"חוסר אונים": מין הטרמיטים המזיק התגלה בישראל מאוחר מדי

טרמיטים מהמין הפורמוסי, הנחשב לזן המזיק ביותר בעולם, זוהו לראשונה בישראל, והמשרד להגנת הסביבה הקים ועדת מומחים כדי להמציא שיטת הדברה ולהדריך את הרשויות בנושא. עם זאת, בחברה להגנת הטבע סבורים שהיה צורך בנקיטת צעדים בכל הנוגע לטרמיטים כבר לפני שנים.

בעקבות הודעת המשרד להגנת הסביבה על הימצאותו של זן הטרמיטים בפתח תקווה, מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן שיגרה מכתב חריף לשרה גילה גמליאל במחאה על התנהלות משרדה. במכתב ציינה האן כי כבר בשנת 2016 החברה העבירה למשרד מסמך שמנה עשרה מינים פולשים העלולים לחדור לישראל, כשאחד מהם הוא טרמיט העל הפורמוסי.

הדרך היעילה למנוע נזקים ממינים פולשים, על פי החברה להגנת הטבע, היא מניעת חדירתם לישראל. "טרמיט העל הפורמוסי, לצערנו, כבר חדר לישראל", כתבה האן. "כדי להפיק לקחים ולמנוע את הפולשים הבאים - יש לקדם חקיקה מתאימה". באותו המסמך המקצועי שהועבר לידי המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2016, המליצה החברה להגנת הטבע על חקיקה בנושא.

מהחברה להגנת הטבע טענו כי המשרד להגנת הסביבה כשל בטיפול בנושא המינים הפולשים בשנים האחרונות. "אנחנו מקווים שהשרה החדשה גילה גמליאל תוביל עיסוק משמעותי, הכולל בראש ובראשונה חוק למניעת פלישות ביולוגיות, ותעצור את הסחבת וחוסר האונים, שאפיינו עד עכשיו את התנהלות המשרד", מסרו.

טרמיטים הם "חרקים חברתיים" החיים בקינים, וכשהם מקימים אותם בסמוך למגורי האדם הם פוגעים במבנים וברכוש. בעולם קיימים כמה אלפי מיני טרמיטים ובישראל היו מוכרים עד היום כעשרה מינים שהתבססו, בעיקר בדרום הארץ. עם התפתחות הבנייה הקלה בישראל בשני העשורים האחרונים, החלו להגיע יותר ויותר תלונות על נזקי טרמיטים באזור גוש דן.

רוב מיני הטרמיטים ניזונים בעיקר מעץ מת, יבש או לח, המכיל תאית, המשמשת כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים. לכן, הם עלולים לגרום נזק גם לעצים מעובדים ולפגוע בחלקי בית וברהיטים העשויים עץ יבש, כגון משקופים, דלתות, ארונות ועוד. ואילו בבתים עשויים עץ, הבית כולו יכול להינזק. כבלי חשמל וטלפון, המונחים על הקרקע או בקירות, עלולים אף הם להינזק כתוצאה מכרסום מעטפת הכבל.

פעמיים בשנה, מתקיים לזמן קצר "מעוף הכלולות" האופייני לטרמיטים, בו פריטים בוגרים רבים יוצאים בבת אחת לתעופה מקינים שונים במטרה להזדווג ולהקים מושבות חדשות. באותם מעופים, עלולות להגיע כמויות רבות של טרמיטים למבנים. כשהם מצליחים להגיע לבית גידול מתאים (סדק בעץ לטרמיטי עץ או מרווח בין רצפות המאפשר גישה לטרמיטי קרקע) הם מקימים בו קן. המלכה שהופרתה מטילה בקן כאלף ביצים ביום ולאחר כמה חודשים מונה מושבה כזו כחצי מיליון פרטים ויותר. הטרמיטים בדרך כלל אינם פוגעים באדם באופן ישיר, אך עלולים ליצור אי נעימות קלה לנוכחים במבנים.

קן טרמיטים לרוב מוסתר באדמה או בעץ ולכן קיים קושי לאתר אותו. מכיוון שהעץ נאכל מבפנים, בדרך כלל מזהים את הנזקים רק בשלב מתקדם. בארץ מקובל לבנות בבטון ובלוקי בטון, ולכן נאלצים הטרמיטים להשביע את רעבונם בחלקי מבנה כמו משקופים ודלתות. אולם במדינות בהן בונים בעץ, כמו בארצות הברית, לא נדיר לשמוע על בית שהתמוטט בגלל טרמיטים.

בחברה להגנת הטבע אומרים כי כל אבחון של מפגע טרמיטים חייב להיעשות על ידי איש מקצוע המומחה לנושא וכל טיפול בתכשירי הדברה חייב להתבצע על ידי מדביר בעל היתר הדברה מהמשרד להגנת הסביבה. המדביר מחויב להשתמש בחומרי הדברה המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה ועל פי ההנחיות הכתובות על תווית התכשיר.

תהליך הדברת קן טרמיטים מתחיל באיתור קפדני של תפוצת הטרמיטים במבנה. ניתן לעשות זאת על ידי איתור תעלות הבוץ שיוצרים טרמיטי הקרקע, באמצעות הנחת פיתיונות או על ידי איתור הנזקים בבית. לאחר שהבעיה אופיינה במלואה, על המדביר להכין תכנית הדברה. בניית בית באזור נגוע בטרמיטים מצריכה טיפול מקדים בקרקע ובבניין למניעת חדירתם למבנה, ולשם כך יש לפנות לחברות הדברה המנוסות ומתמחות בכך.

בשנת 2010 עסקה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות הח"כ דאז דוד אזולאי, במתקפת "טרמיטים לבנות ודוחות" חמורה, שפוררה בתי מגורים מעץ שנבנו עבור אלפי משפחות עולים בדרום הארץ בעיקר בעיר אופקים.

"הטרמיטים עמידים מפני חומרי הדברה, מפני שהם חיים בקינים בעומק של 15 מטר מתחת לאדמה ובדרך כלל יוצאים בלילה 'לאכול'", נאמר בדברי ההסבר לקראת הישיבה. "הטרמיטים חופרים מחילות עמוקות בתוך קירות המבנה, הארונות, הרהיטים ומשמידים כל דבר העשוי עץ. כך, המשפחות חיות בתוך בית שנאכל לאט לאט".