נוספים, אך לא בחתימת הסכם דומה לזה שיש לישראל עם איחוד האמירויות.

אוכלוסייה: כ-35 מיליון.

היחס בין סונים לשיעים: האוכלוסייה הסעודית ובית המלוכה הסעודי נמנים על הזרם הסוני הוואהבי השמרני, העוין מאוד את האסלאם השיעי ואת המדינה השיעית הגדולה מעברו השני של המפרץ הפרסי - הלא היא איראן. בסעודיה קיים מיעוט שיעי לא מבוטל (כ-15% מכלל האוכלוסייה) שחלקים ממנו מחו "באביב הערבי" נגד המשטר המלוכני הוואהבי.

ענפי כלכלה מובילים: נפט, גז, פוספטים, תיירות - בעיקר חג', עלייה לרגל למקומות הקדושים לאסלאם הנמצאים בערים מכה ומדינה.

היחסים עם ישראל כיום: האינטרסים המשותפים של המדינות נגזרים מראייה משותפת באשר לזהותו של האויב באזור - איראן. במהלך השנים נוצרו בין שתי המדינות שיתופי פעולה בתחומים שונים, אך מרביתם נותרו "מתחת לרדאר" מטעמים של תקינות פוליטית ומסורת מדינית סעודית. בשנים האחרונות חלה תפנית ביחסים, כשיורש העצר ושר ההגנה מוחמד בן סלמאן הצהיר כי הוא מכיר בזכות קיומה של ישראל. ואכן, לאחרונה ניתן לראות התחממות יחסית שבאה לידי ביטוי בתקשורת, באקדמיה, בכלכלה ואף בענייני ביטחון.

כמו כן, החליטה הממלכה בצעד דרמטי להתיר למטוסים הישראלים לעבור בשטחה האווירי בדרכם למזרח, והיא זו שנתנה את האור הירוק למדינת החסות שלה, בחריין, לחתום על הסכם נורמליזציה עם ישראל.

הסיכויים לנורמליזציה: כמדינה הנושאת על דגלה את השהאדה (הכרזת האמונה האסלאמית) ושבשטחה נמצאים שניים מהמקומות הקדושים ביותר לאסלאם (מכה ואל-מדינה), קשה לראות הליכה סעודית מלאה להסכם נורמליזציה עם ישראל. כמו כן, קיימים חילוקי דעות בין "הדור הישן" אותו מוביל המלך סלמאן, שתומך בחרם הערבי על ישראל ובדרישת הפלסטינים להקמת מדינה עצמאית וטוען כי ממלכתו "נחושה להשיג פתרון הוגן וקבוע לסוגיה הפלסטינית", לבין יורש העצר, שרואה בחזונו את ישראל כשותפה ולא כיריבה ומקנה לה מקום חשוב בתכניתו לעתידה של סעודיה "2030".

מוחמד בן סלמאן הרואה באיראן אויב של ממש ונותן לכך ביטוי באמירותיו ובכלי מדיניותו, ומבין את הקשר הישראלי-אמריקני כמשענת איתנה לעתיד לבוא. ישראל היא גם שותפה יעילה במצעד המאה ה-21 שכן היא יכולה לספק פתרונות לתעשיות היום שאחרי הנפט ולסייע למעברה של ערב הסעודית לשדות הטכנולוגיה המתקדמת. ניתן לראות בהסכם שנחתם בין בחריין, הממלכה הקטנה החוסה בצילה של סעודיה, לבין ישראל, משום תשלום מקדמה סעודי במסגרת תכנית אמריקנית-סעודית רחבה יותר לגבי האזור והיחסים הבילטראליים.

גם במקרה של ערב הסעודית, נורמליזציה מלאה עם ישראל קשה לביצוע נוכח תכונות היסוד של הממלכה והחיכוכים בצמרת. עם זאת, במרוצת השנים ועם הגעתו המלאה של מוחמד בן סלמאן או מי מבני הדור השלישי לכס המלוכה, צפוי שהיחסים יתהדקו ואולי אף יגיעו לכלל נורמליזציה מלאה.

אוכלוסייה: כ-5 מיליון.

היחס בין סונים לשיעים: מרבית התושבים שייכים לזרם אבאדיה, עדה מוסלמית מתונה שנבדלת מהשיעה ומהסונה.

ענפי כלכלה מובילים: נפט וגז, חקלאות ודגה.

היחסים עם ישראל כיום: סולטאנות עומאן בנויה על איזון במדיניות החוץ שלה, כך שישארו "דלתות פתוחות" לעת מצוא. כך השכילה הסולטאנות לשמור על יחסים מורכבים ומעניינים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, אך בד בבד ניהלה מתחת לרדאר יחסים עם ישראל בנושאי ביטחון, צבא ותחומי חיים אזרחיים. היא רואה את היתרונות האסטרטגיים הגלומים בהסכם נורמליזציה עם ישראל, אך גם מבינה שלקיחת צד עלולה ליצור אנטגוניזם ביחסים עם איראן, וזו הסיבה שהיא חוככת בדעתה בנושא זה.

הסיכויים לנורמליזציה: לעומאן יש סיבות מוצדקות להפוך את הקשר עם ישראל למובהק יותר ולרשמי. כמי שחושבת על "היום שאחרי" הנפט, ממש כמו איחוד האמירויות ובחריין, היא תמצא בישראל שותף מהימן ואיכותי ביצירה של משק המחזק את הסקטורים הלא-נפטיים ואת מגמות הטכנולוגיה הגבוהה והעתידנות שבהם מצטיינת ישראל.

ניתן להניח שסולטאנות עומאן תצטרף במוקדם או במאוחר למהלך שנקטו בו איחוד האמירויות הערביות ובחריין.

פרופסור עוזי רבי הוא ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב